פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קופות החולים במצוקה: חשש שלא יוכלו לשלם עבור תרופות וימי אשפוז

      דוח סיכום הפעילות השנתית של קופות החולים מעלה כי חרף התמיכה הממשלתית - מצבן הפיננסי ממשיך להישחק. יותר משני מיליארד שקלים גרעונות שנתיים בתזרים המזומנים מאיימים על היכולת לעמוד בתשלומים לספקים. נרקמת תכנית למודל תקצוב חדש לקופות

      מספר אנשים פונו לבית החולים פורייה מבתי מלון בטבריה (ערן גילווארג)
      מצבן העודף של קופות החולים אינו משקף את המצב הפיננסי האמיתי שלהן. בית החולים פוריה בטבריה (צילום: ערן גילווארג)

      382 מיליון שקלים - זהו סך כלל הגירעונות התקציביים של קופות החולים לשנת 2014. אמנם מדובר בהפחתה לעומת 2013, אז עמדו סך הגירעונות על 399 מיליון שקלים, אבל הוא נוצר בשל תמיכות ממשלתיות, כך שמצבן הפיננסי "האמיתי" של הקופות, נטול תמיכות ממשלתיות ורווחים חד פעמיים, עומד השנה על גירעון אסטרונומי של 2,211 מיליון שקל לעומת גירעון של 2,176 מיליון שקל בשנה שעברה. המצב מאיים על המשך פעילות תקינה של הקופות וכן משבש את התשלומים הסדירים לספקים של הקופות, בהם בתי חולים וספקי תרופות. הנתונים עולים מדוח מסכם של פעילות קופות החולים לשנת 2014 שמשרד הבריאות פרסם היום (רביעי). עתה, עם היוודע מצב הגירעון, עמלים במשרד הבריאות ובמשרד האוצר על תכנית תקצוב חדשה.

      על פי הדוח, קופת חולים כללית, שהינה הקופה הגדולה ביותר בארץ, הינה גם הגירעונית ביותר - היא עומדת על גירעון של 523 מיליוני שקלים לשנת 2014. זאת, לאחר תמיכה ממשלתית בסך 209 מיליון שקלים. גובה הגירעון כולל גירעונות של 13 בתי החולים שברשותה, כללים, גריאטריים ופסיכיאטריים, אשר על פי הדוח הם הגורמים העיקריים לכך, והם סיימו את שנת 2014 בגירעון של 1,467 מיליון שקלים. עיקר הוצאות בתי החולים הם רכב שירותים (סטייה של 23% מהתקציב) והוצאות מנהל ומשק (סטייה של 2.8% מהתקציב). בשנת 2013 גובה הגירעון עמד על 873 מיליון שקל, כך שמדובר בקיטון בגודל הגירעון.

      שאר הקופות מראות דווקא מצב עודף בתקציבן, כאשר קופת חולים מכבי מסיימת את השנה עם עודף של 124 מיליון שקל, לאומית עם עודף של 124 מיליון שקל, ומאוחדת עם עודף של חמישה מיליון שקלים. אולם, מצב זה אינו מדויק ולמעשה מתאפשר רק הודות לתמיכות ממשלתיות בסך 136 מיליון שקל. כך למשל, אם קופת חולים לאומית לא הייתה מקבלת תמיכות מהממשלה, היה גדל גירעונה לעומת 2013. למעשה, מצבן העודף של שלוש הקופות השנה אינו משקף את המצב הפיננסי האמיתי של כל אחת מהן, שממשיך להישחק, וזאת בשל גירעונות מצטברים משנים קודמות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מפקד מרחב מוריה המודח הגיע לטקס גילוי המצבה של בנקי
      המשטרה: עשינו כל מה שאפשר כדי לאתר את הקשיש שנסע נגד התנועה
      הישג לאובמה: יוכל להעביר את הסכם הגרעין ללא צורך בהטלת וטו

      היחידה לטיפול נמרץ, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע (לירון מולדובן )
      80% מהאוכלוסיה בארץ הם מבוטחי קופות חולים. בית החולים סורוקה שבבאר שבע (צילום: לירון מולדובן)

      תקציב הקופות מורכב משלושה מרכיבים: סל הבריאות השנתי, מבוטחים ומכספי תמיכות המדינה. תקציב סל הבריאות שהוא 38.5 מיליון שקלים לשנת 2014, התחלק בין ארבעת הקופות לפי מספר מבוטחיה, והוא מתקצב את הקופות בעיקר בעלותן של תרופות וטכנולוגיות רפואיות. כמו כן, הקופות נהנות מדי שנה ממימון ממשלתי בגובה 5.3% מהתקציב שלהן בגין חמש מחלות קשות: איידס, אי ספיקת כליות, גושה המופיליה וטלסמיה.

      נדבך נוסף בהכנסות של הקופות הוא התשלום החודשי של מבוטחי הקופות, שהם 80% מהאוכלוסייה בארץ. אולם, מדובר בנתח קטן מאוד מהכנסות הקופות, העומד על פי חוק על 6.45% מסך תקציב הקופה. בשנה האחרונה, על פי הדוח, ישנה ירידה בהכנסות המבוטחים לאורך השנים. הסיבה לכך היא שינוי חקיקה, שהוביל לגבייה נמוכה יותר עבור שירותים שונים, כמו למשל הנחות ופטורים מהשתתפויות עצמיות לאוכלוסיות כמו קשישים וניצולי שואה, או המעבר מתשלום על "רבעון קלנדרי" (תשלום אחת לשלושה חודשים קלנדריים לביקורי רופאים מקצועיים) ל"רבעון צף" (חישוב שלושה חודשים מרגע הביקור אצל הרופא).

      הירידה בהכנסות מתבטאת גם בעזיבת מבוטחים את הקופות - קופת חולים כללית ממשיכה לשמור על גידול בשיעור המבוטחים שלה לאחר שני עשורים של ירידה. בשנה האחרונה 9,550 מבוטחים חדשים הצטרפו אל הקופה, לעומת 7,980 שעזבו אותה, כמחצית מהם לטובת קופת חולים לאומית. ולמרות זאת, לאומית ממשיכה במגמת ירידה בשיעור המבוטחים שלה עם 6,290 מבוטחים שעזבו אותה, מחציתם לטובת כללית. זאת, לעומת 5,428 מבוטחים חדשים בלבד שהצטרפו אל שורותיה. בשתי הקופות הנותרות נצפה גידול בשיעור המצטרפים החדשים.

      אם כך, מרבית תקציב הקופות מגיע מתמיכות ממשלתיות, שסכומן הוא 1.2 מיליארד שקלים. גובה התמיכות משתנה אחת לשלוש שנים בכפוף ל"הסכמי ייצוב" שעליהם מחליט משרד האוצר. התמיכות משוקללות בדרך כלל כאמצעי תמריץ לקופות להטיב עם לקוחותיה. כך לדוגמה, הענקת הנחה של 10% בעלויות הקופות לקשישים מעל גיל 75 מזכה כל קופה ב-49.4 מיליון שקלים מהמדינה. דוגמה נוספת: מתן 11.5 מיליון שקלים תמריץ לקופות המעניקות פטור מאגרת טיפת חלב לילדים המטופלים בהם.

      ואולם, בניכוי התמיכות הממשלתיות והרווחים החד-פעמיים, מצבן הפיננסי בפועל של הקופות חושף גירעונות בהון העצמי. במכבי יש גירעון בסך של 296 מיליון שקלים, למאוחדת גירעון בסך של 50 מיליון שקלים וללאומית גירעון עמוק ביותר בסך של 1,176 מיליון שקלים, אשר ברובו נגרם מהוצאות על מעבדות ומכונים פרטיים (סטייה של 3.6% מהתקציב) והוצאות מנהל ומשק (סטייה של 2.4%). לעומתן, דווקא כללית מחזיקה בהון עצמי חיובי בסך 123 מיליון שקלים, אך העודפים האלו נשחקים בהתמדה במהלך השנים האחרונות.

      ההון העצמי של הקופות מתייחס להשכרת מבנים, לשטחי הנדל"ן שיש לקופות ולכסף נזיל בחשבונות הבנק של הקופות. על פי הדוח, לכל הקופות יש הון חוזר שלילי (הון חוזר הוא נזילות של כספים בחשבונות הבנק – ר"ב), המשקף את הקושי שלהן לעמוד בהתחייבויותיהן בשנת הכספים הבאה. לכללית גירעון מצטבר של 4.8 מיליארד שקלים, למכבי גירעון של 1.7 מיליארד שקלים, למאוחדת גירעון של 1.1 מיליארד שקלים, וללאומית גירעון של מיליארד שקלים. משמעות גירעונות העתק היא דחיית תשלומים לספקים כמו בתי חולים, חובות עבור ימי אשפוז של מבוטחים או דחיית תשלומים מול ספקי התרופות.

      עומסים בבית החולים תל השומר, ינואר 2015 (ראובן קסטרו)
      "יש מדינה מאחורי הקופות והיא לא תיתן להם ליפול". בית החולים שיבא שבתל השומר (צילום: ראובן קסטרו)

      פעמים רבות מעבירה המדינה לקופות "מקדמות מימון" שהן למעשה העברה תקציבית טרם הזמן, כדי לסייע לקופות לעמוד בתשלומיהן. "ברמת העיקרון אני מקווה שספקים לא יהיו מודאגים מאי קבלת כספים כי המצב משתפר, למרות שמערכתית אנחנו בבעיה. אבל בסופו של דבר, יש מדינה מאחורי הקופות והיא לא תיתן להם ליפול", מנסה להרגיע רויטל טופר-חבר טוב, סמנכ"לית לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות. "הבעיה היא שסל הבריאות נשחק והתמיכות שהמדינה נותנת אינן בתקציב הבסיס של הקופות אלא בהסכמי ייצוב. אין שום סיבה שהתמיכות לא יהיו חלק מהבסיס ושהקופות ימשיכו להיות נתונות לחסדי משרד האוצר. המדינה נותנת מיליארד מאתיים לקופות רק כדי שיעמדו באזונים תקציביים, נותנת להם הנשמה מלאכותית, אבל זה לא באמת פתרון, צריך מודל תקצוב חדש".

      המודל החדש שטופר-חבר טוב מדברת עליו הוא תכנית תקצוב חדשה שעליה עמלים שר הבריאות יעקב ליצמן ופקידי האוצר, ובמרכזה העברת חלק מהתמיכות לעלות הסל, שינוי במודל ההתחשבנויות עלויות אשפוז בין בתי החולים והקופות ושיפור מדד יוקר הבריאות במסגרת חוק ההסדרים. התכנית צפויה לצאת לפועל בחודשים הקרובים.

      טופר- חבר טוב מסבירה מה הוביל את הקופות לגירעונות הגדולים. לדבריה, הסיבות אינן דווקא קשורות בהתנהלות בלתי תקינה של הנהלות הקופות. "השחיקה ביכולות הפיננסיות של הקופות להתקיים נגרמה כי עלות הסל הבסיסית לא נמדדה כמו שצריך במדדים העיקריים שלה", אמרה, "למשל מדד הדמוגרפיה, שהוא מדד ההזדקנות האוכלוסייה שלאורך השנים נמדד נמוך מהמציאות בשטח וכן מדד יוקר הבריאות שהוא מדד המחירים במערכת הבריאות כמו עלויות אשפוז בבתי חולים ועלויות גבוהות של תרופות. כמו כן, לא נלקחו בחשבון עלויות השכר הגבוהות שהתווספו לעומס על הקופות, לאחר שנחתמו הסכמי השכר עם הרופאים והאחיות ב-2008 ובמיוחד ב-2011. כל אלו שחקו את היכולות של הקופות".

      תגובות

      מקופת חולים כללית נמסר: "הדוח מראה גם השנה כי כללית שומרת על מגמה של מאזן לקוחות חיובי והתנהלות פיננסית יעילה ואחראית. מחדל התקצוב של בתי החולים במדינת ישראל הבולט בדוח מראה כי בעוד שגירעונם של בתי החולים הממשלתיים ממומן על ידי המדינה, קופת חולים כללית נושאת על כתפיה את התקצוב של שליש ממערכת האשפוז הציבורית וכל זאת מבלי שהמדינה מעמידה למשימה לאומית זו מקורות ראויים".

      מקופת חולים לאומית נמסר: "כפי שמוצג בדוח, לאומית שירותי בריאות פועלת החל משנת 2007 באיזון תקציבי, תוך עמידה ביעדים כפי שנקבעים על ידי משרדי הבריאות והאוצר. בשלושת מרכיבי ההוצאה העיקריים של קופות החולים (שירותים רפואיים, תרופות וכוח אדם) המהווים 85% מהוצאות הקופות, ההוצאה לנפש בלאומית דומה ואפילו נמוכה בחלק מהמקרים מהממוצע הענפי בשנים האחרונות. לאומית פועלת זה תקופה מול כל גורמי הממשלה על מנת לפתור מספר משקולות ייחודיות מההיסטוריה, לרבות עדכון הכרחי של נוסחת הקפיטציה אשר תיתן מענה לחיסרון לקוטן. לאומית עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה לספקים תוך שמירה על איכות הרפואה, איכות השירות ובתוך המסגרת התקציבית ובאחריות רב שנתית".

      מקופת חולים מאוחדת נמסר: "הדוח מראה כי תהליכי השיפור שבוצעו במאוחדת נושאים פרי ומביאים לתוצאות הטובות ביותר בין כל קופות החולים. הדוח מציג כי הגירעון של מאוחדת בניטרול תמיכות ורווחים חד-פעמיים הוא הנמוך ביותר, כי תמיכת המדינה במאוחדת הייתה הנמוכה ביותר מבין קופות וכי ההוצאות התפעוליות לנפש במאוחדת הן הנמוכות ביותר בין כל קופות. בנוסף לתוצאות הכספיות, מאוחדת סיימה את השנה עם שיעור הגידול הגבוה ביותר במספר מבוטחים - 2.1% לעומת ממוצע של 1.95% בכל הקופות".