פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרמז האבוד בתיק הרצח של נועה אייל

      16 שנים חלפו מאז האונס והרצח של הנערה הירושלמית ביער רמות ועד שהמשטרה הצליחה לשים את ידה על החשוד המרכזי. מחומרי החקירה שמתפרסמים כאן לראשונה עולה כי קצה החוט הראשוני הגיע כבר למחרת המקרה. צפו בדיווח מאולפן וואלה

      הרמז האבוד בתיק הרצח של נועה אייל
      כתב: יוסי אלי, צילום: עומר מירון, גדעון צנטנר, ניב אהרונסון, חדשות 2, עריכה: אביב אברמוביץ', עריכת וידאו: גדי וינסטוק, יאיר דניאל; גרפיקה: אביחי ברוך

      כשחוקרי היחידה המרכזית ירושלים חזרו בשנה שעברה לשיחות שהתקבלו במוקד 100 במשטרה למחרת רצח הנערה נועה אייל, הם לא האמינו למראה עיניהם: רמז עבה שיכול היה להוביל אותם לפתרון התעלומה היה מתחת לאף שלהם כבר 16 שנים. שמעון שטרן, עד הראייה היחיד שראה את אייל עולה למכוניתו של דניאל נחמני, הנאשם ברצח, מסר מספר לוחית רישוי מדויק כמעט לגמרי. רק שתי ספרות הפרידו מזיהוי רכבו של החשוד שעות לאחר הרצח.

      בדיווח למוקדן מסר שטרן שאייל עלתה באותו יום בכיכר הדוידקה בירושלים לרכב שמספרו 34-307-84. בדיעבד התברר כי המספר האמתי הוא 44-307-85, כלומר חמש הספרות האמצעיות מהגרסה של שטרן, ששכבה לאורך השנים במשטרה, היו נכונות. רמז זה יכול היה לצמצם את כמות החשודים הפוטנציאליים לעשרות. אך כששטרן הגיע לתחנת המשטרה הוא מסר מספר אחר לחלוטין, וגם דגם הרכב שסיפק, פורד אסקורט, התברר כשגוי. במשך שנים חיפשה המשטרה אחר הרכב הלא נכון. חומרי חקירה שהגיעו לידי וואלה חדשות ומתפרסמים כאן לראשונה חושפים את קצה החוט שנעלם. "אתה מסרת מספר רכב למוקדן המשטרה בטלפון, ולאחר מכן בהודעה שנגבתה ממך מסרת מספר שונה", אמר חוקר המשטרה יריב דהאן בגביית עדותו של שטרן סמוך למעצרו של נחמני. "יכול להיות, אני כבר לא זוכר, מסרתי את המספר על פי זיכרון", השיב שטרן. "לא רשמתי את המספר מכיוון שלא ידעתי שבאמת קרה משהו".

      דהאן: "אני אומר לך שהמספר שמסרת בטלפון 34-307-85".
      שטרן: "אני זוכר רק 85 מהאירוע, שתי הספרות האחרונות".
      דהאן: "אני אומר לך שמספר הרכב האמתי שאסף את נעה אייל הוא 44-307-84 והרכב שאסף אותה הוא רנו 5".
      שטרן: "לא זוכר, חקוק לי 85 בסוף. אני חושב שזה היה פורד. 'התחת' שלהם דומה, אבל זה מה שאני זוכר".

      נועה אייל (באדיבות המשפחה)
      "היא היססה לפני שעלתה לאוטו". נועה אייל (צילום: באדיבות המשפחה)

      "לאורך כל השנים, שטרן, נהג מונית, זוכר חמש ספרות אחרות ופורד אסקורט", מספרת בריאיון ראשון מאז פענוח התיק רס"מ רויטל צרף, חוקרת מרכזית בפרשה. "אנחנו מתייחסים לעדות שלו כעדות אמינה ביותר. הוא נהג מונית, הוא אמור לזכור את המספרים. מה לא עשינו. עשינו לו היפנוזה, ועוד פעם עלו אותם המספרים הלא נכונים והפורד אסקורט. אבל כשאנחנו בודקים את השיחה שלו למשטרה, בשיחה ראשונה לפני העדות, בדיעבד, עולות חמש ספרות נכונות".

      האונס והרצח של נועה אייל ב-22 בפברואר 1998 זעזעו את המדינה. אייל בת ה-17 יצאה מביתה בשכונת רמות באותו היום כדי לבלות עם חברה. "בחצות השניים (אייל וחברה אלדד בריברום) נפרדו בכיכר דוידקה, ועד לשעה זו בתי לא הגיעה הביתה ולא יצרה קשר", סיפרה בדאגה אמה, נירה, בעדות ראשונה ב-07:20 בבוקר למחרת. "לא היה לנו ריב ולא ידוע לי שבתי וחברה רבו ביניהם. בדקתי עם כל החברות שלה והיא לא יצרה קשר עם אף אחת. תיאורה: גובה 1.70 מטר, שמנמונת, שיער חום-ג'ינג'י ארוך, עיניים בצבע חום ונמשים בפנים".

      משהבינו במשטרה כי ישנה סכנה ממשית לחייה של אייל, הם גבו מנירה עדות נוספת. "בתי נועה היתה בשעות הצהריים בבית ויצאה בסביבות שבע או שמונה בערב לסינמטק בירושלים. היא פגשה את חבר שלה אלדד, בסביבות השעה 21:00 הם הלכו שם לסרט בסינמטק והוא ליווה אותה לתחנה הדוידקה בשעה 24:00. מאז נעלמו עקבותיה". החוקרים ביקשו מהאם לתאר את לבושה של נועה: "מכנסיים כהים ומעיל צמר ארוך".

      מחקירת המשטרה עולה כי אייל ובריברום סיימו את הבילוי המשותף בסביבות השעה 23:40 בלילה. הוא נפרד מחברתו לשלום והספיק לעלות לאוטובוס שיחזיר אותו לביתו. אייל, מעריכים החוקרים, לא הספיקה. בשלב זה, כך לפי כתב האישום, נכנס לתמונה נחמני. "למה היא עלתה לרכב? ההשערה היא שזה היה בחצות וייתכן שהיא חששה שפספסה את האוטובוס, לכן עלתה על טרמפ", מספרת צרף. "היא כנראה לא הכירה אותו. היא הלכה פעמיים, הלכה וחזרה, ואם היא היתה מכירה אותו היא היתה מתיישבת, אבל היא היססה".

      מסמכים מתוך חומר החקירה על רצח נועה אייל (ניב אהרונסון)
      בדיקת הדיווח הראשוני על לוחית הרישוי יכלה לצמצם לעשרות חשודים (צילום: ניב אהרונסון)

      העדות המרכזית למה שקרה באותו לילה מגיעה משטרן. למחרת האירוע הוא מגיע לתחנת המשטרה, זמן קצר לאחר שהוא מתקשר למשטרה ונותן לחוקרים מספר רכב. "היום בשעה 20:20 צפיתי בטלוויזיה ושמעתי שנעלמה בחורה", אמר. "מיד נזכרתי שאתמול בלילה ראיתי את הבחור והבחורה שנעלמה באוטובוס בקו 18 מבן זכאי. אחרי שתי תחנות ליד ארומה או קפית עלו הבחור והבחורה וישבו שני ספסלים לפני והתנשקו. הבחורה עם מעיל שחור ארוך, נזם באף. הם התנשקו ובגלל זה הבחנתי בהם. אני ירדתי מהאוטובוס מול בניין כלל. ירדתי מהדלת האחורית והם ירדו באותה התחנה בדלת הקדמית".

      "השעה היתה 23:53. הגעתי לקו 35 על יד האכסניה בדוידקה, המתנתי לאוטובוס בתחנה", המשיך שטרן. "אחרי שתי דקות, הבחורה הגיעה לתחנה בריצה, בלי הבחור שהיה אתה באוטובוס. ליד תחנת האוטובוס שבה עמדנו היה רכב מסוג פורד אסקורט בצבע לבן או בז'. הרכב היה מונע והנהג ישב שם. היה לו קסקט אדום או כתום, ונדמה לי שהיו לו זיפים של זקן. הוא נראה בערך בגיל 25. הבחורה ניגשה לרכב, פתחה את הדלת שליד הנהג, דיברה כמה מלים, סגרה את הדלת וחזרה לתחנה להמתין. אני באותו רגע חשבתי לעצמי להגיד לה למה את ניגשת, אבל פחדתי מהתגובה שלה".

      שטרן סיפר כי שמע לאן מועדות פניה של אייל. "נזכרתי שהוא שאל אותה 'איך מגיעים לרמות?', והיא אמרה לו: 'סע אחרי האוטובוס כשהוא יבוא'. אחרי כמה דקות הבחורה שוב ניגשה לאוטו ושוחחה עם הנהג ופתחה את הדלת ונכנסה לאוטו, ישבה על יד הנהג והאוטו נסע", אמר. שטרן, שבמשטרה הגדירו אותו לכל אורך השנים עד אמין, מספר כי משהו עורר את חשדו: "היתה לי הרגשה לא טובה ומיד ראיתי את המספר של הרכב כדי לזכור".

      בשלב זה, מסר שטרן מספר שיבלבל את החוקרים לאורך 16 שנים. "מספר הרכב הוא 35-344-85. את המספר 85 אני זוכר בטוח, אבל בהתחלה ייתכן שזה 34 או 35. לרכב היו חלונות כהים ועל החלון האחורי היו הרבה סטיקרים, גם של גולני, בחלק העליון של החלון האחורי. אחרי שתיים או שלוש דקות הגיעו האוטובוסים 36, 35, 37. עליתי על אוטובוס 35 לכיוון רמות, והיום כשראיתי חדשות בערוץ 1 קישרתי מיד את מה שראיתי אתמול והתקשרתי מיד למשטרה ואתם הגעתם".

      החוקר: "באותו הזמן עמדו עוד אנשים בתחנה?"
      שטרן: "עמדו עוד שלושה-ארבעה אנשים בתחנה. אני חושב בחורים דתיים, לא בטוח".

      רס"מ רויטל צרף, שחקרה את רצח נועה אייל (טלי מאייר )
      "היינו ללא מלים, חיכינו לזה הרבה זמן". החוקרת צרף (צילום: טלי מאייר)

      לדברי החוקרת צרף, רק נחמני יודע מה קרה במהלך אותה נסיעה. למחרת נמצאה גופתה של אייל זרוקה ביער רמות ועליה סימני אלימות קשים. בית המשפט הטיל צו איסור פרסום גורף על האופן שבו בוצע הרצח. לפי כתב האישום, נחמני סטה מנתיב הנסיעה לדרך צדדית ביער, שם עצר את המכונית, הפשיט את אייל בכח, אנס אותה וביצע בה מעשה סדום בעודה נאבקת בו. לאחר מכן, רוצץ את גולגולתה באמצעות חפץ קהה. משלא שבה לביתה, יצאו הוריה לחפש אותה. רק בשעות הערב נמצאה גופתה, לא הרחק מביתה, על ידי חברתה לספסל הלימודים.

      החוקרים הגיעו לדגימת הדי-אן-איי רגע לפני שהושמדה

      ב-16 השנים לאחר הרצח המזעזע גבו חוקרי ימ"ר ירושלמים עשרות אלפי עדויות בניסיון להתחקות אחר הרוצח. הרגע שבו הכול התחבר הגיע ביום כיפור האחרון. אנשי היחידה, בהנחיית מפקדם ניצב-משנה תומר בדש, פנו למערך הטכנולוגיה במטה הארצי, שפיתחה טכנולוגיה חדשה שמאפשרת להגיע לחשודים פוטנציאליים באמצעות זיהוי דגימות די-אן-איי דרך קרובי משפחה. לתדהמתם של החוקרים, דגימת הדי-אן-איי של הרוצח יצאה דומה לזו של איש מבוגר בשנות ה-70 לחייו – אביו של נחמני. "ברגע שעלה הדי-אן-איי של האב כקרוב מאוד לרוצח, דרך אותו מודל ביולוגי חדש, התחלנו למפות את קרוב משפחתו", אומרת צרף.

      לדבריה, החוקרים שמו את ידם על הראיה החשובה ברגע האחרון. "צריך להבין שדגימת הדי-אן-איי נלקחה מהאבא בשנת 2007, ואחרי שבע שנים צריך להשמיד אותה מהמאגר. אם זה היה קורה, לעולם לא היינו מגיעים לנחמני. זה נתן לנו הרבה אנרגיה להמשיך לבדוק, הרגשנו שהפאזל מתחיל להסתדר. התחלנו 'לפרק' את המשפחה, להבין מאיפה זה מגיע. כך הגענו אל החשוד העיקרי, ולאור עברו – הורשע בגיל 17 בעבירות מין בקטינות – ביצענו לו בדיקת די-אן-איי סמויה".

      חוקרי הימ"ר שמרו על פרופיל נמוך ולא ביצעו מעצרים. בשלב זה הם החלו לעקוב אחרי תנועתו של נחמני. התגלה להם כי נחמני הוא חשמלאי רכב המנהל חיי שגרה אפורים, ובין היתר מטפל במכוניותיהם של החוקרים בפרשה. "רצינו ללמוד אותו ולראות עם מי יש לנו עסק טרם התחלת החקירה הגלויה, בלי תרגילי חקירה. גילינו שמדי יום הוא היה מגיע לעבודה במוסך בתלפיות, מסיים, חובש כובע קסקט ונוסע הביתה. הוא אדם מאוד משעמם".

      בשלב מסוים החליטו החוקרים לבצע תרגיל חקירה כדי לדלות דגימה די-אן-איי מנחמני. בספטמבר האחרון ניתן האות: בלשי המשטרה הבחינו בסימני יריקה של נחמני סמוך למוסך שבו הוא עובד, אספו את דגימות הרוק ושלחו אותה למעבדה הביולוגית במטה הארצי. התוצאה הגיעה כעבור שבועיים: התאמה מוחלטת בין הדי-אן-איי של נחמני לזו שנמצאה בזירת הרצח. "קיבלנו את הבינגו רגע לפני יום כיפור", אומרת צרף. "אי אפשר לתאר את התחושה שלנו ברגע שקיבלנו את התוצאות. חיכינו שיום כיפור יסתיים על מנת להסתער על התיק הזה. כל כך הרבה אנשים היו מעורבים בחקירה הזו, כל כך הרבה אנשים חיכו שהתיק הזה ייפתר וזה ליווה אותם כל כך הרבה שנים. היינו ללא מלים".

      נועה אייל- השתלשלות הפרשה (עיבוד תמונה)

      הדרך למעצרו של נחמני נסללה. ב-26 באוקטובר הוא זומן לראשונה לחקירה בנוגע למעורבותו בפרשה. החוקרים לא הטיחו בנחמני שהוא חשוד, אלא בדקו את התנהלותו. על מנת לקחת ממנו בדיקת די-אן-איי נוספת, הם נתנו לנחמני לשתות מכוס מים מזכוכית. לאחר ששתה, נחמני נראה במצלמה כשהוא מנגב את הכוס. רק לא להשאיר אחריו עקבות די-אן-איי.

      "האם עזרת בחיפושים אחרי נועה אייל בשעות שבהן היא היתה נעדרת?", נשאל נחמני במטרה לסתור את הגרסה כי הדגימה נמצאה בזירת הרצח לאחר שהוא הגיע לשם במסגרת החיפושים. "לא", השיב בנחרצות.

      החוקר: "מתי קיימת יחסי מין בפעם הראשונה בחייך?"
      נחמני: "בסביבות גיל 20, אולי לפני כן. אני חושב שזה היה עם י' (צעירה שהעידה במשטרה כי קיימה יחסי מין עם נחמני ביער רמות). זה היה לפני הרבה זמן, אני לא זוכר".
      החוקר: "מה אתה אומר על כך שהמשטרה חושדת שאתה אנסת ורצחת את נועה אייל?"
      נחמני: "אני חושב שאתם עושים טעות, אני לא מכיר אותה בכלל".
      החוקר: "זמן קצר לאחר שמצאו את גופתה של נועה אייל בכלי התקשורת פרסמו את התמונה שלה. האם אתה זוכר שפרסמו את התמונה סמוך לרצח?"
      נחמני: "לא זוכר, הראו תמונות אבל לא התעמקתי. אם הראו, אני לא זוכר".
      החוקר: "איזה רכב היה לך ב-22.02.1998, כשהיית בן 22?"
      נחמני: "או שהיה לי את הרנו או שהיה לי את הסובארו. אני חושב שהיה לי רנו 5 שנת 1984".
      החוקר: איזה צבע היה הרנו?"
      נחמני: "קרם או בז'".

      מסמכים מתוך חומר החקירה על רצח נועה אייל (ניב אהרונסון)
      נחמני לא נשבר בחדר החקירות אף לא פעם אחת (צילום: ניב אהרונסון)

      החוקר: "שמעת מכלי התקשורת או ממישהו אחר איזה כיווני חקירה יש למשטרה בנוגע לרצח נועה אייל? איזה חשודים היא מחפשת או רכב מסוים שמעורב ברצח?"
      נחמני: "אולי, אני לא זוכר".
      החוקר: "היה משהו בולט ברנו 5 שהיה לך? גגון? צבע מקולף? מדבקות בשמשות?"
      נחמני: "לא היתה שום מדבקה עליו, קניתי את הרכב מבחור דתי. לא היו מכות פח או גגון. היה ברנו מנורות בצבע סגול בתוך האוטו, האור היה דלוק קבוע".
      החוקר: "למה היה אור סגול בתוך הרכב?"
      נחמני: "סתם ליופי. אני התקנתי את האור הזה".
      החוקר: "וזה בלט?"
      נחמני: "בטח".
      החוקר: איציק (חוקר בפרשה) הראה לך תמונה של נועה אייל שנרצחה, אני מבין?"
      נחמני: "הסתכלתי על התמונה, אני לא מכיר אותה. לא הכרתי אותה אפילו".
      החוקר: "אתה יודע מי רצח את נועה אייל?"
      נחמני: "לא".
      החוקר: "אתה יודע מה לבשה נועה אייל כשמצאו את גופתה?"
      נחמני: "לא".
      החוקר: "יש לך בעיה בזיכרון?"
      נחמני: "לא שאני יודע. יש דברים שאני לא נקשר אליהם, הם עוברים לידי".

      בשלב זה שאל החוקר אם כבר אז, ביום הרצח, היה בקשר עם אשתו. "בחודש פברואר 1998 היית חבר של אשתך?", נשאל נחמני. "אני חושב שהתחלנו לצאת טיפה לפני או אחרי, אני מאמין שהיא תזכור", השיב. "ולפני אשתך?", התעקש החוקר. "רק עם י' (החברה)".

      על מנת לשלול מנחמני את הגרסה כי רק קיים יחסי מין עם אייל, החלו החוקרים לשאול אותו לפרטים אינטימיים. "סקס מזדמן היה לך?", שאל החוקר.
      נחמני: "אני לא זוכר אם שכבתי עם מישהי ב-98'. עבר המון זמן".
      החוקר: "האם שכבת עם אחרות בתקופה הזו? אני מתכוון לסטוצים, סקס מזדמן".
      נחמני: "לא זוכר כל פרט ופרט בתקופה ההיא".
      החוקר: "האם ב-98' שכבת עם נעה אייל, הבחורה שבתמונה?"
      נחמני: "לא, אני לא זוכר, לא מכיר אותה. לא שכבתי איתה".
      החוקר: "אולי שכבת ואתה לא זוכר".
      נחמני: "לא נראה לי. לא מכיר אותה".
      החוקר: "האם אתה יודע איך רצחו את נועה אייל? באיזו צורה או באיזה מכשיר רצחו אותה?"
      נחמני: "לא".

      החוקר המשיך להקשות על נחמני וניסח את השאלה באופן שונה. "האם משנת 1998 ועד היום שוחחת עם אנשים כלשהם על רצח נועה אייל?".
      נחמני: "לא דיברתי עם אף אחד".
      החוקר: "התעניינת בתקשורת לגבי הרצח של נועה אייל?"
      נחמני: "לא התעניינתי ספציפית. מה שדיברו בחדשות בתקופה ההיא שמעתי, אבל לא מעבר לזה".

      לכל אורך החקירה נחמני לא נשבר ולו פעם אחת. הוא המשיך להכחיש, למרות שהחוקרים הטיחו בו כי דגימת הדי-אן-איי שנמצאה בזירה ודגימת הדי-אן-איי שלו נמצאו זהות".

      מסמכים מתוך חומר החקירה על רצח נועה אייל (ניב אהרונסון)
      מתעקש כי אין לו כל קשר לרצח. הנאשם ברצח, דניאל נחמני (צילום: ניב אהרונסון)

      במקביל למעצרו, עדכנו החוקרים את משפחתה של אייל בגילוי. "ברגע שבישרנו להם שיש לנו בינגו, התחושה היתה קשה מאוד", מספרת צרף. "רצינו כבר להגיע לשם ורצינו לבשר, אבל כשאתה שם, התחושה מאוד קשה. המשפחה היתה בקשר עם המשטרה במהלך כל 16 השנים, עם מפקדי המחוזות המתחלפים ועם הצוות. הם חשו הקלה גדולה. היתה הקלה לכולם".

      נירה אייל זומנה בנובמבר האחרון כדי לזהות את נחמני ולספק פרטים נוספים שיוכלו לחזק את כיוון החקירה. "האם נועה אייל שיתפה אותך בזוגיות ובחייה האינטימיים?", נשאלה האם על ידי צרף. נירה השיבה בלקוניות לפרוטוקול, כשהתשובה ברורה לשתיהן: "לא".
      צרף: "האם נועה שיתפה אותך בזוגיות שהיתה לה עם אלדד?"
      נירה: הזוגיות שלהם היתה נהדרת. היא לא שיתפה אותי, אבל התרשמנו שאלדד יהיה אצלנו בן בית. מאוד אהבנו אותו".
      צרף: "האם נועה יצאה עם גברים נוספים בתקופה שיצאה עם אלדד?"
      נירה: לא, מה פתאום".

      צרף שלפה את תמונתו של נחמני. זו הפעם הראשונה שהיא ראתה את פניו של החשוד המרכזי ברצח בתה. "אני מציגה בפנייך תמונה. האם את מזהה את הגבר בתמונה?" תשובתה של נירה היתה מידית: "לא מכירה את האדם בתמונה".
      צרף: "האם הכרת או שמעת על השם דניאל נחמני טרם החקירה?"
      נירה: "לא".

      צרף נדרשה לעצור את רגשותיה גם כשבישרה לאשתו של נחמני כי בעלה חשוד באונס ורצח. "ישבה מולי אישה, אימא לשתי בנות, נורמטיבית, ללא עבר פלילי", היא מעידה. "אני בעצם צריכה לבשר לה שבעלה חשוד באונס ורצח שכל הירושלמים חיים אותו 16 שנה. התחושה נוראית, פשוט נוראית".

      בנובמבר האחרון הוגש כתב אישום נגד נחמני בגין רצח בכוונה תחילה, אונס ומעשה סדום. למרות זאת, אשתו ממשיכה לעמוד לצדו. "עד כמה שידוע לנו היא עדיין מלווה אותו ותומכת בו. זה בן אדם שהיה קם בבוקר לעבודה, הולך, חוזר, שגרת חיים רגילה. אני לא יודעת מה היא מרגישה, מה הסיבות שהיא נשארת לצדו. אי אפשר לשכוח שהיא נשואה לו ושיש להם שתי ילדות משותפות. זה לא פשוט מבחינתה". פרקליטו דאז של נחמני, עורך הדין יהודה שושן, אמר כי מרשו לשעבר עומד על גרסתו וטוען כי אין לו קשר לרצח.

      עו"ד עופר אשכנזי, המייצג את נחמני מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר כי "בשלב זה אנחנו עסוקים באיסוף ולימוד חומרי החקירה. מדובר בחומרי חקירה רבים, שהצטברו במהלך השנים. ישנם חומרים שעדיין לא ברשותנו. כך או כך, אין לנו כוונה להגיב לדברים והנאשם ינהל את הגנתו בבית המשפט ולא בתקשורת".

      לדף הפייסבוק של "חומר מפליל"