"כואב הלב": המסיבה העצובה של בעלי העסקים שנפגעו מעבודות הרכבת

(צפו: בעל עסק בתוואי הרכבת מתפרץ לעבר דרעי: "איך אחזיר חובות?)

רחבת המסיבה עמדה כמעט מיותמת מאדם. העירייה אמנם גילתה יוזמה וערכה בגן החשמל בדרום תל אביב מסיבה לעידוד פעילות בעלי עסקים שנפגעו מהעבודות להקמת הרכבת הקלה, אך הציפייה שקהל גדול יגיע למקום לא כל כך התממשה. בעלי העסקים נותרו במקום לבדם. יש מי שיאמר, שוב.

"בעלי הבוטיקים עושים פה כמעט כל שנה מסיבה - משיקים קולקציה חדשה, מביאים רקדנים ומשמיעים מוזיקה טובה", סיפרה רותי בונפילד, מנהלת חנות הבוטיק של המעצבת שרון ברונשר הנמצאת ברחוב מקווה ישראל. "בשנה שעברה היה פה מפוצץ, אבל עכשיו ריק. המסיבה לא הצליחה להביא לנו איש. פשוט כואב הלב".

אך לא רק רחבת המסיבה הייתה ריקה, אלא גם החנויות, המסעדות ובתי הקפה שמסביב. אותו האזור, שהיה בעבר אחד המקומות התוססים בתל אביב, הפך בן רגע למקום שומם ועצוב. "אני חושבת שהעיתונות הרסה את המקום", ציינה בונפילד, שבית העסק שאותו מנהלת נפתח מחדש רק לפני שנתיים. "אמרו פקקים, רכבת, חולדות, אבל אין פה פקקים, ואין זיהום אוויר. התקשורת הרגה את העסקים בדיוק כמו הרכבת. אם לא היו עושים פרסום שחור, הכול היה עובר בשקט, כמו שיפוצי רחוב שיש בחו"ל. כולם פה חושבים לברוח, יש כאן בניין גדול שכל השוכרים בו ביטלו בבת אחת".

עוד כתבות בנושא:
החלו העבודות על תחנת ארלוזורוב של הרכבת הקלה בגוש דן
צפו בבעל עסק בתוואי הרכבת מתפרץ לעבר דרעי: "איך אחזיר חובות?"
פתאום מלאימים: פרויקט ההפרטה הישראלי ירד מהפסים?

בונפילד נזכרה ברגעיו היפים של הרחוב, שהסתיימו לטענתה עם התחלת העבודות. "הרחוב הזה שגשג ואנשים היו באים, אין תייר שלא היה מגיע לפה", סיפרה. "עכשיו לקוחות מתקשרים לשאול אם אנחנו עדיין קיימים. שאלו אותנו אם אין אבק או חולדות. לך תסביר להם שהכול נקי. סיכויי ההישרדות שלנו קלושים מאד. זה כמו שינקין - עד היום הרחוב לא התאושש מהשיפוצים שעבר".

בונפילד, שהעידה על היקף מכירות נמוך בהשוואה לשנה שעברה, הביעה את כעסה מהמדינה אשר לא מקלה על בעלי העסקים שנפגעים מהעבודות. "הם לא נותנים הנחה במיסים ובארנונה. ביקשתי הנחה בשכירות כי לא נשרוד ככה. הם אפילו לא מנקים פה והרחובות חשוכים. אנחנו רוצים שהמדינה תתקדם, שתהיה רכבת, אבל אל תמוטטו אותנו על הדרך".

לצידה של רותי עמד ראובן קצב, בעל חנות פירות וירקות ברחוב זה 33 שנה. "יש ירידה דרסטית בהכנסות ובלקוחות", סיפר בעצב. "סגרו פה הכול עם גדרות, עשו לנו פה גטו. אנשים הסתבכו ואין לנו חשק לכלום", אמר בייאוש.

קצב אף הביע אכזבה מהמסיבה, שלדבריו לא סייעה כלל בשיפור ההכנסות של בית העסק. "אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד חודשיים-שלושה. המסיבה הזאת לא תביא אף לקוח. גם אם כן, מה יהיה מחר ומחרתיים?".

גם קצב, בדומה לבונפילד, הביע את אכזבתו מהתנהלות המדינה מול בתי העסק. "הם השקיעו 17 מיליארד שקל על הרכבת. כל כך הרבה אתם משקיעים, תדאגו קצת לעסקים. אל תתנו לנו מתנות, אבל תתנו הלוואה, מענק, זה מה שירים את המורל, לא מסיבה".

המצב ברחוב הרכבת, המקביל לרחוב החשמל, אינו שונה. דדי, אשר עובדת בבר "בית אריאלה" שברחוב, סיפרה: "חברה שלי פתחה פה רק במרץ 2015. לא היה להם שום מידע מקדים על העבודות וזה מה שהורג אותם. היא לא ידעה, ואכלה אותה בגדול. היו פה גם עצים שנכרתו ללא סיבה - לכל אורך הרחוב היו עצים גדולים ויפים והורידו אותם בגלל שחשבו להעביר פה את הסמטה. אני לא חושבת שישרדו פה", סיכמה.