(תיעוד: "ג'ון הג'יהאדיסט" נחשף בפנים גלויות)
מחקר חדש שנערך ב"קינגס קולג'" שבלונדון אסף את סיפוריהם של 58 אנשים שהצטרפו לארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש), אך בחרו לערוק מסיבות שונות. לפי המחקר, העריקה היא תופעה הולכת וגוברת, ומתוך 58 המקרים, כמעט שני שלישים ערקו במהלך השנה הנוכחית, מתוכם רבים במהלך חודשי הקיץ האחרון.
סיבות העריקה מגוונות, וכוללות קושי בהתמודדות עם אכזריות הארגון, שחיתות המפקדים או אכזבה מהחיים שהבטיחו להם תחת "המדינה האיסלאמית". חלק מהעריקים ביצעו פשעים והיו תומכים נלהבים של הארגון, אך החוקרים טוענים כי המחקר ראוי מאחר שהוא יכול למנוע מאנשים נוספים להצטרף לארגון הקיצוני.
חלק מהעריקים דיווחו כי עזבו את הארגון בשל הזוועות שלהן היו עדים ובהם הריגת אזרחים חפים מפשע, הרג אקראי של בני ערובה, התעללות בתושבי הכפרים שנכבשו והוצאות להורג של לוחמים על ידי מפקדיהם האישיים. העריקים שפעלו בסוריה ציינו כי הפלת משטר אסד אינה נמצאת בעדיפות העליונה של הארגון, וכי תשומת הלב שלו מתמקדת במאבק עם ארגונים אחרים ובאיתור "מרגלים" ו"בוגדים".
עוד חדשות מהעולם:
משבר המהגרים: מאמצים דיפלומטיים לגבש הסכמות באיחוד האירופי
מראה שחורה? "דייוויד קמרון הכניס איבר מינו לפה של חזיר מת"
איראן מודה: מומחינו בדקו את האתר בפרצ'ין - ללא נוכחות סבא"א
אבו איבראהים, אזרח מערבי שהמיר את דתו והצטרף לדאעש לאחר שראה את הסרטונים ברשת, אמר כי "הרבה אנשים באו עם התלהבות ממה שראו ברשת. הם ראו בזה משהו הרבה יותר גדול מהמצב במציאות". במהלך ששת החודשים שלו בארגון הוא ראה, לדבריו, כיצד צולבים אנשים, ואף חזה בזוג שנרגם באבנים בשל ניאוף. "עזבתי כי הרגשתי שאני לא עושה את מה שהתכוונתי לעשות", אמר. "האיסור לעזוב גרם לי להרגיש כאילו אני בכלא".
אחד העריקים, תושב סוריה, אמר כי עם כניסתו לארגון הוא היה צריך לעבור קורס ללימודי שריעה, אך "לא על פי עקרונות האיסלאם, אלא על פי עקרונות דאעש". "אתה מתחיל להיות נלהב מהמילים שלהם. זה השלב הראשון. לאחר מכן אתה עובר אימונים צבאיים". לדבריו, הוא חש קושי לחזות באכזריות של הארגון וברח לטורקיה. "אם אתה נגד הארגון, אתה תוצא להורג, אם אתה עם הארגון, אתה תעבוד איתו. לטענת הארגון, אתה נתון להם וחייב לציית להם".
"פיתו אותנו להצטרף", אמר צעיר סורי אחר שהתגייס בגיל 14 לארגון. "הם שתלו בראשנו את הרעיון שהשיעים והבוגדים צריכים להיות מוצאים להורג. אמרו לי כי אם לא אצטרף לארגון, לוחמים שיעים יאנסו את אמי". לדבריו, הוא התנדב להיות מחבל מתאבד כי זו הייתה הדרך היחידה שלו לצאת מהארגון. "פתחתי את המעיל שלי במסגד שיעי ואמרתי 'יש לי חגורת נפץ', אבל לא רציתי לפוצץ את עמי". הוא ציין כי הסגיר את עצמו לשומרים במקום והוא שוחרר כי מנע את מותם של רבים.
אנשים אחרים אמרו כי החיים תחת המדינה האיסלאמית היו בלתי-נסבלים ולא מה שציפו לו. הם אמרו כי הבטיחו להם חיי נוחות ומכוניות פאר, אך את הפריבילגיות האלה קיבלו מעטים. בנוסף, היו שאמרו כי חשבו שחייהם יהיו סוערים יותר, והתאכזבו שגילו שהחיים במדינה האיסלאמית "משעממים", לדבריהם. כמו כן, ישנם עריקים שדיווחו על שחיתות ועל גזענות. לטענתם, הזרים שהגיעו למדינה סווגו על פי צבע עורם. "זו אינה מלחמה קדושה", אמר עריק מהודו, שטען כי הארגון אילץ אותו לנקות שירותים רק בגלל צבע עורו.