אושר מעצרו המנהלי של מאיר אטינגר, "היעד המרכזי של השב"כ"

(הארכת מעצרו של מאיר אטינגר בחודש אוגוסט)

נשיא בית המשפט המחוזי-מרכז אברהם טל אישר בצהריים (ראשון) את צו המעצר המנהלי נגד פעיל הימין הקיצוני מאיר אטינגר, שהוצא על ידי שר הביטחון משה יעלון, והאריך את מעצרו בחצי שנה. השופט כתב בהחלטתו כי "יש בפעולותיו כדי ללמד על הסיכון שנובע ממנו ומההתארגנות שעמד בראשה והיה הוגה הדעות שלה, לביטחון המדינה ולשלום הציבור. מהמידע החסוי עולה כי אטינגר הקים יחד עם אחרים התארגנות שמטרתה להביא למרד אלים שיגרום להפלת השלטון במדינת ישראל ולהקמת שלטון חלופי, כאשר הדרך להשגת מטרה זו היא ביצוע פעולות שיפגעו בנקודות התורפה של המדינה".

אטינגר, נכדו של מאיר כהנא והיעד מספר 1 של החטיבה היהודית בשירות הביטחון הכללי (שב"כ), נעצר ימים ספורים אחרי הפיגוע בכפר דומא במסגרת מעורבותו בפעילותה של התארגנות יהודית קיצונית. אטינגר, בן 24, נעצר בצפת, שם הוא התגורר לאחר שהורחק מירושלים והשומרון. על פי החומרים שהותרו לפרסום, עילת הוצאת הצו המרכזית מתבססת על החשדות נגד אטינגר שלפיהן היה מעורב בהצתת בית בחירבת אבו פלאח שבאזור רמאללה בינואר האחרון. אטינגר שוחרר אז בתנאים מגבילים לאחר שלא גובשו די ראיות נגדו. אולם לדברי נציג שב"כ המכונה אמיתי, גרסת האליבי של אטינגר בנוגע להימצאותו בעת הצתת הבית עומדת בסתירה למידע החסוי שנמצא בידי השב"כ.

לקריאה נוספת:
מאיר אטינגר נגד מערכת הביטחון: "דם יהודי זול בעינכם"
"כולנו מאיר אטינגר": עשרות הפגינו נגד המעצרים המנהליים
על רקע גל המעצרים במאחזים: מעצר מנהלי לשני פעילי ימין

השופט, שביסס את החלטתו על פי מידע שהציג השב"כ בדיון, כתב כי במסמכים שחיבר אטינגר, הוא ביקש לפגוע ב"נקודות התורפה של ישראל", בהן הר הבית, גירוש גויים, ביעור עבודה זרה וכפייה דתית, תוך שבירת הסטטוס קוו בין דתיים לחילונים. בנוסף, במסמכי ההמרדה שחיבר אטינגר נכתב כי "מדובר בפעולות שדורשות מסירות נפש ונכונות לשלם מחיר אישי גבוה והן עלולות לגרום לשפיכות דמים". בדברי הסיכום, כתב השופט טל כי על פי המידע שהוצג לפניו אכן יש מסוכנות מאטינגר לביטחון המדינה ולשלום הציבור. "מעצרו של המשיב נועד למנוע מסוכנות זו ככל שניתן במיוחד על רקע המתיחות הביטחונית שנוצרה לאחר ביצוע ההצתות בכנסיית הלחם והדגים ובכפר דומא".

אמיתי הוסיף בדיון כי אטינגר הפר כמה פעמים את ההגבלות שנקבעו לו על ידי בית המשפט. במקרה אחד הוא לא שהה בביתו כפי שנקבע לו וכן נפגש כמה פעמים עם אנשים שנאסר עליו להיפגש איתם לפי התנאים המגבילים. אמיתי טען עוד כי לפי המידע המצוי בידי שירות הביטחון, אטינגר עמד בראש התארגנות חשאית שפעלה משנת 2013. לדבריו, פעיליה המחזיקים באידיאולוגיה קיצונית הסיתו לפגוע במה שכינה "נקודות התורפה של מדינת ישראל" וערכו שני מסמכים שבהם קראו למרד בשלטון.

לטענת המדינה, השר יעלון הורה על מעצרו המנהלי של אטינגר לאחר שהשתכנע כי יש אפשרות כמעט ודאית שאטינגר ימשיך לבצע עבירות חמורות. עוד נטען כי אטינגר נטל חלק בפעולות מעשיות שמפורטות בדוח חסוי ושפעילים אחרים עשו מעשים שקיבלו השראה מרעיונותיו. לטענת המדינה ניתן לראות קשר בין הצתות הבתים לאידיאולוגיה של אטינגר ולדברים שלהם הוא הסית.

נציג השב"כ טען כי חלקו של אטינגר בפיגועים כמו הצתת כנסיית הלחם והדגים הייתה מבחינה רעיונית. לדבריו, "רעיונות המרד שלו והמפגש שלו עם פעילים שעמם נאסר עליו להיפגש, פעילות ההסתה והסברה שלו עם אחרים החשודים באותן הצתות, מלמדים על האיום שמציג החשוד כמי שפועל לממשם". הוא הוסיף כי "מעבר לרעיונות אלה, יש יחידים שהוא קורא להם לעשות מעשים, הוא קשור לאותם פעילים באופן אקטיבי, ואותם פעילים הולכים ועושים מעשים כמו הצתות של כנסיות ושל בתים".

בא כוחו של אטינגר עו"ד יבול זמר מטעם הארגון "חוננו" אמר בתום הדיון כי "כפי שצפינו, בית המשפט אישר את הבקשה לצו מנהלי ונכנע למעשה לאסופה של מידעים ושל טיוטות שהציגו בפניו שירות הביטחון הכללי והמשטרה. להגיד שאני מופתע לא יהיה אמת, היות ומעולם בית משפט בישראל לא דחה בקשה להוצאת צו מעצר מנהלי". הוא הוסיף כי "עצוב לי מאוד על ההחלטה הזו. מקריאה ראשונית שלה עולה שאף שחלק ניכר מטענותינו התקבלו, ואף שמר אטינגר לא היה שותף מעולם לאירוע אלים בעצמו ולא הפר מעולם את הצווים המנהליים הקודמים שהוטלו עליו, עדיין נמצאה קונסטרוקציה משפטית להותיר אותו במעצר. כפי שאמרנו בעבר מדובר במעצר פוליטי שנועד לרצות את דעת הקהל בארץ ובעולם, ולא מעצר שנצמד לכלים משפטיים, כי מי שקורא את ההחלטה הזאת ונחשף לחומרים כמוני, יודע שמבחינה משפטית אין שום הצדקה למעצר הזה".

מפרקליטות מחוז מרכז נמסר כי על פי המידע המודיעיני שבידי שירותי הביטחון ושהוצג בפני בית המשפט, עמד אטינגר בראש התארגנות אשר שמה לעצמה למטרה לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. חברי אותה התארגנות היו אחראים לכאורה לשורה של פשעי שנאה לרבות הצתת כנסיית הדורמיציון בירושלים וכנסיית הלחם והדגים שליד טבריה. בהחלטתו קיבל בית המשפט את עמדת המדינה, כי במעשיה של ההתארגנות האסורה בפרט טמונה סכנה ממשית ומיידית לביטחון המדינה ושלום הציבור. בית המשפט דחה את טענותיו של אטינגר כי הוא עוסק בהפצת משנתו האידיאולוגית במסגרת כללי המשחק המקובלים במשטר הדמוקרטי.