האם האזרח הקטן יכול לפעול נגד שופט, לאחר שטענתו לא קיבל משפט צדק? לא בטוח. נציב תלונות השופטים סגר לאחרונה תלונה של בעלת עסק קטן ממרכז הארץ נגד שופט מחוזי בכיר בשל "היעדר מידע מספק". מאחר שלא ניתן לערער על החלטת הנציבות, ביקשה המתלוננת לפרסם את המקרה, אולם משרד המשפטים אסר עליה לעשות זאת - מסיבה לא ברורה.
תחילת הסיפור בתביעה אזרחית על סימני מסחר, בין בעלת העסק הקטן לחברה יותר גדולה - כשכל צד טען שהשני "גנב" לו סימן רשום. המתלוננת טענה כי במשפט שנוהל הפגין השופט חוסר בקיאות בתיק. לדבריה, בהחלטה שהוציא הוא בלבל את ההליך עם הליך אחר שהוא מנהל, וטעה לחשוב שהתיק נמצא בגישור. עוד נטען כי השופט הבכיר, שפרש לא מזמן ושמו כבר עלה בעבר אצל הנציב, חזר בפני המתלוננת כמה פעמים כי אם לא תקבל את הצעת הפשרה, היא תישא בהוצאות גבוהות. לטענתה, השופט פנה אליה ואמר: "את מכירה את המילה 'כן'?", ובהמשך הוסיף שהיא מתבקשת להגיד "כן" להצעת בית המשפט.
בתלונתה כתבה כי היא חשה מאוימת בגלל אותן "הוצאות גבוהות" שהשופט הזהיר. זאת, בעיקר לאור העובדה שהיא מנהלת עסק קטן שלא יוכל לעמוד בהיקף התשלום.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS
ניר נרצח בניגריה: "תכנן לחזור בשבוע הבא ליום הולדתה של אשתו"
פורץ חדר לגן ילדים, המשטרה לא עדכנה - והגננת הסתתרה מפני "מחבל"
מאות הפגינו נגד ביקור נתניהו בבריטניה: "צריך לשלם על פשעיו"
התלונה הגיעה כאמור לנציבות תלונות הציבור על שופטים. לאחר כמה חודשים התקבלה תשובה כי התלונה נדחתה, משום שלא היה די בחומר שהובא בפני הנציב, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר ריבלין, "כדי לקבוע כי השופט הפעיל עליה לחץ בלתי ראוי לקבל את הסכם הפשרה". זאת, משום שעורך הדין של העסק השני בתיק סירב לתת את גרסתו לדברים, מה שהשאיר את טענותיה בלבד. בעלת העסק, שהופתעה מההחלטה לסגור את התלונה בלי לבדוק אותה כראוי, ערערה על הקביעה.
חצי שנה עד שהגיעה התשובה
אחרי שהתברר לא שלא ניתן לערער, ביקשה האישה לפרסם את הדברים ולהביאם לידיעת הציבור. מהלך כזה הצריך אישור מיוחד משרת המשפטים איילת שקד, דבר שלקח יותר מחצי שנה, עם סיום תפקידה של השרה ציפי לבני וכניסתה של השרה החדשה. בזמן שהמתלוננת ממתינה, פרש השופט לגמלאות. לפני שלושה חודשים הגיעה התשובה המיוחלת ממשרד המשפטים, שעליה הייתה חתומה עו"ד נוי חסון מהלשכה המשפטית. "הפנייה נבחנה על ידי גורמים בלשכת שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון ואלה החליטו כי אין להיעתר לבקשה לפרסום התלונה, כאשר לא ברור אם כלל בסמכות השרה והנשיאה לאסור על אזרח לפרסם תלונה שהוא עצמו הגיש נגד שופט ואת התשובה שקיבל", נכתב.
מהנהלת בתי המשפט נמסר: "על החלטות נציב תלונות הציבור על שופטים חלה חובת סודיות מכוח חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב -2002. סעיף 13(ג) לחוק מאפשר לנשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים כאחד להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על שופט, כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים. כלומר, הכלל שקבע המחוקק הוא חובת סודיות, ורק במקרים חריגים יו?תר לפרסם פרטי תלונה על שופט. כלל זה והחריג לו קבועים בחקיקה של הכנסת. לכן, אין יסוד לטענות שהועלו בשאילתה בדבר 'התעמרות' ובדבר היעדר סמכותו של בית המשפט.
"במקרה זה, בחנה הנשיאה מרים נאור את הבקשה להתיר את פרסום פרטי התלונה. לאחר שנמסרה לה חוות דעתו של היועץ המשפטי בהנהלת בתי המשפט, עמדתה הייתה שאין להיעתר לבקשה וזאת גם על אף שמדובר בתלונה שנדחתה. תשובת הנשיאה הועברה למשרד המשפטים כשלושה שבועות לאחר שבקשת המתלוננת נמסרה לנשיאה".
ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה לידיעה.