שני מנצחים גדולים וחד-משמעיים יצאו ממערכת הבחירות החמישית של יוון בשש השנים האחרונות: הראשון הוא אלכסיס ציפראס, ראש הממשלה לשעבר ומנהיג מפלגת השמאל הרדיקלית "סיריזה", שהפכה בתוך כמה חודשים למתונה וממסדית הרבה יותר. המנצחת השנייה היא אירופה, שקיבלה בשורה נהדרת מאתונה, שעה שהיא שקועה עמוק בצרות של משבר המהגרים. המסר שעולה מתוצאות הבחירות הוא שהעם היווני, ששרוי בשפל ומיתון עמוקים, זועק חד-משמעית: "רוצים להישאר באירו בכל מחיר".
"זהו יום חדש עבור יוון. מול רעיון זה, הייתה האפשרות של לחזור למטבע הדראכמה", אומר לוואלה!NEWS העיתונאי היווני דימיטריס מאקרופולוס. במהלך תקופת הבחירות, עלה החשש כי מפלגות קיצוניות משמאל ומימין, שדורשות לעזוב את גוש האירו ולחזור לדראכמה, יצליחו לעלות לשלטון. ואולם, הפשיסטים מימין והקומוניסטים משמאל לא הצליחו להגדיל את כוחם.
עוד בנושא:
הבחירות ביוון: ניצחון גדול לציפראס, הימין הקיצוני התחזק
אחרי תשעה חודשים סוערים - היוונים לא נוהרים לקלפיות
בחירות ביוון: בצל העוני והמהגרים, המפלגות הקיצוניות קורצות לאזרחים
אולם מלוא הכבוד הראוי מיועד לציפראס: רק בן 41, וכבר זכה לברכות על ניצחונו מצד כל בכירי האיחוד האירופי וגוש האירו שניהלו מולו את המשא ומתן על תכנית החילוץ. "המלך של יוון", זהו התואר שלו ראוי ציפראס, שרשם הישג עצום, בניגוד לכל היגיון.
בתקופה של שמונה חודשים, ניצח ציפראס שלוש פעמים בקלפי. בינואר היה הניצחון הראשון, כאשר הוא זכה במערכת הבחירות עם הבטחה להתנגד לצעדי צנע. ביולי הוא זכה בפעם השנייה במהלך משאל העם, כשהוביל את מחנה המתנגדים לתכנית החילוץ של הנושים. זאת, רק בשביל שכמה ימים לאחר מכן הוא יעשה "סיבוב פרסה" וייכנע לתביעות הנושים ולתכנית חילוץ דרקונית. הוא הפר את הבטחותיו לציבור מכורח הנסיבות ונכנע בפני בריסל. עקב כך, הוא נתקל במרד בתוך מפלגתו, כששליש ממנה הצביעו בפרלמנט נגד הממשלה, והקימו סיעה נפרדת.
והנה, ציפראס חזר עם מנדט איתן מתמיד, וחיסל את כל מתחריו ומבקריו. האגף השמאלי שהתפלג מ"סיריזה" רץ ברשימה עצמאית עם כמה דמויות פוליטיות בולטות, כמו יו"ר הפרלמנט האחרון זואי קונסטנטינופולו. בזמן ש"סיריזה" שמרה על כוחה, הם קיבלו רק 2.8% מקולות הבוחרים ולא עברו את אחוז החסימה. מפלגת האופוזיציה השמרנית "הדמוקרטיה החדשה" הובסה בפער דומה לזה שנרשם במערכת הבחירות של ינואר. למעשה, דבר לא השתנה: כבר אמש סגר ציפראס עם מפלגת הימין "היוונים העצמאיים" לשתף פעולה ולהקים את אותה קואליציה שהתקיימה מאז הבחירות הקודמות. ההבדל היחיד, אך משמעותי, הוא שציפראס מחץ את כיסי ההתנגדות מתוך מפלגתו, ומעמדו כעת חזק ביותר.
אם לוקחים בחשבון ש-25% מהציבור היווני מובטל, 22% פנסיונרים שסובלים קשות מהקיצוצים בפנסיות, ושאר הציבור הפסיד הרבה כסף בשנה האחרונה - אז הניצחון של ציפראס שכזכור מוביל את תכנית הצנע הקשה ביותר במדינה מערבית בדורות האחרונים - הוא לא פחות ממדהים. בקרב הצעירים, שיותר מ-50% מתוכם מובטלים, "סיריזה" ניצחה בפער הגדול ביותר מבין כל קבוצות האוכלוסייה. 40% מהמצביעים בגילאי 18-24 הצביעו למפלגת השלטון, רק 18% ל"דמוקרטיה החדשה".
אז מדוע ציפראס ניצח? "הציבור היווני פועל וגם מצביע מהרגש, מהבטן, ולא מהראש", טוען מאקרופולוס, "הרבה אנשים נתנו אמון בציפראס בזכות עמידתו האיתנה במשא ומתן מול אנגלה מרקל ומול גוש האירו שהחזיר להם את תחושת הכבוד".
ציפראס מיתג עצמו מחדש והפך ממנהיג רדיקלי ואנטי-ממסדי למנהיג אחראי ועיקש. הוא לא מוכן להוביל את מדינתו ליציאה מגוש האירו שמשמעותה פשיטת רגל מידית, אך הוא ישמיע את קולו נגד צעדי הצנע וינסה למחות ולשפר את תנאי תכנית החילוץ. "העם היווני מזוהה כיום באירופה עם התנגדות וכבוד", אמר ציפראס בנאום הניצחון שלו, "נמשיך יחד את המאבק בארבע השנים הקרובות". פאנוס סקורלטיס, בכיר ב"סיריזה" ושר האנרגיה בממשלה האחרונה סיכם: "זו הפעם הראשונה שמפלגה יוונית מביאה תכנית חילוץ וזוכה לאחר מכן לתמיכה בבחירות".
מלך ליום אחד
ציפראס אולי מלך יוון, אבל הוא מלך ליום אחד. "הדרך פתוחה לפנינו לעבודה ולמאבק", הוא צייץ מיד לאחר בחירתו מחדש, ובכך ניסה להראות שהוא מבין איזה אתגר עצום ניצב בפניו. למעשה, ציפראס הוא גיבור של טרגדיה יוונית קלאסית - הוא נבחר כדי להוביל שורה ארוכה של גזרות כלכליות, שהוא בעצמו הודה שהוא לא מאמין בהן. גזירת הגורל שלו, היא להיות מצד אחד המקהלה בטרגדיה יוונית שמתריעה לקראת האסון המתממש, ומצד שני להגיש לעמו את הרעל בעצמו. אם תרצו, מעתה ציפראס יהיה סיזיפוס. הוא יגלגל במעלה ההר, בקושי רב, את הסלע הכבד שנקרא גזרות כלכליות נגד עמדתו ונגד רצון הציבור. הוא יעשה זאת שוב ושוב, כשכל מה שנותר לו יהיה להתפלל לנס.
כלכלת המדינה ביוון נמצאת במיתון העמוק ביותר שידעה מדינה מערבית מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. עדיין יש מגבלה על הסכומים שמותר לציבור למשוך מהבנקים, והבנקים עצמם זקוקים להזרמה של 25 מיליארד אירו כדי להימנע מפשיטת רגל. אף כלכלן לא מאמין שממשלת יוון תעמוד ביעדי התקציב בשנים הקרובות, ובכל מקרה יעברו עוד שנים רבות עד שהציבור היווני יראה את האור שבקצה המנהרה. זאת, מבלי להזכיר את משבר המהגרים יותר מ-330 אלף הגיעו לחופי יוון רק ב-2015.
מה שנדרש מממשלת יוון זה להעביר עשרות חוקים עוד השנה כדי להשלים את תכנית החילוץ. לפי התכנית, בתמורה להלוואה בסך 86 מיליארד אירו מהנושים, על יוון להעביר עשרות רפורמות רדיקליות וצעדי צנע. למשל, הפרטה של נכסי מדינה בשווי 50 מיליארד אירו, קיצוץ חד נוסף בפנסיות, העלאה משמעותית של מיסים רבים, קיצוץ חד בהוצאות הממשלה ובנוסף לכל - העברת כוח וטו על חוקים מקומיים לידי גוש האירו בבריסל.
לציפראס יהיה קשה מאוד מבחינה אידיאולוגית להעביר את עשרות הרפורמות והחוקים שלהם הוא נדרש, מבלי להאמין בהם, וכשהציבור מתנגד נמרצות וקורס תחת הנטל. חלק גדול בציבור עוד מסרב להכיר באמת ולהבין שעתידות להיות גזרות קשות רבות נוספות, אבל לציפראס אין ברירה בעניין זה.
"ציפראס חייב להמציא את עצמו מחדש", אומר מאקרופולוס, "בלאגן גדול צפוי לממשלה הבאה, ואין לה הרבה זמן בכלל". איך ראש הממשלה ירבע את המעגל? הוא ינסה לשפר את תנאי תכנית החילוץ על ידי ניסיון לשכנע את הנושים לעשות תספורת גדולה לחוב היווני. עוד הוא ינסה, להוביל צמיחה ולעודד השקעות מחוץ למדינה. לממשלת ציפראס יהיה קשה להעביר רפורמות ליברליות, ובאופוזיציה כבר מאמינים שהממשלה הנוכחית לא תחזיק מעמד הרבה זמן.
"קיבלנו מנדט לסיים את השחיתות המערכתית. ממחר נתחיל לטפל בכך", צייץ ציפראס בטוויטר. אך למעשה, גם בעניין זה צפויים לו קשיים שרבים, שכן לא יהיה קל להילחם בשחיתות שנטמעה כל כך עמוק בממסד היווני ובשירות הציבורי במדינה.
אם עד עכשיו ציפראס התנהל כמו מאמן של קבוצות קטנות שמצליח בקרבות הישרדות בליגה, מעתה הוא צריך להוכיח שהוא מסוגל להוביל קבוצה גדולה. הוא נדרש כעת להוביל את עמו בשעתו הקשה ביותר, להיות אבי האומה וגם פסיכולוג האומה, שמשדר אופטימיות נגד כל הסיכויים ומסרי הרגעה נגד הייאוש והלחץ. "לא נתאושש מהמאבק בדרך קסם, אבל זה יקרה עם עבודה קשה", הוסיף ציפראס אתמול, "צפויים קשיים, אבל אנחנו על קרקע בטוחה".
השמאל בקושי שורד באירופה
השמאל באירופה מתעודד מאוד מניצחון השמאל ביוון, דווקא בעידן של מיתון גדול ומשבר מהגרים. באופן כללי, ישנה מגמה בשנים האחרונות של תזוזה ימינה בקרב הציבור האירופי. מאז הבחירות לפרלמנט האירופי בשנה שעברה, שבהן זכתה מפלגת הימין-מרכז (EPP), נערכו 13 מערכות בחירות במדינות האיחוד. עד אתמול, רק באחת מהן (שבדיה) ניצחה מפלגת מרכז-שמאל. למעשה מבין 28 מדינות האיחוד האירופי, יש רק שמונה מדינות עם ממשלות מרכז-שמאל.
"סיריזה" צריכה ללמד לקח חשוב את מפלגות השמאל ששואפות להגיע לשלטון. יש עלייה חדה של השמאל הרדיקלי ביבשת הישנה: בבריטניה זכה לאחרונה ג'רמי קורבין הקיצוני לעמוד בראש מפלגת הלייבור; בספרד מפלגת האנטי-צנע השמאלית-רדיקלית "פודמוס" שואפת להצלחה בבחירות בעוד שלושה חודשים וגם באירלנד ובמדינות נוספות תנועות השמאל האנטי-צנע עולות.
"סיריזה" שרדה בשלטון מפני שגילתה אחריות ומתינות. ציפראס וחבריו למפלגה עדיין ידברו על האידיאולוגיה שלהם ויפרקו תסכול מילולי, אבל יובילו מדיניות הכרחית. "סיריזה" כבר גילתה את מה שיתר מפלגות השמאל אם יגיעו לשלטון עוד יגלו: עם כל הכבוד לרצון במהפכות ומרד בגוש האירו, כוחן הכלכלי של הממשלות הוא אפסי. גרמניה היא השולטת האמיתית בגורלן.
העם היווני מתחיל להבין שבשביל להישאר בגוש האירו, כל ממשלה שהייתה נבחרת, לא הייתה יותר מבובה על חוט בידי גרמניה. לפחות היוונים בחרו במי שמבחינה אידיאולוגית מתנגד לגזרות הכלכליות וינסה להוביל מלחמה חסרת סיכוי בעד העם הסובל, בחרו בסיזיפוס.