פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצוקה בפריפריה: חולי סרטן מהצפון נוסעים שעות לטיפולי הקרנות

      עם חנוכת מכון ה-MRI במרכז הרפואי זיו בצפת, קיוו התושבים כי הדבר יקדם אותם אל היעד הבא: פתיחת מכון הקרנות באזור, משום שהמכון הצפוני ביותר, נמצא בחיפה. "משפחות כמעט התפרקו כי לבעל לא היה זמן לקחת את אשתו לטיפולים"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      למרות מכשיר ה-MRI החדש, במרכז הרפואי זיו מצפים לפתיחת מכון ההקרנות החדש (צילום ארכיון: ShutterStock)

      בשבוע שעבר, בטקס חגיגי ומרגש במיוחד נחנך מכון ה-MRI החדש במרכז הרפואי זיו שבצפת. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, יחד עם עובדי המרכז הרפואי ותושבי הגליל העליון ורמת הגולן, הביא את הבשורה שתושבי הצפון חיכו לה יותר מחמש שנים, בתקווה שבקרוב יוכלו לכבוש את היעד הבא: פתיחת מכון ההקרנות הראשון בגליל ובעמקים. בהיעדר מכון הקרנות בכל האזור, נאלצים חולי הסרטן להיטלטל בדרכים שעות ארוכות על מנת לקבל את הטיפול מציל החיים בבית החולים רמב"ם שבחיפה.

      בין האורחים הנרגשים בטקס במרכז הרפואי זיו, ניתן היה למצוא את שרון עזאני, חברת קיבוץ עמיעד שהחלימה ממחלת הסרטן. שרון ובעלה אברהם היו בין מובילי המאבק שנפתח לפני קרוב לעשור בליווי של ארגון שתי"ל (שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי) להקמת מכון הקרנות לחולי סרטן המתגוררים בגליל העליון ובגולן, וריכזו את המאבק לפתיחת מכון ההקרנות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      "הפכו אותנו לאויב": מאות חקלאים מפגינים ברחבי הארץ
      חייל נפצע בינוני מפיצוץ מטען חבלה ליד כביש המנהרות
      27 פצועים בפיצוץ מכונית תופת בקהיר; אף ארגון לא קיבל אחריות

      בשביל עזאני המפגש המחודש עם סגן שר הבריאות החדש – ישן קירב אותה לסגירת המעגל המרגשת. בהיותו חבר כנסת, נרתם יעקב ליצמן לסייע לחולי הסרטן שבפריפריה הצפונית ולהיאבק בהתנגדותו של שר הבריאות דאג, יעקב בן יזרי (מפלגת הגימלאים), להעניק למרכז הרפואי זיו רישיון להקמת מכון הקרנות בצפת. בשנת 2009, שליצמן מונה לתפקיד סגן שר הבריאות, הוא העניק למרכז הרפואי את הרישיון הנכסף. רק ארבע שנים מאוחר יותר, בינואר 2013 , נעתרה הממשלה לפרסם מכרז להקמת מכון ההקרנות במרכז הרפואי. אז גם העבירה את התקציב החלקי לו התחייבה להקמת הפרויק שעלותו נעמדת בכ-40 מיליון שקלים.

      השיטה שבה מומן הפרויקט היא מצ'ינג (מימון משלים), שהיא אחת הדרכים בה נוקטת הממשלה בכדי לסייע בהקמת פרוייקטים שונים במגזר הציבורי, כשהממשלה נותנת מימון חלקי והגוף הציבורי מגייס את ייתרת העלות באמצעות תרומות.

      בדומה לזמן הרב שנדרש להנהלת המרכז הרפואי ולחברי אגודת הידידים שלו לגייס את התרומות הנדרשות להשלמת הקמת מכון ה-MRI, גורמים בהנהלה חששו כי לא יספיקו לגייס את הסכום שנדרש להשלמת העבודות עד לתאריך היעד שנקבע ביולי 2014. נכון להיום, אוגוסט 2015, המכון טרם פתח את שעריו לציבור.

      שיטת המימון המשלים

      "אנו מבקשים שבתחומים בהם לא צריך להיות המצ'ינג הבנוי על יכולות גיוס כספים של בתי החולים או הרשויות, המדינה תיקח את מאת אחוזי האחריות", כך אמרה ד"ר איילה כהן, חברה בפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. "בתשתיות כמו סלילת כבישים למשל, אין מצ'ינג – המדינה לוקחת על הפרויקט אחריות מלאה.

      "לא היה ולא יהיה מצב שבו בעקבות חוסר מימון של ראשי רשויות בסלילת כבישים - לא יהיו כבישים סלולים בשטחי הרשות. זאת משום שמשרד התחבורה מממן באופן מלא וללא מצ'ינג (מימון משלים) את סלילת הכבישים.

      "כאן אנחנו מדברים על בריאות, על חיים ומוות. השיח לא יכול להיות על גבו של הציבור. כל הזמן אומרים שמכון ההקרנות עוד מעט יפתח – אבל אנשים כבר מתים", אמרה ד"ר כהן.

      בקיץ הבא ימלאו תשע שנים לפתיחת המאבק של חולי הסרטן בגליל העליון ובגולן ובמהלך השנים שחלפו, חולי סרטן רבים, שחלקם היו פעילים מרכזיים במאבק, כבר הלכו לעולמם. "כשפתחנו במאבק הכרתי את ציונה, חולת סרטן מחצור הגלילית שהפכה לחברתי לדרך. לצערי היא כבר נפטרה ולא תזכה לראות את מכון ההקרנות", אמרה שרון. בינתיים, השנים חולפות ומספר של חולי הסרטן הזקוקים לטיפול באזור רק מאמיר.

      בדצמבר 2013 הגיעו למרכז הרפואי זיו שבצפת שר האוצר, יאיר לפיד ושרת הבריאות, יעל גרמן (מפלגת יש עתיד) והכריזו כי "נמצא תקציב" חד פעמי של 24 מיליון שקלים לטובת פתיחת מכון ההקרנות ומכון ה-MRI במרכז הרפואי. "העבודות להקמת מכון ההקרנות הוקפאו לארבעה-חמישה חודשים בגלל שבתפר שבין שלב א' לשלב ב' הוכרזו בחירות", כך הסביר ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי בצפת והוסיף קורטוב של אופטימיות "לאחר הבחירות חזר ליצמן לתפקידו כסגן שר הבריאות והורה לחדש את העבודות. העיכוב שנוצר כתוצאה מהכרזת הבחירות מוביל לדחיית פתיחת מכון ההקרנות לקיץ 2016".

      מי יכול לנסוע באוטובוס לטיפולים כימותרפיים?

      גם אם בקיץ הבא אכן יפתח מכון ההקרנות בצפת, החולים המתגוררים בעמקים ובגליל המערבי יאלצו להמשך לעבור את דרך החתחתים שעברו עזאני ואלפים שסבלו כמותה. "בנוסף לסבל ולייסורי הכאבים שנגרמו לי מהמחלה, הרגשתי שקיבלתי עונש נוסף. אם טיפולי ההקרנות בחיפה נקבעו לי לשעה תשע בבוקר – הייתי צריכה לצאת מהבית בשש וחצי ולשרוד את הפקקים ועומסי התנועה שבדרך", משחזרת עזאני, שמכירה מקרוב את ההתמודדות עם מחלת הסרטן. "היינו נוסעים כמו צוענים עם מים חמים, בגדים להחלפה ומחפשים שירותים לאורך כל הדרך, זה היה נורא. במשך כחמישה שבועות, יום יום, אני ובעלי העברנו שעות רבות בדרכים וכל הסיוט הזה בשביל הקרנה שנמשכת ארבע דקות בלבד", משחזרת עזאני.

      אלא שהמסע לא נגמר בדרכים "קיבלתי החזרי נסיעות, אבל רק לפי עלות הנסיעה באוטובוס. מי יכול לנסוע בתחבורה ציבורית כשהוא עובר טיפולים כימותרפיים?", תוהה עזאני.

      שרון עדאני, פעילה במאבק למען הקמת מכוני הקרנה בצפון הארץ שהחלימה ממחלת הסרטן. 20 באוגוסט 2015. (באדיבות המצולמים)
      שרון עזאני (צילום: באדיבות המצולמת)

      תוך עשור: עלייה של לפחות 20% באבחון מחלת הסרטן

      מנתונים שנאספו מבתי החולים בצפון - מבלי להכליל את בית החולים רמב"ם בחיפה - עולה כי בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית במספר מטופלי מחלת הסרטן. בשנת 2005 העניק בית החולים זיו בצפת 8,300 טיפולים לחולי סרטן ובשנת 2014 כבר נרשמו 10,500 ביקורים.

      אם עד לפני עשור הצטרפו למצבת החולים כ-300 מטופלים חדשים בשנה, אז בשנים האחרונות טיפס מספרם לכ-500. אלו מהם שיזדקקו גם לטיפולי הקרנות, יסתפקו בשלב ראשון במכשיר הקרנה אחד בלבד.

      מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה נמסר כי בשנת 2004 עמד מספר מטופלי הסרטן על 1,700 ואלו קיבלו כ-7,000 טיפולים. בשנת 2014 זינק מספר המטופלים ל-2,600 ואלו קיבלו לא פחות מ-12,000 טיפולים בשנה.

      מבדיקת וואלה! NEWS עלה כי בעבר הרחוק פנו גורמים רבים מבית החולים בבקשה לקבל רישיון להקמת מכון הקרנות, אולם עד היום לא התקבלה תשובה בנושא.

      המרכז הרפואי זיו בצפת (יח"צ)
      למה בית החולים צריך לדאוג למימון? בית החולים זיו בצפת (צילום: יח"צ)

      מבית חולים "העמק" בעפולה נמסר כי בעשור האחרון חלה עלייה של 20% בהיקף הפעילות שקשורה באבחון וטיפול במחלת הסרטן. בשנים האחרונות טיפס מספר חולי הסרטן המטופלים במקום לכ-4,000 ומספר הטיפולים הכימותרפיים הניתנים בשנה עומד על כ-10,000. בבית החולים אמרו כי ההערכה המתבססת על נתונים שקיימים היום היא כי "כמות המטופלים עם מחלות המטולוגיות ואונקולוגיות תגדל בשלוש השנים הקרובות ב- 25%-30% לפחות".

      לאחר 15 שנות מאבק מצד ראשי הרשויות באזור והנהלת בית החולים, בשנה האחרונה התרצה משרד הבריאות ונתן למרכז הרפואי רישיון להקמת מכון הקרנות. הדבר התאפשר ללא תקצוב ממשלתי, אולם באמצעות מימון משלים בגובה 50% מעלות הקמת מרכז הסרטן, מצד קופת חולים כללית, שאליה משתייך בית החולים. מרכז הסרטן שאותו שואף בית חולים העמק להקים, יכלול גם מרכז לטיפול בילדים אונקולוגים, מחלקה אונקולוגית והמטולוגית למבוגרים - כאשר היום מאושפזים חולי הסרטן במחלקות פנימיות בבית החולים - וכן מרכז כימותרפיה לטיפולי יום למבוגרים. עלות הקמת מרכז הסרטן וערכת ב-200 מיליון שקלים, מתוכם עשרות מיליונים שיוקצו להקמת מכון ההקרנות. בחודשים האחרונים ערך בית החולים יום התרמות מיוחד בעמקים, שבו גויסו כחמישה מיליון שקלים בלבד. למרות שהדרך נראית ארוכה, בבית החולים סבורים שהמרכז ייפתח כבר בשנת 2017. את הנתונים שהתקבלו מבית החולים פוריה שליד טבריה קשה לאמוד, זאת מאחר שלפני עשר שנים כלל לא היה מכון אונקולוגי במקום.

      ד"ר איילה כהן, ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל חי וחברה בפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל מחדדת כי הבעיה נעוצה בשיטת המצ'ינג: "כל מכשור רפואי צריך לעבור שתי תחנות - התחנה הראשונה היא קבלת הרישיון והתחנה שנייה היא המימון. חבר הכנסת ליצמן עשה צעד גדול והחליט לתת את הרישיון למרכז הרפואי זיו עם תחילת הקדנציה הקודמת שלו. מצד שני, המימון היה אמור להיות לפי שיטת המצ'ינג וזאת כמובן אשליה אחת גדולה; צריך לזכור שהקצב שבו בית חולים בצפון יכול לגייס תרומות הוא הרבה יותר איטי וקשה מזה שבמרכז", הבהירה ד"ר כהן.

      במציאות שבה מספר חולי הסרטן בצפון עולה ללא תוספת של מאיצים קוויים (מכשירי הקרנה), הולכים ומתחזקים הקולות המביעים את הצורך במכשור החיוני הנדרש לטיפול במחלה שהפכה לשכיחה.

      "בעשור האחרון חלה עלייה ברורה במספר המטופלים ובמספר הטיפולים הניתנים אצלנו במרכז הרפואי לחולים במחלת הסרטן", כך אמר ד"ר מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל. "אין ספק שהמצב כיום מדגיש את הצורך בפתיחת מכון הקרנות נוסף בצפון מעבר למה שקיים ומעבר למה שהובטח. הדבר יקל משמעותית על האוכלוסיה הגדולה שאנו משרתים, כ-600 אלף איש. בנוסף, עולה החשיבות במתן מכשיר PET CT למרכז הרפואי לגליל. ה-PET CT חשוב לכירורגים האונקולוגים ולאונקולוגים באותה מידה לצורך החלטות טיפול ומעקב. מדובר יהיה בצעד חשוב ומשמעותי בצמצום הפערים בין מרכז לפריפריה אותו מוביל משרד הבריאות בראשותו של סגן השר ח"כ יעקב ליצמן".

      למרות הביקוש ההולך וגובר למכוני הקרנה בפריפריה הצפונית, דווקא האגודה למלחמה בסרטן ממשיכה להתנגד לאישורם על ידי משרד הבריאות. "לדעתנו זה לא לטובת החולים, כי טיפול כזה דורש מיומנות וידע בתחומי הקרנה מאוד ספציפיים. עוד לפני ההקרנה, רדיו-תרפיסט צריך לתכנן במשך שעות איך להקרין בצורה שלא תפגענה הרקמות הבעייתיות", הסבירה מירי זיו, מנכ"לית האגודה.

      מנכ"לית האגודה הסתמכה בדבריה בין היתר על מסקנות של שתי ועדות רפואיות שהוקמו בעבר מטעם משרד הבריאות, על מנת לבחון את סוגיית הקמת מכון ההקרנות במרכז הרפואי זיו. אז, האגודה תמכה במסקנות הוועדות שבחנו את הסוגיה מטעם משרד הבריאות והתנגדה להקמת מכון הקרנות בבית החולים.

      גם היום, טוענים קברניטי מערכת הבריאות בצפון כי רופאים רבים שהיו חברים בוועדות הועסקו על ידי בתי חולים המפעילים בעצמם מכוני הקרנה, המניבים למוסדות רווחים נאים. עקב כך, חברים רבים היו מצויים לכאורה בניגוד אינטרסים, שכן כל חולה שהגיע לבתי החולים שבהם עבדו הכניס כסף לקופת המוסד. באגודה למלחמה בסרטן דוחים את הטענות ולמרות הנתונים שהציגו בתי החולים, הם מתעקשים כי אין עלייה בשיעור החולים בצפון.

      "למה תושבי הצפון צריכים לסבול יותר מאחרים?"

      למרות שהמרכז הרפואי זיו בצפת יהיה המרכז הרפואי הראשון בפריפריה הצפונית שייהנה מפירות המחאה הציבורית, התשובות הללו ממשיכות לקומם את מנהל המכון האונקולוגי שלו. "גם אם יש עלייה רק במספרים ולא באחוזים, אז למה אין עלייה בכמות המכונים שתענה על העלייה במספר החולים?", אומר פרופסור ג'מאל זידאן, מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים זיו בצפת ופרופסור מהמניין בפקולטה לרפואה בגליל.

      "עם כל הערכתי למירי זיו, לפי ארגון האנרגיה הבינלאומי צריך שיהיו ארבעה או חמישה מאיצים לכל מיליון תושבים. מה שקורה בארץ זה שבאזור תל אביב יש 3.5 מיליון תושבים ולהם יש ארבעה מרכזי קרינה, שבכל אחד מהם יש יותר ממאיץ קווי אחד. בירושלים ישנם ארבעה מאיצים קוויים. בבאר שבע יש 700 אלף תושבים ושם יש שני מאיצים קוויים", הרחיב זידאן. "ומה בצפון? מחדרה ועד גבולות לבנון וסוריה יש בסביבות 2.5 מיליון תושבים. ולהם יש ארבעה מאיצים קוויים בבית החולים רמב"ם בחיפה, שלפעמים אחד מהם מתקלקל. אז אנחנו עובדים עם מאיץ אחד בלבד למיליון תושבים".

      "האגודה עושה המון דברים טובים בארץ, היא מסייעת בתקנים ותומכת במחקרים, אבל אני לא מבין על מה היא מדברת בעניין הזה" הסביר זידאן. הוא הוסיף: "למה תושבי הצפון צריכים לחכות יותר זמן ולמה צריך להוסיף על סבלם ולטלטל אותם שעות בכבישים? בנוסף לסבל הרב שנגרם לחולים מהמחלה עצמה, היו לי משפחות שכמעט התפרקו כי לבעל לא היה זמן לקחת את אשתו כל יום ולכל אורך היום במשך חמישה שבועות".

      "אני רוצה להזמין אנשים בריאים שהאגודה תבחר בהם לבוא כל יום מתל אביב, לארוחת צהריים בקריית שמונה. אנשים בריאים, לא חולים. שיעשו את זה חמישה ימים ברצף, לא חמישה שבועות כמו שעושים חולי הסרטן. אני אשלח להם גם רכב שייקח אותם. כמה אנשים בריאים היו מוכנים לעשות זה?", תמה זידאן.