הוועדה למינוי דיינים שהתכנסה אתמול (חמישי) בראשות היו"ר יובל שטייניץ, הכריזה בתום ישיבה של 16 שעות על בחירתם של 22 דיינים חדשים לבתי הדין האזוריים, בהם 14 חרדים. שלושת הרבנים שאליהם התנגדו החרדים בגלל חברותם בארגון רבני "צהר", שפועלים נגד הרבנות הראשית לישראל, נותרו בחוץ. בכך הגיעה לסיומה תקופה של חמש שנים שבמהלכה לא מונו דיינים כלל.
משמעות הדבר היא הפחתה בנטל העבודה של הדיינים. בבתי הדין האזוריים, שבהם דנים בכל תיקי הגירושין של זוגות שנישאו ברבנות הראשית, היו חסרים עד כה 24 דיינים. עתה, לאחר מינויים של 22 דיינים, מקווים כי תורגש הקלה משמעותית בעומס.
עם זאת, הוועדה לא מינתה דיינים לבית הדין הגדול, חרף העובדה כי חסרים בו שמונה דיינים. הסיבה: חילוקי דעות בין נציגי המפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - לנציגים הליברליים יותר בוועדה, ובראשם הבית היהודי, על זהות הדיינים ובעיקר על מינויו של הרב אוריאל לביא, שנחשב בעיני החרדים ל"סדין אדום". זאת, לטענתם, בשל פסיקותיו הליברליות. פסיקתו האחרונה של הרב לביא, למשל, הייתה מתן גט לאישה שבעל מוגדר צמח - פסיקה שעוררה עליו תרעומת קשה של המנהיגים החרדים הבכירים.
לקריאה נוספת:
במבצע חשאי: הושג גט לאישה עגונה שבעלה חי במדינת אויב
ש"ס מקדמת ראש סמינר אשכנזי שנהג להפלות בנות ממוצא ספרדי
למינויים של הדיינים החדשים תהיה השפעה ישירה על אופן תפקודם של בתי הדין בישראל בשנים הקרובות. המינויים בוועדה התבצעו לפי החלוקה הבאה: שליש חרדים-אשכנזים, שליש חרדים-ספרדים, ושליש רבנים המשתייכים לציונות הדתית. המינוי ה-22 ברשימה הוא אמנם מועמד מוסכם על שלוש המפלגות הדתיות, אך הוא מזוהה יותר מכל עם הציונות הדתית. הבונוס הזה שקיבלה הבית היהודי הוא בעיקר בשל כניעתה של מפלגה לחרדים בוויכוח על שלושה רבנים דתיים, שהתנגדו למינויים, כאמור, בשל חברותם ב"צהר".
חרף הביקורת הקשה, הוועדה אישרה גם את מועמדתם של שני קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חברי הוועדה, דבר שלכאורה נמצא בניגוד עניינים, אף שהחברים לא נכחו בדיון על קרוביהם. השניים הם הרב אריאל שווייצר, גיסו של הרב הראשי לישראל דוד לאו, והרב ינון בוארון, בנו של דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב ציון בוארון. ככל הנראה, מינויים של השניים יובא בפני בג"ץ להכרעה סופית.
במשך חמש השנים האחרונות, הפוליטיקאים לא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לדיינים. זאת ועוד, במהלך תקופה זו פרשו לגמלאות, באופן טבעי, שליש מהדיינים דבר שהוביל למחסור גדול ולעינוי דין מיותר לציבור. אף שהחרדים קיבלו את מבוקשם בוועדה, גורם בציונות הדתית טען כי קבוצת הדיינים היא מגוונת ומשקפת את המגזרים הרבניים והתורניים, שכן נבחרו שמונה דיינים מהציונות הדתית לעומת שבעה חרדים ספרדים של ש"ס ושבעה חרדים אשכנזים של יהדות התורה.
"אלפי נשים יהפכו למסורבות גט ועגונות"
מרבני "צהר" נמסר בתגובה: "הארגון מברך את בחירתם של רבני הציונות הדתית שנבחרו אמש לדיינות. רבנים אלו מבטאים את ערכי הציונות תוך חיבור לעם ישראל ולמדינת ישראל. אנו רואים בבחירתם צעד חשוב בקידום ערכים אלו. ארגון רבני צהר ימשיך להיאבק למען חיבור מערך בתי הדין לרקמת החיים הישראלית, ולקידום הזהות היהודית המשותפת במדינת ישראל".
מהתנועה הציונית-דתית "נאמני תורה ועבודה" נמסר בתגובה כי היא "מוחה בתוקף על כך שדווקא המפלגות המתיימרות לייצג את הציבור החילוני והדתי פגעו באמון הציבור בבתי הדין, ומכרו מראש את עתידן של אלפי נשים אשר יהפכו בעל כורחן למסורבות גט ועגונות. הדבר מהווה פגיעה בלתי מידתית במרקם החיים הדמוקרטי והיהודי של מדינת ישראל, כאשר צבע הכיפה, עניינים פוליטיים טהורים ואף נפוטיזם היו שיקולים עיקריים בהחלטות הוועדה.
"ערב ראש השנה תשע"ו ייזכר לצערנו כיום היסטורי שבו דמותם של בתי הדין הרבניים השתנתה לרעה, והדבר רשום על שמן של המפלגות השונות. הליך בחירת דיינים חייב להיות מלווה בדה-פוליטיזציה, אשר יימנע ממנו להפוך להליך פוליטי ציני לגמרי כפי שהוא היום", נמסר.
חברת הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני), שנבחרה לוועדה ביולי האחרון, אמרה כי מדובר במינויים ראויים. "זוהי בשורה גדולה לציבור במדינת ישראל: מונו שמונה דיינים מתונים מהציונות הדתית שיובילו גישה הדוגלת בשוויון בין גברים ונשים, יתירו עגונות, ויגשרו בין בית הדין לציבור החילוני הבא בשעריו. פעם ראשונה שבוועדה חברות ארבע נשים ושיתוף הפעולה בין חברות הוועדה הביא להישג אשר ישנה את צביון בתי הדין בעשורים הבאים. לקראת השנה החדשה, זכה הציבור בדיינים ראויים ואוהבי אדם".