אחרי חודשים של הבטחות חוזרות של שר הבריאות, יעקב ליצמן, לטפל ברעה החולה של תורים ארוכים ומחסור חמור במכשירים התכנית הלאומית ל-MRI יצאה לדרך. במסיבת עיתונאים שערך אתמול (ראשון) משרד הבריאות הציג ליצמן את התכנית החדשה. ליצמן הכריז בחודשיים האחרונים בכל הזדמנות כי יקוצרו התורים ואף הקים בתוך לשכתו מוקד לטיפול בתלונות חולים אשר ממתינים יותר משבועיים לבדיקת MRI.
עלות התכנית מוערכת בכ-60 מיליון שקלים ושותפים לה קופות החולים, משרד הבריאות, בתי החולים, משרד האוצר איגוד הרדיולוגים והמועצה הלאומית לדימות. שני שליש מעלותה יועברו לארבעת קופות החולים בארץ, למימון מכשירים חדשים ותמריצים לקיצור התורים.
על פי התכנית, מספר מכשירי ה-MRI יגדל בשנה וחצי הקרובות מ-25 ל-46 וכן תעלה כמות הבדיקות וזמינותן עד סוף השנה ל-24 שעות, שישה ימים בשבוע, ובמקרים דחופים - שבעה ימים בשבוע. כיום בחלק מבתי החולים מתבצעות בדיקות במשמרת וחצי ולא בתפוקה מלאה. במסגרת התכנית יוספו תקנים ל-270 טכנאים, רופאים, ואנשי צוות נוספים הקשורים להפעלת המכשירים. התקנים יאוישו בהדרגתיות החל מינואר 2016. בנוסף, ייפתח מרכז הכשרה לאומי ל-MRI בבית החולים שיבא שבתל השומר ותפותח גם תכנית לצמצום זמני הפענוח ומיומנות הטכנאים.
עוד בוואלה! NEWS:
בשיא המתיחות בירושלים: אושרו שמות עבריים לרחובות במזרח העיר
אחרי הירי: מערכת כיפת ברזל נפרסה בשדרות ובנתיבות
סאגת המפכ"ל: הירש ייפגש עם צוות הבדיקה בשבועות הקרובים
בנוסף, בשנה הבאה יתקצב משרד הבריאות רכישת מכשירים חדשים לכל בית חולים עד סכום של שלושה מיליון שקלים. עלות מוערכת של מכשיר MRI אחד עומדת על 2.5 מיליון דולרים בממוצע, ולכן קיים חשש כי קופות החולים העשירות יותר ובתי החולים הגדולים שבמרכז ייהנו מיותר מכשירי MRI לעומת בתי חולים בפריפריה, וכי הדבר יוביל לפער משמעותי ברמת השירות והטיפול על בסיס גאוגרפי. ליצמן לא התייחס לחששות הללו והבטיח: "אנחנו צופים עלייה והתקדמות בנושא. אנחנו נשתדל לעזור להם (לבתי החולים והקופות ר"ב) לעשות יותר בדיקות".
בתי החולים יצטרכו לדווח על זמני ההמתנה לבדיקות
במשרד הבריאות הבטיחו כי תינתן עדיפות לשבעה בתי חולים אשר עד היום אין להם אפילו לא מכשיר אחד: בתי החולים קפלן ברחובות, מאיר בכפר סבא, בני ציון בחיפה, מעייני הישועה ברמת גן, כרמל בחיפה והעמק בעפולה. על פי משרד הבריאות, עד תחילת 2016 יוצב בהם מכשיר MRI. מלבד בתי חולים אלה, גם קופות החולים לאומית ומאוחדת אינן מחזיקות כיום במכשיר והן יקבלו מימון חלקי של שלושה מיליון שקלים כל אחת לרכישת מכשיר.
בנוסף, כיום ישנם שישה מכשירי MRI בבתי חולים לצורכי מחקר, שלא נגבה תשלום עבור בדיקה בהם, וככל הנראה הם יוסבו לטובת קבלת מטופלים. וכן, ניידות ה-MRI שנודדת בין בתי חולים שאין בהם מכשירים יוכלו לעמוד יותר לשירות קופות החולים בקהילה. משרד הבריאות צופה גידול של 14% במספר בדיקות ב-2016 וגידול של 30% במהלך 2017. כמו כן, בתי החולים יצטרכו לדווח למשרד הבריאות על זמני ההמתנה לבדיקות MRI ואלו יפורסמו באתר משרד הבריאות, כחלק מתהליך הבקרה הנוקשה על קיצור התורים.
"הנושא הזה מעסיק אותי מכניסתי לתפקיד", אמר אתמול ליצמן. "שמתי לי כמה יעדים, צריך ליצור קצת זעזוע כדי לשפר את המצב. התחלתי את זה בקדנציה הקודמת, הגדלתי משמונה מכשירים ל- 21. פרסמתי את מספר הטלפון של הלשכה שלי, כדי שמי שיחכה שבועיים אנחנו נטפל בו אישית, התקבלו מאות פניות מאז. אני לא אהסס לדרוש שיעבדו שעות נוספות, ומי שעובד עד 2:00 בלילה יעבוד עד הבוקר. אנחנו נדביק את הפער. מלבד זאת, מחירי המכשירים וצילומים ירדו כבר ועוד ירדו".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "אנחנו מסתכלים על ה-MRI בהקשר רחב יותר של כמה פעולות, הוא נועד ליצור מערכת חזקה, איתנה ונותנת יותר שירות מוחשי לציבור. אנחנו יודעים שלא ניתן לטפל במשהו אחד בלי לטפל במכלול, אין פה זבנג וגמרנו אלא מכלול בעיות שהתכנית תיתן עליהן מענה בטווח הקצר והארוך. התכנית ישימה ומהירה ותעמוד בלוח זמנים קצר יחסית".
מכשיר אחד לפחות בכל בית חולים ציבורי
ד"ר אסנת לוקסמבורג, ראש מנהל וטכנולוגיות במשרד הבריאות, אשר הציגה את התכנית אמרה כי "נכון להיום נוצרה עלייה במספר המכשירים בפריסה ארצית ונוספו יותר לפריפריה - לדרום וצפון הארץ. ונוצרה עלייה בביקוש בבדיקות, אם עד 2011 שיעור הבדיקות לנפש עמד על 20 בדיקות לכל אלף נפש, אחרי 2011 זה קפץ ב 50%".
לוקסמבורג התייחסה גם לחסמים שיש לתכנית, כמו העלויות הגבוהות של הפעלת משמרת שנייה ושלישית, מחסור בטכנאים בכלל ובטכנאים מיומנים ומחסור ברדיולוגים מפענחים. "עמדתנו המקצועית היא שבכל בית חולים ציבורי צריך שיפעל מכשיר אחד לפחות", אמרה. "וכן, נקים מרכז להכשרת מקצועות הדימות, אשר ימוקם בבית חולים שיבא, והמחזור הראשון ייפתח כבר ב-18 בנובמבר". לדבריה, "נוסיף תקנים ל-77 טכנאים לבתי חולים ממשלתיים, תוספת הפעילות תגרום לכך שתעלה הפעילות. אנחנו חייבים להסתכל גם על העתיד, לכן הוספנו 25 תקנים של מתמחים ברדיולוגיה, כי ברור לנו שזה תחום שיגדל בעתיד הקרוב מאוד".
מנכ"לי ארבעת קופות החולים, אשר נכחו במסיבת העיתונאים, בירכו על המהלך אך הודו כי אינם יודעים אם תקציב התכנית תכסה את הפעילות הגוברת שעתידה להיות סביב הבדיקות, שכן עלות בדיקה פשוטה נאמדת ב-1,800 שקל בעבור הקופות. קופות החולים ובתי החולים עומדים כבר היום בגירעונות תקציביים של מיליארדי שקלים.
(עדכון ראשון: 23:47)