בשיא המתיחות בירושלים: אושרו שמות עבריים לרחובות במזרח העיר

(נתניהו על המתיחות בירושלים: "חובתנו לקבוע עונש מינימום למתפרעים")

למרות המתיחות הביטחונית החריפה בירושלים ובניגוד להמלצת השופט בדימוס יעקב טירקל, העומד בראש הוועדה המייעצת לשמות רחובות בבירה - אישרה הערב (ראשון) לראשונה מועצת העיר ירושלים מתן שמות עבריים לרחובות במזרח העיר. חלק מהשמות שיינתנו הם "הר המשחה" ו"מערת הנביאים" לאתרים בהר הזיתים ו"שיר למעלות" בסילוואן. עם זאת, מועצת העיר הסכימה לוותר על הענקת השם "הכהן הגדול" לרחוב הנמצא בלבה של שכונת שייח ג'ראח. במזרח העיר מזהירים כעת כי המהלך "יגרור עוד אלימות".

כחלק מאישור שמות של רחובות ואתרים רבים בשכונות הערביות שבמזרח העיר, החליטה העירייה לקרוא לכמה רחובות בסילוואן בשמות עבריים. מדובר ברחובות במתחם המכונה "עיר דוד" שסביבו מתגוררים המתנחלים היהודים בשכונה, והם ייקראו בשמות "שיר למעלות", "מעלות מעיין הגיחון", "העשור", "ערוגת הבושם", פרדס רימונים", "גינת אגוז" ו"מעלות עיר דוד". ועדת השמות החליטה לפני כשבועיים כי בכיתוב הערבי על השלטים יופיעו שמות ערביים לרחובות, שייבחרו בתיאום עם התושבים, ולא תעתיק כפי שנהוג ברחבי העיר.

לקריאה נוספת:
טרור האבנים: "אסור להסתכל על תושבי מזרח ירושלים דרך כוונת רובה"
נתניהו יכנס דיון לאישור הטיוטה להחמרת הפתיחה באש נגד מיידי אבנים

במוקד מתיחות נוסף בעיר, שכונת שייח ג'ראח, ייקראו שני רחובות בשמות העבריים "נחלת שמעון" ו"נחלת יצחק". תחילה התכוונו בעירייה לקרוא לאחד הרחובות בשם "הכהן הגדול", אולם חברי ועדת השמות החליטו לוותר על השם לנוכח ההבנה כי הוא עלול להתסיס את השכונה. גם הוועדה המייעצת בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל המליצה כבר לפני מספר חודשים "לשקול מחדש האם ראוי בעיתוי הנוכחי, לאור המצב המורכב והעדין במזרח העיר, לקרוא לרחובות אלה בשמות אלו במיקומים שבהם הם מוצעים".

"דחינו את הסיפור הזה של השמות היהודיים", אמר יו"ר הוועדה קובי כחלון בדיון שבו הוחלט לאשר את השמות העבריים. "אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו צריכים להכריע. תחת ההבנה שאישרנו 800 שמות ערביים ויש לנו מספר שמות עבריים, עם זה צריך להתמודד. אין מה לברוח". "מה ההבדל בין 'הכהן הגדול' ל'גינת אגוז'?", שאל בדיון אחד מחברי הוועדה ונציג הציבור השיב: "זה כמו לשים את הרשת הלא כשרה 'טיב טעם' במאה שערים. 'כהן גדול' ועוד כל מיני שמות שמרמזים על אכיפת התרבות של הכובש על הנכבש, זה דבר מעליב".

בנוסף, אישרה המועצה עוד שמות עבריים לרחובות ואתרים רבים ברחבי מזרח העיר. כך למשל, כביש הגישה למוזיאון רוקפלר, הנקרא כיום "באב אלזהרה" ייקרא מעתה "אמיר דרורי", על שם מייסד רשות העתיקות. בשכונת אבו טור יקראו שמות עבריים לאתרים בשכונה כמו "אמת המים" ו"בית האבן", ובהר הזיתים "הר המשחה" ו"מערת הנביאים".

במזרח העיר קיבלו את ההחלטה בכעס: "זה יגרום לעוד אלימות, זה לא מוצא חן בעיני האנשים מה שקורה פה. זה הכול תכנית אחת, מצד אחד לייהד את אל-אקצא, מצד שני את הכפרים הערביים ומצד שלישי את ההיסטוריה והשמות", אמר אחמד קראעין אבו חמיד, תושב סילוואן. הוא הוסיף כי "מביאים לנו שמות שאנחנו לא מכירים אותם, יש פה מאה מתנחלים בין שבעים אלף פלסטינים והם רוצים לשנות את השמות זה תכנית של כיבוש שמטרתה לייהד את הכפר. למה משנת 1967 עד היום לא שמו שמות ומספרים לבתים? רק עכשיו כשיש מתנחלים רוצים לשנות הכול. מוחקים את ההיסטוריה האיסלאמית והערבית בכפר הזה. אנחנו לא נכיר בשמות האלו. כשתיפול מדינת ישראל אנחנו נחזור לשמות שלנו".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "במהלך שלוש השנים האחרונות התבצע תהליך מתן שמות רחובות בשכונות מזרח העיר ליותר מ-800 רחובות אשר כלל התקנת שלטי רחובות ומספרי בתים ברחובות אלו. תהליך זה תורם תרומה ראשונה במעלה לקידום איכות חייהם של התושבים הערבים בשלל תחומים ובהם נגישות והכוונה לבתיהם והיבטי חירום והצלה. יותר מ-800 השמות שאושרו בשכונות מזרח העיר נבחרו על ידי התושבים הערבים עצמם תוך מתן ביטוי רחב בשמות הרחובות למורשת ההיסטורית והדתית שלהם. באתרים להם יש מורשת היסטורית ויהודית כבדת משקל מבטאים שמות הרחובות את המורשת הזו".

עורכת הדין נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח מסרה: "תחילה עיריית ירושלים נגררה להעניק שמות לרחובות בירושלים המזרחית בעקבות עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח להסדרת שירותי הדואר שאינם קיימים שם. העירייה התגאתה בכך רק לפני שבועות אחדים, והציגה את עצמה כיוזמת את המהלך בשיתוף תושבי ירושלים המזרחית, אולם כעת היא משנה חלק משמות הרחובות הערביים הקיימים לשמות עבריים, תוך שהיא מתעלמת מההיסטוריה התרבותית והחברתית של העיר המזרחית. במקום לשתף פעולה באופן אמיתי עם התושבים הערבים בעיר, בוחרת העירייה להתעלם מהצעות התושבים לשמות, שמשקפים את התרבות וההיסטוריה המקומית, ובמקום זה היא בוחרת לכפות שמות עבריים. מדובר בצעד משפיל שדוחק את התושבים מהמרחב הציבורי, שרק מעורר התנגדות וזעם במקום לקרב ולשתף פעולה בנושא אזרחי שניתן היה להגיע בו להסכמות יפות".