כשדאעש מתעצם והפליטים נוהרים לאירופה: מי בכלל צריך את האו"ם?

במלאת 70 שנה לעצרת הכללית של האו"ם, גוברים הקולות נגד המוסד שלא מצליח להתמודד עם האתגרים הגדולים, בהם מלחמות האזרחים, משבר הפליטים ושינויי האקלים. היחידה שמרוויחה מכך היא דווקא ישראל

עמית לוינטל
דווקא במלאת 70 לאסיפה הכללית, כישלונותיו של האו"ם בולטים מאי פעם (צילום: רויטרס)

זה היה אמור להיות אירוע חגיגי ושמח שמסמל את ההתקדמות לעבר שלום עולמי, שגשוג ועתיד טוב, נקי ובטוח יותר. כ-160 מנהיגים מכל העולם הגיעו בימים האחרונים לניו יורק כדי להשתתף בעצרת הכללית ה-70 של האו"ם. במוזמנים ניתן למצוא את האפיפיור פרנציסקוס, שזה ביקורו הראשון באו"ם, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, המבקר באו"ם לראשונה זה עשור ונשיא קובה ראול קסטרו, שיגיע לראשונה לעצרת הכללית ולעיר ניו יורק. נואמים נוספים יהיו נשיא ארצות הברית ברק אובמה, נשיא סין שי ג'ינפינג, ונשיא איראן חסן רוחאני.

דווקא בעיתוי החגיגי הזה, הכישלון של האו"ם בהשגת מטרותיו בולט מאי פעם. באירופה מסתובבים מאות אלפי פליטים, יותר ויותר מדינות שרויות במלחמות אזרחים עקובות מדם ונהפכו לעיי חורבות, המתיחות בין ארצות הברית לרוסיה שוברת שיאים שלא נראו מאז נפילת ברית המועצות, סין בונה איים מלאכותיים ומאיימת בתוקפנות כלפי שכנותיה בים ועומדת מאחורי מתקפות סייבר במערב, קוריאה הצפונית תוקפנית מתמיד ומאיימת על ארצות הברית בשימוש בנשק גרעיני, ובמזרח התיכון ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) מבסס את אחיזתו בסוריה ובעיראק בדמות הקמת מוסדות שלטון ומאיים על מרקם היחסים בין המערב לעולם המוסלמי. בנוסף, העולם עומד בפני אתגרים נוספים כמו המאבק בהתחממות הגלובלית, השלכות הסכם הגרעין על איראן, הניסיון של קובה לחזור למשפחת העמים, המאבק ברעב העולמי, בעוני ובמחלות ובעיית אי-השוויון בין תושבי כדור הארץ שרק הולכת ומקצינה.

עוד ידיעות מהעולם:
אובמה ופוטין ישוחחו על מלחמת האזרחים - אך לא ברור על איזו
ניצולים מהאסון ליד מכה: "אנשים טיפסו זה על זה רק כדי לנשום"
האפיפיור בנאום היסטורי בקונגרס: "התייחסו בהומניות למהגרים"

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
האסיפה הכללית ה-70 של האו"ם מוצאת עולם מפולג ורווי משברים. מהגרים באירופה (צילום: רויטרס)

מטרות האו"ם, כפי שהוגדרו במגילת האומות המאוחדות הן בין היתר נקיטת צעדים קולקטיביים יעילים למניעה ולהסרה של איומים על השלום, דיכוי מעשי תוקפנות או הפרות אחרות של השלום, פעולה בדרכי שלום ובהתאם לעקרונות של הצדק והמשפט הבינלאומי, תיקון או יישוב סכסוכים או מצבים בינלאומיים העלולים להוביל להפרת השלום; פיתוח יחסי ידידות בין עמים המבוססים על כבוד לעקרונות שוויון הזכויות וההגדרה העצמית של עמים, שאיפה להשגת שיתוף פעולה בפתרון בעיות בינלאומיות כלכליות, חברתיות, תרבותיות או הומניטריות, ובקידום ועידוד הכבוד לזכויות אדם ולחירויות בסיסיות לכולם ללא הבדל גזע, מין, לשון ודת. ומעל הכול, התחייבות להיות מרכז ליצירת הרמוניה בין הפעולות של מדינות בהשגת מטרות משותפות אלו.

העצרת הכללית ה-70 של האו"ם מוצאת עולם שלא היה במשבר כה חמור וברמת פילוג ואיבה כה עמוקה מאז נפילת מסך הברזל. בעצרת הכללית הקודמת, שנערכה לפני שנה, הנושא המרכזי שעמד על סדר היום היה התפרצות נגיף האבולה בשלוש מדינות במערב אפריקה. השנה יהיו אלה משבר הפליטים, המלחמות המתמשכות במזרח התיכון ובאפריקה ואיום הטרור הבינלאומי בראשות דאעש.

דיפלומטים מפקפקים בחשיבותו של הארגון

הפקידים הבכירים באו"ם לחוצים מהיקף הבעיות ומעוצמתן, היות שהן מחייבות הזרמת עשרות מיליארדי דולרים באופן מיידי לאזורי סכסוך כמו סוריה, תימן ולוב. למרות ממונו, האו"ם סובל מקשיים תקציביים והוא לא עומד בכמה מיעדי המימון שקבע לעצמו. כך למשל, הודיעו לאחרונה הארגונים ההומניטריים המסונפים לאו"ם, כי מתוך 4.5 מיליארד הדולרים שהיו אמורים לעבור השנה למחנות הפליטים הסוריים בטורקיה, בלבנון ובירדן, הועברו עד כה 1.6 מיליארד דולר, 37% בלבד מהסכום.

לפי נתונים של האו"ם, 60 מיליון בני אדם בעולם עקורים כיום מבתיהם. לשם השוואה, לפני עשור היו 37.5 מיליון עקורים ועד לפני שנה היו 51 מיליון "בלבד". מצבם של המהגרים, בין שהם פליטים שבורחים ממלחמות או בין שהם מהגרי עבודה שמחפשים דרך לברוח מחיי עוני, מהווים קריאת השכמה לעולם. בנוסף, כשני מיליארד בני אדם חיים עם משכורת של פחות מדולר וחצי ליום, ולדברי מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, ישנם כעת מאה מיליון בני אדם בעולם (אחד מכל 70, ע"ל) שנדרשים לסיוע ולתמיכה הומניטרית כדי לשרוד.

קריאותיו של האו"ם למציאת פתרונות לעקורים ברחבי העולם לא נענות. מחנה פליטים בעיראק (צילום: אי-פי)

באן מדבר רבות על הצורך "למצוא תשובה הומנית ואפקטיבית לעקורים", אבל קריאותיו נופלות במקרים רבים על אוזניים ערלות. אחת הסיבות לכך היא הפילוג שבו נמצאת יבשת אירופה, השסועה סביב סוגיית קליטת המהגרים, שגורמת לגל גדול של איסלאמופוביה לצוף מעל השטח. רוסיה ומדינות המפרץ, שמתדלקות את המלחמה בסוריה, לא מסכימות לקלוט פליטים. בצל המשברים, ובמיוחד נוכח המחלוקת עם רוסיה ומדיניותה התקיפה, עולה וגוברת תחושת התסכול במערב מהשיתוק, מחוסר היעילות ומחוסר האונים של האו"ם בעמידה מול האתגרים הניצבים בפניו. בעיה נוספת של מועצת הביטחון היא בעיית הייצוג. גרמניה, ברזיל, הודו ויפן חשות שמעמדן ותפקידן כיום בעולם מצדיק שיהיה להן משקל במועצת הביטחון ואפריקה אפילו לא חולמת על ייצוג משלה.

בלית ברירה, דיפלומטים רבים במערב מותחים ביקורת על הארגון, טוענים שהוא נכשל במילוי תפקידו ותוהים אם ועד כמה יש בו צורך נוכח חוסר היעילות, והיעדר כושר ההרתעה שלו. רק אתמול דווח שארצות הברית טוענת שזכות הווטו של רוסיה במועצת הביטחון של האו"ם מטילה דופי בלגיטימציה ובאמינות של הגוף. האמריקנים טוענים שהרוסים משתמשים בזכות הווטו באופן אוטומטי על מנת לחסום כל יוזמה, זכות שהפכה את מועצת הביטחון לגוף משותק בכל הנוגע לטיפול במשברים בסוריה ובאוקראינה.

"כשמועצת הביטחון הופכת לגוף לא מתפקד, אנשים יפנו למקומות אחרים והסמכות של המועצה תיפגע אנושות", איימה שגרירת ארצות הברית באו"ם סמנתה פאוור. ואכן, רוסיה השתמשה בזכות הווטו שלה ארבע פעמים כדי להגן על משטרו של בשאר אסד, בן בריתה. בעשור האחרון השתמשה רוסיה בזכות הווטו שלה לא פחות מעשר פעמים. נציג רוסיה באו"ם, ויטלי צ'ורקין, הסביר כי "אין זה תפקידה של מועצת הביטחון להיכנס לנושאים של שינויי משטר במדינות", וסתם את הגולל.

במערב מטילים דופי באמינותו של הגוף וביעילותו. באן קי מון (צילום: רויטרס)

זוהי שעתו הקשה של האו"ם, הארגון הבינלאומי הגדול והחשוב בעולם, שאופן פעולתו, הלגיטימציה שלו והכלים שלו להתמודד עם משברים, אפופים עשן סמיך. אלא שלמשבר הזה יש מרוויחות, ואחת מהן היא ישראל. משבר הפליטים, המלחמות הרבות במזרח התיכון והתוקפנות של רוסיה, משחקות כולן בטווח הקצר לטובתה של הממשלה. עיני העולם אינן ממוקדות רק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שבו תמיד סופגת ישראל מפלות באו"ם, הן בגלל הכיבוש, שמנוגד לחוקים הבינלאומיים, והן מסיבות פוליטיות - כמות המדינות הערביות החברות באו"ם והשפעתן. ישראל, יותר מכל מדינה אחרת, חייבת שזכות הווטו תישאר בידי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון. מאז 1990 ניצלה המדינה 13 פעמים בזכות הווטו שהטילה ארצות הברית, שלוש מהן בעשור האחרון.

המשברים והאתגרים הרבים שעמם מתמודד היום העולם מקלים יחסית על ישראל בזירה הבינלאומית, ודוחקים ברשות הפלסטינית לצאת באמירות ולנקוט צעדים מרחיקי לכת, דוגמת ההכרזה הצפויה של אבו מאזן על ביטול הסכמי אוסלו. הכול, בניסיון נואש לעורר מחדש את תשומת לבו של העולם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully