ביומיים האחרונים הגיעו יותר מ-15 אלף פליטים למינכן, ועוד אלפים רבים הגיעו לאוסטריה, כשרובם הגדול מתכוון להמשיך לגרמניה. שתי המדינות הסכימו לפתוח ביום שישי את שעריהן בפני פליטים ובכך לסייע בפתרון המשבר בהונגריה. אולם הצעד ההומניטרי גרם לשטף גדול של מהגרים, והרשויות חוששות מחוסר יכולת להתמודד עם ההגירה לאורך זמן.
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אמרה היום (שני) כי כל מדינות האיחוד האירופי צריכות לסייע בהתמודדות עם שטף הפליטים. "גרמניה היא מדינה המוכנה לקבל אליה אנשים, אבל פליטים יכולים להתקבל בכל מדינות האיחוד". לדבריה, גרמניה תוודא כי מי שצריך הגנה יקבל אותה, אבל אלה שלא יצליחו לקבל מקלט מדיני ייאליו לשוב על עקבותיהם במהירות.
כמו כן, נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, הכריז כי מדינתו תקבל 24 אלף פליטים, כחלק מתכנית לחלוקה מחדש של עשרות אלפי המהגרים שהגיעו ליבשת בשנה האחרונה. "מדובר בתכנית שהיא חובה", אמר. "אני לא חושב שאנחנו יכולים להשאיר את גרמניה לבדה להתמודד עם המצב".
לקריאה נוספת:
האפיפיור: "כל קהילה נוצרית צריכה לאמץ משפחת פליטים אחת"
עדות ממשבר הפליטים במינכן: "בעיניים יהודיות זה נראה מאוד רע"
משבר המהגרים באירופה עשוי לשחק לידי אסד, איראן ורוסיה
בנוסף, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי הנציבות האירופית צפויה להציג תכנית מכסות חדשה לקליטת מבקשי המקלט במדינות האיחוד. לפי התכנית, גרמניה תקלוט יותר מ-40 אלף מבקשי מקלט וצרפת תקלוט 30 אלף מתוך 160 אלף בקשות מקלט שאמורות להגיע מאיטליה, מיוון ומהונגריה. ז'אן-קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, צפוי לחשוף את ההצעות החדשות ביום רביעי.
גורמים באיחוד הודיעו כי התכנית כוללת הוספת 120 אלף פליטים לתכנית שכללה 40 אלף פליטים שהציעה הנציבות בעבר. נוסף על גרמניה וצרפת, על פי התכנית ישוכנו באוסטריה כ-5,000 פליטים, בבלגיה ישוכו כ-6,000 פליטים, בהולנד כ-10,000, בספרד כ-20 אלף, והיתר יפוזרו בין מדינות האיחוד.
במקביל, העיתון ההולנדי פולקסקראנט דיווח כי הנציבות האירופית מתכוונת להכניס את טורקיה ומדינות הבלקן שאינן באיחוד האירופי ברשימה חדשה ועדכנית של מדינות המוגדרות כ"בטוחות". כלומר, האזרחים של אותן מדינות לא יוכרו כזכאים למקלט וגירושם מהאיחוד יואץ.
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, לעג למאמצים של האיחוד. לדבריו, תכנית של מכסות היא בלתי הגיונית במערכת שבה ניתן לעבור בחופשיות. קנצלר אוסטריה, ורנר פיימן, ומנהיגים אירופים אחרים האשימו את אורבן בכאוס שנגרם במדינתו אשר אילץ את אוסטריה וגרמניה לפתוח את גבולותיהן.
שר החוץ של גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר התריע בפני עמיתיו האירופים שקבלת אלפי פליטים מדי יום מעיראק, מסוריה ומאפגניסטן לא אמורה להפוך לשגרה שתימשך מעבר לימים הקרובים. לדבריו, קבלת גל הפליטים הנוכחי היא פתרון חירום לבעיית המשבר ההומניטרי, אבל על מדינות אירופה לחשוב בטווח הארוך על חלוקה צודקת ביניהן של נטל קליטת הפליטים.
גרמניה אטרקטיבית בעיני המהגרים ורובם הגדול מעוניין להגיע אליה בשל הכלכלה האיתנה שבה, הדמוקרטיה החזקה ותכנית רבת שנים טובה ומתחשבת לקליטת פליטים. "הסיוע הרב שגרמניה סיפקה בשבועות ובחודשים האחרונים לא אמור להישחק", נאמר בהודעה מטעם משרד הפנים הגרמני, ובו היתה קריאה למדינות אירופה האחרות לעבוד ביחד ובשיתוף פעולה כדי לחלוק באחריות בסוגיית קליטת הפליטים. "רק אם חלוקת האחריות הזו תושג, גרמניה תוכל להמשיך למלא את חלקה בסיוע למספר גדול של מבקשי מקלט", הוסיפו במשרד.
ממשלת גרמניה הודיעה שהיא מצפה לקבל 800 אלף בקשות מקלט מפליטים השנה, הרבה יותר מכל מדינה אחרת ביבשת. לפי סקר של תחנת ARD ביום חמישי, 88% מהציבור הגרמני מעוניין לתרום בגדים וכסף לפליטים, ו-67% מוכנים להתנדב כדי לסייע להם. אבל החשש של הממשלה הוא שאם גל הפליטים יימשך, זה גם יעורר אי נוחות ציבורית שיגרור זעזוע פוליטי ויעלה את הימין הקיצוני.
כבר עכשיו חלה עלייה משמעותית בפעולות של גורמי ימין קיצוני נגד הזרים במדינה. הלילה נפצעו חמישה בני אדם מאש שפרצה במבנה ארעי בעיירה רוטנבורג שבדרום גרמניה שבו שוכנו הפליטים, וקיים חשש כי מדובר בעוד מקרה של הצתה ופשע שנאה. במבנה מתגוררים 56 בני אדם, ומחציתם היו בדירה בזמן השריפה. למרבה המזל, הם הצליחו לנוס על נפשם ולברוח דרך החלונות.
ממשלת גרמניה ציינה שהיא תשקיע מיליארדי אירו כדי לסייע למדינות הפדרליות ולעיריות להתמודד עם כמויות המהגרים. בנוסף לשלושה מיליארד אירו למחוזות, הליכי בקשות המקלט יואצו, יורחבו מקומות הלינה לפליטים נוספים שיגיעו.
המבקרים של מרקל מתוך מפלגתה האשימו אותה שהיא קבעה תקדים מסוכן בגבולות גרמניה, ושהיא שולחת את המסר הלא נכון. היא הפכה לגיבורה בעיני מהגרים, אבל המחיר הוא שכל המהגרים ירצו להגיע לגרמניה. בממשלה טענו שהחלטתה נבעה כדי להתמודד מיידית עם המשבר ההומניטרי.
למרות שבגרמניה ישנה ממשלה ימנית ובאוסטריה ממשלה שמאלנית, שתיהן מחזיקות בדעה דומה ביחס למשבר הפליטים. אחרי שהסכימו לקלוט מיידית פליטים ללא מסמכים בשל המשבר ההומניטרי בהונגריה, הן קוראות לחזור לקיים את חוקי האיחוד האירופי, שלפיהם על המהגרים להירשם במדינת האיחוד הראשונה שאליהם הגיעו.
ורנר פיימן, קנצלר אוסטריה הסוציאל-דמוקרטי, אמר: "אנחנו מתמודדים כעת במהירות ובאנושיות עם מצב חירום, וסייענו ליותר מ-12 אלף בני אדם במצב רגיש". הוא הוסיף: "כעת אנחנו חייבים לעבור באופן הדרגתי מנקיטה באמצעי חירום למצב נורמלי". בעוד בגרמניה יותר מ-80 מיליון בני אדם, באוסטריה יש רק 8.5 מיליון, כך שביכלתה לקלוט הרבה פחות מהגרים.
סוכנות האו"ם לפליטים (UNHCR) מעריכה שיותר מ-366 אלף פליטים ומהגרים חצו את הים התיכון לאירופה השנה, 2,800 מתו או הוגדרו כנעדרים. מליסה פלמינג, דוברת הסוכנות, אמרה לרשת CNN שיש מספר דברים שמדינות אירופה יכולות לעשות כדי להתמודד עם המשבר ולסייע: "ראשית, צריכים להקים מרכזי קבלה ורישום ביוון, באיטליה ובהונגריה שינוהלו על ידי האיחוד האירופי בתמיכה שלנו כדי להקל על מבקשי המקלט במדינות אלה, אך זה יצליח רק בתנאי שהפליטים יחולקו בין מדינות אירופה ולא יתפזרו רק בגרמניה, בשבדיה ובאוסטריה".
סוכנות האו"ם לפליטים אף הודיעה שהיא על סף פשיטת רגל, ומתקשה מאוד לעמוד בהוצאות הדרושות כדי להתמודד עם הצרכים הבסיסיים של מיליוני האנשים הסובלים מהמשבר במזרח התיכון. בנוסף למאות האלפים שהיגרו לאירופה, ישנם 1.8 מיליון פליטים סורים בטורקיה, 1.2 מיליון במחנות פליטים בלבנון ו-630 אלף בירדן.
בתוך כך, ראש ממשלת אוסטרליה טוני אבוט מצא את עצמו היום תחת ביקורת ולחץ ציבורי לקלוט עוד פליטים סורים. אבוט הכריז אתמול שאוסטרליה תגדיל את מכסת הפליטים הסורים, אך הודיע שהמכסה הכללית, העומדת על 13,750 בשנה, תישאר על כנה, וספג על כך ביקורת. במפלגת הלייבור שבאופוזיציה קראו לממשלה לקבל עשרת אלפים פליטים נוספים. ניו זילנד הכריזה שהיא מוכנה לקחת 600 פליטים כצעד חירום, מעבר למכסת 150 המהגרים שהיא מקבלת מדי שנה.