נדמה שסופסוף מדינות רבות באירופה התחילו להבין שיש להם בעיה עם הפליטים. מצד שני, נראה שעדיין אין להן מושג לגבי ממדי האתגר שניצב בפניהן.
אתמול התחילו לדבר במספרים: ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שגילה יחס קר ומנוכר לבעיית הפליטים, נכנע ללחץ ציבורי והודיע שבריטניה תקלוט 20 אלף פליטים סורים עד 2020. אבל קמרון התעקש שהפליטים האלה יגיעו ממחנות פליטים בטורקיה, ירדן, לבנון ליד הגבול הסורי, ולא מתוך מאות האלפים שכבר היגרו לאיחוד האירופי. נשיא צרפת פרנסואה הולנד שהתמהמה בתגובתו למשבר, הודיע שצרפת תקלוט 24 אלף פליטים בשנתיים הקרובות.
היום בשטרסבורג תתכנס הנציבות האירופית כדי להציג את תכנית המכסות החדשה לקליטת פליטים באיחוד: לפי התכנית, 160 אלף בקשות מקלט אמורות להגיע ממבקשי מקלט מאיטליה, מיוון ומהונגריה, והן יחולקו כך: 40 אלף תקלוט גרמניה, 30 אלף תקלוט צרפת, 20 אלף ייקלטו בספרד ובאיטליה, 10,000 בהולנד והמדינות הקטנות יותר יקבלו אלפים בודדים.
לקריאה נוספת:
ארה"ב תתערב במשבר הפליטים באירופה: "נשקול פתרונות"
מהומות בגבול הונגריה: שוטרים ריססו מהגרים בגז מדמיע
לפתוח את השערים? כשבגין הורה לקלוט פליטים מווייטנאם
מחר תוצג התכנית בפרלמנט האירופי, ושרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, אמרה אתמול ל-CNN: "אנחנו מתכוונים להטיל סנקציות על מדינות שיידחו את ההחלטה", בעודה מאיימת על הונגריה, צ'כיה, סלובקיה ופולין שהודיעו על התנגדותן למכסות.
הבעיה היא שכל המספרים שננקטו כאן למעלה הם טיפה בים ואינם רלבנטים לבעיית הפליטים. חברת הרכבות הגרמנית הודיעה שהיא הכניסה לגרמניה בסוף השבוע האחרון 22 אלף מבקשי מקלט. 17 אלף פליטים הגיעו רק לתחנת הרכבת של מינכן בימים שבת ובראשון ו-16 אלף הגיעו מהונגריה לאוסטריה.
אם בתוך יומיים בלבד הגיעו לגרמניה 22 אלף מבקשי מקלט, אז 24 אלף הפליטים שצרפת הסכימה לקלוט בתוך שנתיים היא כמות מזערית ולא פרופורציונלית. שלא לדבר על בריטניה. ואלה עוד מסכימות לקבל פליטים, בניגוד למדינות מזרח אירופה.
"ההדים של גרמניה ועברה עולים בשיח"
שמעון שטיין, שגריר ישראל לשעבר בגרמניה וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר בראיון לאולפן וואלה! NEWS מברלין כי כשקוראים עיתונות גרמנית וצופים בטלוויזיה רואים שגרמניה מחבקת כעת את הפליטים ללא מגבלות. "ממשלת גרמניה התגייסה והתחושה היא שגרמניה נפתחת לעולם ומנהלת מדיניות שונה ממדינות אירופיות וחווה חווייה באמת חיובית למדי". לדבריו, קיץ 2015 ייזכר בהיסטוריה הגרמנית.
שטיין התייחס לקשר בין המדיניות הגרמנית הנוכחית לשואה: "זאת לא קלישאה, ההדים של גרמניה ועברה עולים בכל מקרה בשיח גם אם לא בצורה בולטת וגם אם זאת קלישאה, יש משהו בכך שגרמניה רוצה להוכיח שמדובר בגרמניה אחרת, לא אותה גרמניה שהסיעה יהודים לבודפשט, אלא זו מאפשרת לפליטים שמגיעים בקרונות לגרמניה".
שטיין התייחס גם לביקורת מבית על מרקל, אך אמר שכרגע מדובר בשוליים בלבד. "אם התחזיות יתממשו ואתה ניצב בפני גל שאת סופו לא רואים, יתחילו חריקות ואותם שוליים שמשמיעים את הביקורת שמפגינים ליד מעונות יגדלו. יכול להיות שהקולות יתגברו. כבר היום נשמעת ביקורת מימין על כך שגרמניה נותנת לגיטימציה לבואם של אנשים נוספים וזה עלול ליצור לטווח ארוך בעיה. זה מעבר לבעיה של אינטגרציה של הטורקים שלא הייתה הישג גדול, פה מדובר באוכלוסייה אחרת, באוכלוסייה ערבית. זה ייצור אתגרים חדשים לזהות הגרמנית ולאינטגרציה, כלומר זאת לא הולכת להיות חגיגת קיץ".
כדי להבין את ממדי הבעיה, או האתגר, הנה המספרים שצריך להתייחס אליהם: מתחילת 2015 הגיעו דרך הים 370 אלף מהגרים לאיחוד האירופי. איי יוון, שקלטו מתחילת השנה 230 אלף מבקשי מקלט, קלטו בכל יום בשבוע האחרון כ-5,000 נוספים. וכך לדוגמה האי לסבוס נמצא "על סף פיצוץ אוכלוסין", לדברי שר ההגירה היווני. יותר מ-15 אלף פליטים, מרביתם סורים, הגיעו לאי בו חיים כ-85 אלף תושבים, ומחכים להשלים בו את הליך קליטתם, לפני שיוכלו להתקדם צפונה.
כל יום עוברים אלפי מבקשי מקלט מיוון למקדוניה, ממקדוניה לסרביה, מסרביה להונגריה ומהונגריה לאוסטריה או גרמניה. הזרם של הפליטים לאירופה לא צפוי להיפסק אלא רק להתגבר: במחנות הפליטים בטורקיה, ליד הגבול הסורי, מרוכזים שני מיליון פליטים, שרובם מקווים ומצפים לעשות את אותו המסלול של בני ארצם לאירופה. ומדי יום ישנם פליטים נוספים שנמלטים מסוריה, מעיראק ומאפגניסטן המוכות והמפוררות.
לנוכח הנתונים האלה, מביכה במיוחד הההתעלמות של ארצות הברית מבעיית הפליטים. האימפריה שמובילה את העולם הנאור, הסכימה לקלוט בארבע וחצי שנים מאז פתיחת מלחמת האזרחים בסוריה רק 1,434 פליטים. רובן המכריע של בקשות המקלט נתקלו בדחייה על הסף. "יש חשש גדול מחדירה של דאעש למערב דרך גלי ההגירה, והקושי שיהיה לעקוב אחרי כל פליט שמגיע", הסבירו גורמים בפנטגון לרשת FOX. נתונים דלים ועגומים באופן דומה יש בקנדה שגם היא אטומה בפני פליטים סורים.
התנהלות מדינות המפרץ העשירות היא מחפירה. ערב הסעודית, בחריין, עומאן, כוויית, קטאר ואיחוד האמירויות קלטו 0 פליטים. שעריהן נעולים בפני אחיהם הערבים, זאת למרות שביכולתן לקלוט כשני מיליון פליטים, ויש להזכיר שחלקן מממן ומתדלק ארגונים שלוקחים חלק במלחמת האזרחים בסוריה.
למעשה, רק מדינה אחת בכל העולם מבינה, קולטת ומזהה את ממדי משבר הפליטים ואת עוצמת האתגר: גרמניה. "אנחנו חווים גל פליטים שישנו את פני המדינה שלנו בשנים הקרובות", אמרה אתמול הקנצלרית אנגלה מרקל. כבר בחודש שעבר הודיעה ממשלת גרמניה שהיא מצפה ל-800 אלף מבקשי מקלט ב-2015. אחרי שכבר הקצתה שלושה מיליארד אירו השנה כדי להתמודד עם קליטת הפליטים, אתמול הממשלה הכפילה את התקציב הייעודי הזה לכדי שישה מיליארד. זה לא פשוט. גרמניה צריכה לבנות עוד 150 אלף מקלטים לפליטים בחודשים הקרובים כדי לעמוד ביעדים ולשכן את כולם.
כשחוץ מגרמניה שאר העולם עדיין טומן את הראש בחול ומתעלם מבעיית הפליטים, רצוי לחזור כארבעים שנה לאחור לסיום מלחמת האזרחים בווייטנאם שגרמה לגל פליטים עצום: המערב אז נרתם למשימה. ארצות הברית קלטה רבע מיליון וייטנאמים. צרפת קלטה 130 אלף. ולא סתם קלטה צרפת שלחה שבע ספינות לים סין, מרחק של 12 אלף קילומטר, כדי שינהלו את רישומם וקליטתם של הפליטים במזרח אסיה. בנוסף לכך, צרפת קלטה רבבות פליטים בוסנים בזמן מלחמת הבלקן בשנות ה-90, ודווקא עכשיו כשיש בה ממשלת שמאל שאמורה להיות הומנית, צרפת מתמהמהת ומגמגמת ביחס לפליטים הסורים.
לסיום הנה ציטוט מדבריה של מוגריני אתמול ברשת CNN: "האיחוד האירופי נבנה אחרי ובעקבות מלחמת העולם השנייה, שגרמה לאירופים רבים להגר כפליטים מאירופה. כעת עלינו לזכור את הסיפור שלנו, ולפעול בהתאם לערכים ולעקרונות שאפשרו לנו לבנות יבשת שופעת ומשגשגת. אנחנו עשירים וחיים בשלום, ויש לנו מחויבות מוסרית וחוקית לקבל אנשים שבורחים ממלחמה ולהגן עליהם".