פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי חיסל את אלפרון? 567 מקרי רצח לא פוענחו מאז קום המדינה

      הנתונים נחשפים בוואלה! NEWS, בעקבות עתירה לפי חוק חופש המידע, ולפיהם 9% מתוך 6,506 מקרי הרצח בישראל לא הגיעו מעולם לפתרון. מהחיסול של יעקב אלפרון, דרך היעלמות הילדה אלכסנדרה ברנדט ורצח עו"ד חכם - אלה התיקים שרודפים את המשטרה

      מי חיסל את אלפרון? 567 מקרי רצח לא פוענחו מאז קום המדינה
      צילום: איריס דומאני, עריכה: גדי וינסטוק

      (זירת הרצח של עו"ד יורם חכם, יוני 2008)

      567. זהו המספר המדויק של תיקי רצח בלתי-מפוענחים שמעלים אבק במשרדי המשטרה ברחבי הארץ, נכון לחודש מאי האחרון. לאחר שהמשטרה לא גילתה את המספר המדויק במשך שנים, הוא נחשף כעת בוואלה! NEWS, הודות לעתירה לפי חוק חופש המידע שהגיש עו"ד פנחס פישלר.

      במשטרה אף הציגו נתון מעניין נוסף בתשובה לעתירה: מאז מאי 1948 ועד מאי 2015 נרצחו 6,506 בני אדם בישראל. משני נתונים אלה עולה כי המשטרה לא מצליחה לפענח כ-9% ממקרי הרצח שהתרחשו בישראל.

      לקריאה נוספת:
      ניצב סאו לקצינים המודחים: אל תתבטאו נגד ועדת הבדיקה בתקשורת
      בצל מינוי הירש: סקר חושף שפחות מחצי מהציבור מאמין במשטרה
      המחדל במצעד הגאווה: שישה קצינים במשטרה יודחו מתפקידם

      מקרי רצח בלתי מפוענחים (עיבוד תמונה)
      6,506 מקרי רצח מאז קום המדינה

      במשטרה טוענים כי הם פועלים בנחישות ובהתמדה לפיענוח תיקי רצח גם בחלוף שנים רבות. לשם כך מתבצעות מעת לעת פעולות ובדיקות מוחשיות מחודשות בתיקים הלא-מפוענחים, בין היתר תוך שימוש באמצעים שלא היו קיימים בעת ביצוע הרצח. כך, למשל, הצליחה המשטרה להביא למעצרו של דניאל נחמני, שהואשם בכך שרצח את הנערה נועה אייל בשנת 1998 בשכונת רמות. מעצרו של נחמני התאפשר 16 שנה אחרי הרצח בזכות התאמת ה-DNA של אביו, שהיה במעצר, לזה שנמצא על גופתו של אייל.

      רבים מן התיקים הלא מפוענחים מקורם בחיסולים בעולם התחתון. אחד הזכורים שבהם הוא חיסולו של ראש משפחת הפשע לשעבר יעקב אלפרון בשנת 2008, במסגרת סכסוך עם ארגונו של העבריין עמיר מולנר. מטען שהוצמד למכוניתו של ראש משפחת הפשע התפוצץ כשנסע בדרך נמיר בתל אביב, וסיים את חייו של אחד העבריינים המפורסמים במדינה. מבצע הפעולה עדיין לא נתפס.

      המשטרה נקלעה גם למבוי סתום בניסיון לפענח מקרי רצח המוניים. אחד מהם הוא של פרשת הברנוער. בשנת 2009 נכנס אלמוני חמוש באקדח למועדון הנוער הגאה בתל אביב, ירה למוות בניר כץ ובליז טרובישי ופצע עשרה צעירים נוספים. למרות שחוקרי היחידה המרכזית תפסו את חגי פליסיאן ואף הצליחו לגבש כתב אישום נגדו, התיק קרס עקב בידוי ראיות של עד המדינה שגויס בפרשה.

      יעקב אלפרון חוסל בתל אביב (ניר לנדאו, מערכת וואלה! , ניר לנדאו)
      עוד מקרה רצח לא מפוענח בעולם התחתון. זירת חיסולו של אלפרון בתל אביב (צילום: ניר לנדאו)

      רצח מנהל היחידה לטיפול בכאב בבית החולים איכילוב, פרופ' דוד ניב, נותר אף הוא בלתי-מפוענח. מאז ליל 5 בפברואר 2007, אז נמצא ניב ירוי למוות במכונית ה-BMW שלו, בדקו בלשי ימ"ר תל אביב כל כיוון חקירה אפשרי, כולל את האפשרות שנרצח על רקע סכסוך אישי או מקצועי - אך העלו חרס.

      בשנת 2008 היו בטוחים אנשי הימ"ר שהגיעו לפריצת דרך. המשטרה עצרה ארבעה חשודים, בהם כאלו שסבלו מכאבים כרוניים ואף טופלו על ידי פרופ' ניב. עם זאת, הדבר לא הוביל לפריצת דרך והם שוחררו על ידי בית המשפט, שקבע כי חומר הראיות "אינו מצדיק המשך מעצר".

      התעלומה תישאר לנצח

      לא הייתה זו הפעם האחרונה שבה חשבו במשטרה כי פיענחו רצח והתבדו. פרשה 512, שבמסגרתה נעצרו בשנה האחרונה עשרות עבריינים, עוררה תקווה בקרב חוקרי היחידה המרכזית במחוז תל אביב והיאחב"ל כי רצח עו"ד יורם חכם - שגרם בזמנו לרעידת אדמה - יפוענח. הרצח של עורך הדין הפלילי אירע בשנת 2008, זמן קצר לאחר שסיים פגישה בבית משפחת הפשע אבוטבול. חכם נכנס לג'יפ שלו, וזמן קצר לאחר מכן מטען רב-עצמה שהוצמד אליו התפוצץ והביא למותו בעת נסיעה ברחוב יגאל אלון בלב תל אביב.

      במשטרה עצרו לפני כמה חודשים את העבריין אסי אבוטבול, משום שחשדו כי השניים רבו לאחר שחכם לא הסכים להחזיר לאבוטבול חלק משכר הטרחה במסגרת ההפסד בתיק שניהל עבורו. אך עם התקדמות החקירה בפרשה, נאלצו חוקרי המשטרה לשחרר את אבוטבול יחד עם ארבעת החשודים הנוספים שנעצרו.

      הארכת מעצר לאסי אבוטבול, בית משפט השלום ראשון לציון, מאי 2015 (מגד גוזני)
      רכבו של עו"ד חכם התפוצץ לאחר שסיים פגישה עם העבריין הבכיר. אבוטבול (צילום: מגד גוזני)

      ישנם גם מקרי רצח עלומים שנותרו בלתי-מפוענחים זמן רב כל כך, עד כי ייתכן שיישארו כאלה לנצח. אחד התיקים שהעלו אבק ונראה שלעולם לא ייסגר הוא תיק רציחתה של החיילת רחל הלר. גופתה של הלר נמצאה בשנת 1974 בג'סר א-זרקא, כשעליה סנדל וחוט ניילון ששימש לחניקתה. לאחר מאמצי חקירה ממושכים, בהם הוחלפו מספר צוותי חקירה בידי המשטרה, נעצר עמוס ברנס, שלאחר החקירה אף הודה וביצע שחזור.

      בית המשפט הרשיע את ברנס במעשה וכולם חשבו כי התעלומה נפתרה - אך טעו. שמונה שנים לאחר מכן נתגלו עיוותי דין וטעויות של הצוות המשטרתי. הנשיא חנן את ברנס, ובשנת 2002, בעקבות ערעור, ברנס אף זוכה מרציחתה של הלר.

      בהיעדר DNA, הזיהוי הופך לבלתי אפשרי

      מקרה נוסף שלא פוענח הוא הרצח הכפול של דוד שמביק בן ה-26 והנערה מורן מנחם בת ה-17 בשנת 2003. גופותיהם של בני הזוג נמצאו זרוקות בחורשה הסמוכה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, כשעליהן סימני אלימות קשים, בהם חתכים של גרזן ושל סכינים, וחבלות שנגרמו מאבנים. בעוד גופתו של שמביק נמצאה מוטלת ליד כלי רכבו, גופתה של מנחם נמצאה בתוך המכונית.

      מהחקירה של מפלג המיעוטים בימ"ר ירושלים עלה אז כי השניים הגיעו לחורשה בשעות הערב ונרצחו בחצות. לאחר ששמביק לא שב לביתו, החלו בני המשפחה הדואגים לחפש אחריו. חברו, שסבר כי יכול להיות ששמביק יימצא בחורשה אותה נהג לפקוד מפעם לפעם, יצא לשם, זיהה את כלי הרכב והזעיק את המשטרה, שהייתה משוכנעת כי הרצח הוא על רקע לאומני. במשך השנים נעצרו מספר לא מבוטל של חשודים במעשה, בהם תושבי השטחים, אך לשווא. הסיבה לאי-פתרון התעלומה היא העובדה כי בזירה זו, בניגוד לזירת הרצח של נועה אייל, לא נמצאו שרידי DNA של הרוצח.

      צוותי חקירה מיוחדים אחרים בימ"ר ירושלים מנסים לפתור במשך שנים ארוכות תעלומה נוספת זו של רציחת הסטודנטית ורדית בקרקנוט. בנובמבר 1993 נכנסה בקרקנוט למכונית סובארו ליד גשר לה-גוארדיה שבתל אביב. כעבור יומיים, התגלתה גופתה ביער באזור הבירה. מהממצאים עלה כי בקרקנוט נאנסה ונרצחה. הרוצח מעולם לא נמצא.

      מקרה רצח נוסף שאותו חוקרים בירושלים הוא של מאיה זינגר. בנובמבר 1983 הגיעו חוקרי המשטרה לעומק יער עין כרם ומצאו שם נערה בת 17 עירומה למחצה, כשהיא נשרפת במדורה גדולה. זינגר הצליחה לשרוד שתי יממות בבית החולים הדסה, במהלכן מלמלה שוב ושוב מילים כמו "מוסך משטרתי", "סורי", "איש זר" ו"הוא יהרוג עוד". הערכות היו כי גם במקרה זה, בדומה לזה של בקרקנוט, עלתה זינגר על טרמפ ואז נרצחה בידי הנהג. עד היום לא הצליחו החוקרים לפענח את התעלומה הגדולה שאופפת את רציחתה של זינגר.

      אלכסנדרה (סשה) ברנדט, נעדרת (חטיבת דובר המשטרה)
      הנעדרת אלכסנדרה ברנדט (צילום: משטרת ישראל)

      מקרה נוסף שרודף את המשטרה הוא זה של היעלמות הילדה אלכסנדרה ברנדט. משנת 1994 ועד היום מופיעה תמונתה של הילדה במדור נעדרים של משטרת ישראל. ברנדט, תלמידה בכיתה ג' באותם ימים, נעלמה ב-24 בנובמבר, לאחר שיצאה מבית הספר והלכה לכיוון בית אמה. כיווני חקירה היו רבים, ובין היתר הועלתה האפשרות כי ברנדט לא נרצחה, אלא נחטפה לאוקראינה. גם כיוון חקירה אחר, שלפיו כי הילדה נאנסה באכזריות ונקברה בפארק הלאומי ברמת גן, נשלל לחלוטין. זאת, על אף שעבריין מין הודה כי ביצע את המעשה. התיק טרם ירד משולחן המשטרה.

      תעלומת הראש הכרות

      תיק ישן עוד יותר הוא תיק רצח נאווה אלימלך. הילדה בת ה-11 יצאה ב-20 במרץ 1982 מבית הוריה בבת ים לכיוון חברתה, אך מעולם לא הגיעה אליה. בתום עשרה ימים של חיפושים התגלתה ראשה הכרות בחוף הים בהרצליה, כשהוא עטוף בשקית ניילון. שאר חלקי גופתה היו מפוזרים בכל רחבי תל אביב.

      הרמטכ"ל באותה התקופה, רפאל איתן, טען אז כי מדובר ברצח לאומני שהיה ככל הנראה מבחן כניסה לארגון טרור. בהמשך גם הצליחו חוקרי שב"כ לגלות כי אחד מפעילי טרור, ששיתף פעולה עם כוחות הביטחון, היה באותה העת בסמוך לביתה של אלימלך. עם זאת, עד שגילו פרט זה היה הפעיל כבר בחוץ לארץ, ובהמשך מת מסיבה לא ידועה בירדן.

      המשטרה מנסה פעם אחר פעם להחיות את התיק, בתקווה כי אחד התיקים המזעזעים שהיו במדינת ישראל, יבוא אל קצו. אותו הדבר תקף לגבי 566 תיקי רצח נוספים, שלפחות חלק ממבצעיהם עדיין מסתובבים חופשי.