גל הפיגועים שאירע בסוף השבוע האחרון בחברון הוסיף ממד נוסף לרגישות בעיר הפלסטינית שבה חי קומץ משפחות יהודיות. בכל מקום אפשרי פרוסים חיילים מגדוד צבר של גבעתי, חלק ממרקם החיים המורכב של שתי האוכלוסיות המתגוררות ברחוב השוהדא, הרחוב הראשי בחברון. באותו רחוב מורכב, אירעו שלשום אירועי טרור. בצהריים ניסה מחבל לדקור מתנחל אך נורה למוות על ידו, ומאוחר יותר הצליח מחבל לדקור חייל צה"ל ולפצוע אותו קל עד בינוני. המחבל, תושב העיר בן 22, נורה בידי שני חיילים נוספים שהיו במקום ונפצע באורח קשה עד אנוש.
ברחוב השוהדא - או רחוב דוד המלך, בפי המתנחלים - שאורכו 300 מטרים, מתגוררות 30 משפחות פלסטיניות שחופש התנועה שלהן מוגבל כבר תקופה ארוכה. כל פלסטיני שמגיע לעמדת 'חסם שוטר' עובר בידוק ביטחוני בגלאי מתכות, ומאתמול, גם בידוק גופני. בצדו השני של המחסום מורים חיילים ממרחק לא מבוטל לפלסטינים לעצור ומתשאלים אותם. רק לאחר מכן הם מתקרבים לבידוק נוסף. לאחר הפיגוע בערב הועברה לכוחות הנחיה - לא לקחת סיכון מיותר כדי לא להסתכן בפיגוע דקירה, אולם הפלסטינים טוענים כי מדובר בבידוק קפדני ואגרסיבי מדי.
קריאה נוספת:
"גרעין אידיאולוגי קשה": כך הפכה חברון לחממת הטרור בגל הנוכחי
ארבעה פיגועים ביומיים: כך הפכה חברון למוקד גל הטרור
תוך שעה: חייל נפצע קל מדקירה בחברון, ניסיון דקירת שוטר בקלנדיה
ניסיון הפיגוע הראשון, שבו מתנחל ירה למוות בצעיר חמוש בסכין, מעסיקה רבות את הפלסטינים; בעוד צה"ל והמשטרה מצהירים כי הפלסטיני ניסה לתקוף אותו, תושבי המקום סבורים כי השתלשלות האירועים הייתה שונה. סמאר א-שרוואד בת ה-17, שמתגוררת בבית הסמוך לזירת האירוע, הביטה לטענתה מחלון ביתה על המתרחש. "נער פלסטיני עמד בדרך. שני מתנחלים באו והחלו להתעמת איתו. אחר כך הגיע מתנחל הוציא אקדח וירה. לא הייתה לו סכין ולא כלום", היא מתעקשת בשיחה עמה ועם אביה בסלון ביתם. לדבריה, החיילים צעקו לעברה להיכנס לבית ולא לצלם את המתרחש.
א-שרוואד סיפרה כי לאחר ניסיון הפיגוע הגיעו לביתה "ארבעה מהמודיעין (שב"כ, ש"ב) שלקחו את כל הטלפונים ומחקו מהם תמונות. ואז הם לקחו אדם אחד, ושברו את הטלפון שלו. אני מפחדת על המשפחה שלי", חתמה את השיחה. גם הפעיל הפלסטיני עיסא אמרו, מעריך כי לא הייתה סכין. "לא משנה מאיפה הוא בא, הוא היה צריך לעבור מחסום קודם. אם הייתה לו סכין הוא היה נתפס ונעצר. להערכתי לא היה לו סכין בכלל".
באמצע רחוב השוהדא אנו פוגשים גם את נאפית שראבתי שחזר רועד מכיוון עמדת 'חסם שוטר'. "יש פה מחסום ועוד מחסום ועוד מחסום ולמרות הבדיקה האלקטרונית, החייל עושה בדיקה גופנית על כל אדם ואדם", אמר. שראבתי עובר בדיקה גופנית, אף שהוא טוען שכל החיילים באזור מכירים אותו. "הם יודעים שאני חולה עם פלטינות בגב ושיש לי אישור. אחד החיילים דפק לי על הגוף. אמרתי לו, 'אתה יודע שאני חולה' והוא אמר לי 'זה בעיה שלך ולא שלי'".
רגע סוריאליסטי אחד באמצע המציאות הקשה מאפיל על טענות הפלסטינים על תוקפנות מצד החיילים במחסום. ילד פלסטיני כבן ארבע משחק ברחוב, לא רחוק משני חיילים המוצבים במקום. לפתע הוא מתקרב אליהם ונותן יד לחייל. השניים הולכים כמה צעדים יד ביד ושנייה לאחר מכן מניח חייל אחר את קסדתו על ראשו של הילד. לאחר כמה דקות הוא חוזר בריצה לביתו עם חיוך רחב על הפנים.
בחזרה למציאות בשטח. עיסא אמרו מתאר כי התחושות של הפלסטינים קשות. בעיני צה"ל והמתנחלים, אמרו נתפס כ"פרובוקטור גדול" כיוון שהוא מתעד כל חיכוך באזור ומתעמת מילולית עם הכוחות. "כולם יודעים שהמתנחלים בחברון מאוד אגרסיביים ותוקפים אותנו כל הזמן, במיוחד בשבועיים האחרונים ואנחנו מאוד חוששים לחיינו כאן ורואים שנוקטים ענישה קולקטיבית שמשפיעה על כל מי שחי פה".
תקיפות המתנחלים, לטענת אמרו, לא מטופלות. "המתנחלים שגרים בגדה המערבית ותוקפים את הפלסטינים, הם אלו שאחראים לחימום האווירה. נתניהו לא עושה דבר ומנסה כך לקבל עוד קולות וזה מייצר עוד ועוד אלימות משני הצדדים. האזור הזה יהיה שקט כאשר לא יהיה כיבוש ולא יהיו פה יותר התנחלויות ומתנחלים".
לנוכח המצב חוששים המתנחלים מפיגועים אך ניכר כי הם מנסים לשמור על שגרת חיים רגילה ולא מאפשרים למצב החדש לשנות את שגרת חייהם. בזמן הישיבה בסלון ביתם, מתחילה להתפתח בכניסה למבנה מהומה. כמה מתנחלים מגיעים ודורשים מהחיילים לפנות מהבית את עיסא כיוון שהוא לא גר במקום. לדבריהם, אסור לו להימצא כאן וייתכן שהוא נושא עמו סכין. הם מבקשים שהחיילים יערכו עליו חיפוש. אולם דרישות המתנחלים תמוהות במיוחד לנוכח העובדה כי רק לפני חצי שעה הוא הסתובב ליד החיילים מבלי שנאמר לו דבר. לטענת אחד המתנחלים, ההנחיה לנוכח פיגועי הדקירה מורה על חיפושים ועל הצבא להקפיד על כך.
"אנחנו גרים במקום גרוע יותר מכלא"
אביה של א-שרוואד, מופיד, חושש כעת לגרוע מכל. "אנחנו גרים במקום יותר גרוע מכלא. מי שנמצא בכלא יודע מתי זה ייגמר אבל אנחנו אין לנו מושג. אנחנו מפחדים מהבלגן של המתנחלים ושייכנסו אלינו בלילה ויעשו מה שעשו למשפחת דוואבשה, רק פה אין מי שיעזור לנו. רכב כיבוי פלסטיני או אמבולנס לא יכולים להיכנס לפה ולא יהיה מי שיעזור לנו".
בזמן שאנחנו יושבים בסלון ביתם, מתפתחת מהומה בכניסה; כמה מתנחלים דורשים מחיילי צה"ל לפנות את אמרו מן המקום משום שהוא לא גר ברחוב. לדבריהם, על פי ההנחיות אין לו היתר לשהות בשטח השוהדא ויש לבצע עליו חיפוש משום שיתכן שהוא מחזיק סכין. "תפקידכם לגרום לנו תחושת ביטחון, וזה שהוא פה ברחוב פוגע בתחושה הזו", אמרה האחת המתנחלות לחיילים. תושב נוסף התעקש ואמר כי בגלל פיגועי הדקירה, הצבא חייב להקפיד על ההנחיות. חצי שעה לפני כן, אמרו הסתובב ברחוב בסמוך לחיילים, ולא נאמר לו דבר. אך החיילים נענים לקריאות תושבי המקום היהודים, ומכניסים את אמרו לביתו של מופיד על מנת שלא ישהה ברחוב.