פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "דוח החירויות הדתיות" האמריקני: דאעש, אנטישמיות והר הבית

      בדוח השנתי של מחלקת המדינה האמריקנית, מוצגת סקירה מקיפה של מצב הזכויות של מיעוטים דתיים בכל מדינות העולם. "המטרה הראשונית שלנו היא לעזור לממשלות להבין שהחברות יהיו טובות יותר עם חירות דתית, מאשר בלעדיה"

      זירת פיגוע במידיגורי, ניגריה, יולי 2015 (AP)
      "הרעיון של חירות דתית לא מסתכם בסובלנות, אלא מעלה דרישה לשוויון חוקי". זירת פיגוע של בוקו חראם בניגריה (צילום: רויטרס)

      "המטרה הראשונית שלנו היא לעזור לממשלות בכל רחבי העולם להבין שהחברות שלהן יהיו טובות יותר עם חירות דתית, מאשר בלעדיה" – כך אמר היום (רביעי) שר החוץ של ארצות הברית, ג'ון קרי, עם הצגת הדוח של מחלקת המדינה האמריקנית בנוגע לחירויות דתיות לשנת 2014. הדוח, המפורסם זו השנה ה-17, מפרט את מצב הזכויות של מיעוטים דתיים בכל מדינות העולם.

      "הרעיון של חירות דתית לא מסתכם בסובלנות, אלא מעלה דרישה לשוויון חוקי", הבהיר קרי. "למחזיקים באמונה מסוימת אין שום זכות לכפות על אחרים כניעה, המרה או שתיקה, או ממש לקחת את חייהם בגלל אמונתם". לדבריו, "המסר שבלב הדוח הוא שמדינות מרוויחות כשאזרחיהן נהנים ממלוא הזכויות שלהן הם זכאים. זו אינה תיאוריה אופטימית, אלא מציאות מוכחת. שום אומה לא יכולה להגיע למלוא הפוטנציאל שלה, אם מאנשיה נשללות הזכויות להפגין את אמונתם, להחזיק בה או לשנות אותה".

      עוד בוואלה! NEWS:
      טורקיה: אחד המחבלים מאנקרה – אח של מחבל מתאבד של דאעש
      "עקירה כפויה": בהאג יחקרו פשעי במלחמת רוסיה-גיאורגיה
      זרם הפליטים לאוסטריה מתגבר - וכך גם התמיכה בימין הקיצוני

      צפו בדבריו של קרי:

      על פי הדוח, המפרט מקרים רבים של שלילת זכויות, רדיפה על רקע דתי – והתפתחויות חיוביות בתחום זה – הבעיה המרכזית היא התופעה החדשה של גופים בלתי-מדינתיים שמונעים חירויות דתיות ורודפים מאמינים של דתות מסוימות. בראשם של גופים אלה, ארגונים איסלאמיסטיים כדוגמת "המדינה האיסלאמית" (דאעש) בסוריה ובעיראק, אל-קאעדה ברחבי העולם, א-שבאב בסומליה, בוקו חראם בניגריה ובמדינות השכנות לה. "תחת שליטתם, לנתינים ניתנה בחירה בין המרת דת לעבדות – או מוות", טען קרי. "נמשיך להתנגד לארגונים האלה, ולא רק במילים".

      הבעיה השנייה שמצוינת בדוח כאחת מהסוגיות המרכזיות היא האנטישמיות באירופה וברחבי העולם. "פרץ האנטישמיות במערב אירופה גרם לרבים לתהות על המשך קיומן של הקהילות היהודיות בחלק מהמדינות", נכתב בדוח. פיגוע הירי במוזיאון היהודי בבריסל ב-24 במאי, שהביא למותם של ארבעה בני אדם, מצוין כאירוע החמור ביותר באותה השנה.

      עם זאת, ההתמודדות עם האנטישמיות מצוינת גם כאחת מ"ההתפתחויות החיוביות" במהלך שנת 2014. בין היתר, מצוינת השרשרת האנושית בהשתתפות אלפים שכונסה כתגובה האזרחית לפיגוע בבית כנסת בקופנהגן בחודש פברואר, במטרה "להעביר מסר עוצמתי – יהודים יכולים לממש את דתם בשלווה". התפתחויות חיוביות נוספות המצוינות בדוח הן הצהרותיה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בדבר שילוב מהגרים בחברה, שיפור מצבם של הנוצרים הקופטים במצרים ושחרור אסירי דת בטורקמניסטן.

      נשות הכותל הבוקר תחת הבטחת משטרה, יולי 2013 (טלי מאייר )
      תפילה של "נשות הכותל", יולי 2013 (צילום: טלי מאייר)

      בפרק בדוח שמתייחס למצב בישראל ובשטחים הפלסטיניים, צוין כי החוק מאפשר חופש דת וכי הממשלה "ממשיכה לספק הגנה חוקית לחירות דתית", למשל במעצר חשודים בביצוע תקיפות "תג מחיר". עם זאת, צוין כי על פי דיווחים של כלי התקשורת ומידע מעמותות אזרחיות וממוסדות דתיים, המעצרים האלה לרוב אינם מובילים לכתבי אישום.

      עוד צוין כי הממשלה הגבילה כניסת יהודים להר הבית, וכי מדיניות זו זכתה לביקורת מצד ארגונים מסוימים. כמו כן, הדוח מתייחס ל"אפליה ממשלתית וחוקית נגד זרמים שונים ביהדות" שהייתה נושא לדין ודברים בין הרשויות לארגונים אזרחיים, ומובאת הדוגמה של "נשות הכותל", שביקשו לאפשר תפילה חופשית בכותל המערבי. עוד צוין: "בגלל הקשר הצמוד בין דת, אתניות ולאומיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, קשה לקבוע במקרים רבים שכוונו נגד קבוצה מסוימת אם הם בוצעו על בסיס זהות דתית בלבד".

      עימותים אלימים בין כוחות הביטחון ומפגינים מחוץ לפרלמנט האוקראיני בקייב, אוגוסט 2016 (רויטרס)
      "מתחים בין-קהילתיים". עימותים בקייב, אוקראינה, לפני כחודשיים (צילום: רויטרס)

      בנוסף, הדוח מתייחס ל"מתחים בין-קהילתיים" כרקע לסכסוכים בסוריה, בניגריה, בפקיסטן, בבורמה, בסרי לנקה ובאוקראינה, וממשלות מסוימות, בהן סין, איראן, וייטנאם, רוסיה והודו, שמפלות נגד קבוצות מיעוט דתי, ומקרים של אזרחים שנעצרו בגלל דתם במדינות אלה. המקרה של הבלוגר הסעודי ראיף בדאווי שנעצר באשמת "כפירה" מובא כדוגמה לכך. הוא לבסוף הורשע ב"העלבת האיסלאם" ונגזר עליו עונש מאסר של עשר שנים, כמו גם אלף מלקות. הדוח מבהיר: "הוא נכלא בשל אמונותיו ובגלל שהביע אותן".