התקופה שבין ראש השנה ליום הכיפורים מכונה אמנם "הימים הנוראים" משום שהאדם מתייצב אל מול הבורא בתחינה, אולם במרוצת השנים הם הפכו גם לימים טובים מבחינה כלכלית עבור בתי הכנסת, משום שהם מספקים אפשרות לגיוס מהיר של מאות אלפי שקלים: מכירת מושבים, פתיחת ארון הקודש ועליות לתורה הן רק חלק מהאופציות להכנסות עבור בתי הכנסת. לצד זאת, יש גם הוצאות לא מעטות, בין היתר על חזנים ומקהלות יוקרתיות.
עוד בוואלה! NEWS:
חשד לניסיון חיסול: שני פצועים קשה ובינוני בפיצוץ ברכב באשדוד
"סכנה לביטחון": ניצחונו של איש השמאל הקיצוני מסעיר את בריטניה
כך הפיל עד המדינה הנעדר את ארגון הפשע מאילת
שוק מכירת מקומות התפילה בבתי הכנסת פורח בתקופת הימים הנוראים, והמתפללים נאלצים לשלם אלפי שקלים או דולרים על מנת לזכות במקום תפילה יוקרתי. תג המחיר מתחיל מכ-200 שקלים למקום ישיבה לראש השנה ויום כיפור, ומגיע עד לכ-50 אלף שקלים למקום ישיבה לכל החיים. בית הכנסת הגדול בירושלים, מהיוקרתיים והמפוארים בישראל, עלות מושב לראש השנה וליום כיפור עומדת על 750 שקלים לאדם ו-1,350 לזוג. מקום ישיבה רק בראש השנה או רק ביום כיפור, עומד על 400 שקלים לאדם ו-750 לזוג.
"בית הכנסת אינו אולם קונצרטים", מסביר זלי יפה, גבאי בית הכנסת. "אין מציאות כזו, שאדם יבקש לשבת ולא יהיה לו מקום כי הוא לא רכש כרטיס. הוא יקבל מקום ישיבה חינם על בסיס מקומות פנויים". ואכן, רק 50% מתוך 1,700 המקומות בבית הכנסת הגדול נמכרים. ההכנסות מן המכירות לא מכסות את עלות האחזקה השנתית, שעומדת על כמיליון דולר. "יש לנו גם אזור שלם של מושבים שהם ללא עלות", מוסיף יפה. "הצורך במכירת מקומות נולד בעיקר כדי להבטיח מקום לכל דורש ובמטרה לכסות את העלויות הרבות במהלך השנה".
לעתים, המכירות מהוות אינדקציה בקרב הציבור הדתי והחרדי, הן ליכולת הכלכלית של המתפללים והן לרצון שלהם לקנות מצוות. אך יש מי שלא מסתפקים ב"סתם" מקום - אלא מעוניינים לשבת ליד גדולים הרבנים, כדי שיוכלו לספוח מעט מזכויותיהם, ואולי תהיה לכך השפעה בדין. בחסידות ויז'ניץ בבני ברק נמכרים לקראת הימים הנוראים כ-7,000 מקומות ישיבה ומתוכם בודדים ממוקמים מאד למנהיג החסידות - רבי ישראל הגר. "במקומות ליד האדמו"ר זכו לפני שנים רבות מי שסייע בתרומות הבנייה למבנה בית המדרש בעשרות אלפי שקלים", הסביר גורם בחסידות, שציין גם את המחירון הרשמי: בחור רווק שעומד על פארנצ'ס (טריבונה - י"א) ישלם 100 שקלים, אברך נשוי משלם 250 שקלים, ושניהם יצטרכו לעמוד לאורך התפילה כולה. מקומות הישיבה נעים בין 1,800-350 שקלים.
בבתי הכנסת שבהם מתפללים המנהיגים הליטאים הבכירים, כמו הרבנים אהרון לייב שטיינמן וחיים קנייבסקי, רשימת הזכאים למקומות הישיבה נסגרת חודשים רבים לפני הימים הנוראים. לעתים הזכאים למקום ישיבה הם מתפללים מבוגרים שכבר קנו אותו במרוצת השנים, או שמדובר במתפללים הנמנים על המקורבים לבכירים או בני משפחתם.
לא רק בתי הכנסת רואים במכירת מקומות ישיבה הזדמנות נדירה להכנסה כספית מהירה, אלא גם הישיבות. בישיבת פוניבז', ספינת הדגל החרדית-ליטאית בבני ברק, מקומות ישיבה נמכרים מ-500 שקלים ועד כ-1,500 דולר. "מי שזכאי למקום ישיבה אלה רק אברכים שמתפללים לאורך השנה כולה בישיבה", הסביר אחד מבחורי הישיבה. "הבחורים לא משלמים כסף, אך אלה שנישאו כבר, ייפרדו מכמה מאות שקלים ויותר". בישיבה עומדים למכירה יותר מ-1,000 מקומות ישיבה, בהם גם מקומות ישיבה בעזרת נשים. שם, המחירים דומים, אך תנאי הקבלה נוקשים יותר בשל מספר המקומות המצומצם.
עלייה לתורה פעם ראשונה, פעם שנייה - נמכר
מעבר לשיטות הסטנדרטיות למימון הוצאות של בתי כנסת מכירת מקומות ישיבה ותרומות חד פעמיות החלו למכור במכירה פומבית עליות לתורה ופתיחת ארון קודש. לא ברור מתי החל הנוהג הזה, אבל הוא בהחלט עובד: בימים הנוראים קופת בית הכנסת מצליחה, בזכות שני סוגי המכירות האלו, להכניס סכומי כסף נכבדים.
מידת החשיבות של התפילה או המצווה, היא שיקול מכריע בתמחור שלהן: קריאת "מפטיר יונה" בתפילת מנחה של יום כיפור ידועה כסגולה לפרנסה ונחשבת ליוקרתית ביותר ולכן גם ליקרה ביותר. לפני כשנתיים שילמו עליה 660 אלף דולר בבית הכנסת הגדול במוסקבה. בשנה האחרונה לחייו של הרב עובדיה יוסף, שילם אחד מן העשירים במניין התפילה שלו 26 אלף שקלים עבורה.
כך, גם פתיחת ארון הקודש בתפילת "כל נדרי" של יום כיפור נרכשת בסכומי עתק. מי שקובע את התעריף ההתחלתי הוא בדרך כלל גבאי בית הכנסת, אולם כוחות השוק מכריעים גם הם בעת המכירה הפומבית. בדרך כלל, העליות החשובות והיקרות ביותר לתורה לא נרכשות עבור המשלם עצמו, אלא עבור הרב, האדמו"ר, או מנהיג הקהילה שעולה ומברך. הכסף נתרם ישירות לתפעול בית הכנסת, או לצדקה.
ואולם, בבתי כנסת רבים בישראל המחירים נוטים להיות נוחים יותר, בעיקר בבתי כנסת שכונתיים. כמו כן, יש רבים אחרים שסבורים כי כל המתפללים שווים לא נמכרים בהם מקומות, ניתן לשבת בקרבת ארון הקודש, החזן, המקהלה או הרב והכל על בסיס מקום פנוי. בתי הכנסת האלה מונעים מאידאולוגיה ולפיה אין גם מנהג של קניית כיבודים.
עשרות אלפי דולרים לחזן ולמקהלה
לא רק בתי הכנסת מרוויחים מהימים הנוראים, אלא גם החזנים והמקהלות. בבתי הכנסת המודרניים של הקהילות האורתודוקסיות בישראל ובחו"ל נדרשים גם להוצאה משמעותית עבור החזן, המלווה במקהלה יוקרתית. כך לדוגמה, עבור הימים הנוראים בבית הכנסת בישראל יקבל חזן סכומים הנעים 25-10 אלף שקל וזמר במקהלה יקבל 3,000-2,500. בחו"ל, חזן יקבל סכומים גבוהים יותר, 25-15 אלף דולר, וזמר במקהלה 10,000-7,000 שקל.
מומחה חזנות מספר כי בקהילות קונסרבטיביות ורפורמיות המחירים גבוהים בהרבה. "זה נע בין 45-35 אלף דולר, לא כולל אירוח וטיסות", הוא אומר.
פער של מאות דולרים בטיסה לאומן ביחס לשאר השנה
השמות הבולטים בתחום החזנות כמו יצחק מאיר הלפגוט, ישראל רנד וחיים אדלר, משמשים חזנים בבתי כנסת קבועים בהתאם לחוזה שנתי שמסתכם במאות אלפי שקלים. אחד החזנים הידועים יתפלל השנה בבית הכנסת בשיקגו בעלות של 45 אלף דולר עבור הימים הנוראים.
יצחק ראשי, מפיק בכיר בעולם החזנות והמוסיקה הסביר כי "הביקוש בחו"ל לחזנים ומקהלות גבוה בהרבה מישראל, שבה זה פחות נפוץ". לדבריו, "חזן שעובד בראש השנה וביום כיפור בארצות רחוקות בחו"ל נאלץ לעזוב את האישה והילדים - והמחיר הוא בהתאם".
הוצאה נוספת ומשמעותית של הימים הנוראים היא אומן, שהפכה בעשורים האחרונים למועד עלייה לרגל ליהודים מישראל ומהעולם. האחרונים מגעים למקום על מנת להשתטח על קברו של קרבי נחמן מברסלב, כאשר מלבד הזכויות הרבות שיש בתפילה על קברו דווקא בראש השנה - יש מי שגם מתפרנס מכך בכבוד.
טיסה מהארץ תביא את המתפללים להיפרד מסכום שנע בין 1,400-700 דולר לטיסה, שעלותה במהלך השנה היא 300 דולר בלבד. עבור מיטה בדירה הצנועה שבה יגורו המתפללים יחד עם עשרה שותפים נוספים, התשלום יעמוד על 350 דולר, ועבור ארוחות מאורגנות באוהלי ענק, הסכום יהיה 80 דולר. כמו כן, עשרות דולרים יתבזבזו על מקומות ישיבה במנייני התפילה המכובדים והרשמיים בעיירה האוקראינית הקטנה, או על טבילה במקווה המקומי.