משחקי הכס: מתי גם סנגורים יהיו שופטים בישראל?

נתפסת מבצע עבירה ואתה מוצא את עצמך יושב על כסא הנאשמים בבית המשפט. מי ישפוט אותך? אם לבחון על פי דמויותיהם של השופטים המכהנים כיום, סביר להניח שיהיה זה שופט או שופטת, שרק לפני כמה שנים היו בצד של התביעה או הפרקליטות. אלה אנשים שאם היו גם עכשיו בתפקידם הקודם, היו דורשים להעניש אותך. בחלק אחר מהמקרים – מדובר במי שהיה עוזר משפטי של שופט בכיר או בתפקיד אחר במגזר הציבורי. ואיפה הסנגורים? עורכי הדין הפרטיים? רחוקים מאוד מכס השיפוט.

המאבק על זהות השופטים היה תמיד מושא למחלוקת, אולם המאמץ לשלב במערכת המשפט גם סנגורים ועורכי דין מהמגזר הפרטי לא תמיד צלח. הכוח של מערכת המשפט בוועדה למינוי שופטים, ויחד איתה השליטה ללא סייג של שופטים בכירים בקורס ההכנה לשיפוט - הממיין את המועמדים השונים, הביאה לכך שמרבית השופטים שהתמנו לשיפוט בערכאות השונות הגיעו מהפרקליטות או ממחלקת התביעות. "כולם רוצים שאנשים שדומים להם יעבדו לידם או שיירשו את מקומם", אמר גורם משפטי.

התוצאה הייתה ברורה: אחוז הרשעה גבוהים, הסתכלות מרשיעה על נאשמים ובעיקר היעדר גיוון מחשבתי. מבט על בית המשפט השלום בירושלים כדוגמה ממחיש את חוסר הפרופורציה - מתוך כארבעים שופטים מכהנים, קרוב ל-80% מהם עברו דרך המגזר הפרטי: פרקליטות, תביעות משטרתיות ועבודה כעוזרים משפטיים. מה הסיכוי של נאשם לפגוש אדם שבעברו היה סנגור? נמוך מאוד.

עוד בוואלה! NEWS:
נערה טבעה בנהר הירדן ונסחפה בזרם, צוללנים איתרו את גופתה
התחזית להיום: הקלה בעומס החום, עדיין חם מהממוצע לעונה
המשטרה בודקת: גופת הצעירה בכביש 4 - רצח על כבוד המשפחה?

אלא שכעת קיים סיכוי שהתמהיל ישתנה, ובלשכת עורכי הדין מבינים כי הקרקע מוכנה לכך - בין היתר הודות לכך שארבעת הנציגים של המערכת הפוליטית בוועדה למינוי שופטים הם בעלי תפישת עולם שמרנית, שהתייחסו לחוסר הגיוון בהרכב השופטים.

תומך נלהב בהגדלת מספר השופטים מהמגזר הציבורי הוא שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. "הייתה לי מדיניות כללית של הגדלת מינוי עורכי הדין מהשוק הפרטי לכל הערכאות", אמר והזכיר שניים מהמינויים בבית המשפט העליון, שלהם היה אחראי באופן אישי: עורכי הדין דאז חנן מלצר ויורם דנציגר, שהגיעו ישירות ממשרדיהם הפרטיים אל אולמות בית המשפט העליון ב-2007.

פרידמן הוסיף: "זה היה חסר תקדים. אני מצאתי שיש חוסר פרופורציה בתמהיל השופטים. מספר השופטים מהשירות הציבורי ובמידה רבה מהתביעה הכללית היה גדול בצורה שנראית לי חורגת ממה שרצוי. מדוע זה כך? הדבר נובע במידה רבה מכך שהשופטים שבאו מהמערכת הציבורית הם בעלי השפעה מכרעת על המינויים ולכן גם הם המליצו למנות גם כן מהשירות הציבורי. נשיאי בית המשפט העליון, מאיר שמגר, אהרון ברק, דורית בייניש - איש מהם מעולם לא ראה בחייו לקוח פרטי, ולא יודע כיצד הוא נראה. כשיש אחוז גבוה של שופטים מהמגזר הציבורי, אתה בוודאי חושש מתמונה לא מאוזנת".

אך לא כל המינויים מהמגזר הפרטי משחקים לטובת מבקשי המהפכה. אמנם דנציגר נחשב למשפטן מוערך, בעל גישה מקלה יחסית עם נאשמים, שחידש הלכות בעניינים פליליים, אולם הסתבכותו בחקירה פלילית בפרשת ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני שיחקה לטובת מערכת המשפט - המבקשת להשאיר את תמונת המינויים כפי שהיא. ב-2011 נחקר דנציגר תחת אזהרה כשופט בחשד למעורבות בפרשה בעת שכיהן כעו"ד של עיריית בת ים. לאחר התלבטויות נסגר תיק החקירה נגדו מחוסר אשמה אולם הפרשה גרמה למבוכה רבה.

המינוי השני הוא טרי יותר: שופט בית המשפט המחוזי בחיפה משה גלעד נאלץ לפרוש מתפקידו בשבוע שעבר בעקבות חקירת רשות המסים נגדו ונגד רעייתו. גלעד, שהיה בעברו סנגור של עבריינים בכירים, מונה כשופט ב-2008, והמינוי זכה להתנגדות נחרצת של בכירים במשטרה ובמערכת המשפט, שהציגו בין היתר מידע מודיעיני נגדו. למרות זאת, מינויו אושר. אולם כעת הוא נאלץ כאמור לפרוש על רקע החשדות הפליליים.

האם הסתבכותם של שופטים שכיהנו כסנגורים אחרי שהכתימו את מערכת המשפט תפגע בתכניות לשינוי? "המילה הכתימו לא נכונה", אמר ראש מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין עו"ד ינון היימן, "השופט גלעד פרש לאחר שהתיק נגדו נסגר וגם אצל השופט דנציגר לא היה מאומה, שכן התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה. קל מאוד לקחת אנשים שהיו 20 שנה במגזר הציבורי ולמנות אותם כשופטים כי לכאורה הם מעולם לא ביצעו עסקאות כלשהן או התעסקו עם לקוחות מסוג מסוים, אבל היום ברור שהמערכת חייבת אנשים מהמגזר הפרטי. אי אפשר פשוט לשים עליהם איקס, אלה חוד החנית של מערכת המשפט. אי אפשר להתעלם מהם או לתת יתרון לאוכלוסיה מסויימת".

בלשכת עורכי הדין הבינו שרבים מעורכי הדין מהשוק הפרטי לא מצליחים לצלוח את קורס ההכנה למועמדים לשיפוט. מדובר בקורס המועבר מספר פעמים בשנה בבית מלון במשך חמישה ימים, והמועמדים לשפיטה נמדדים על ידי שופט בית המשפט העליון ושני שופטים מחוזיים. הקריטריונים אינם ידועים, המבחנים לא פומביים ובסיום הקורס מוסרים השופטים את המלצותיהם, ולמעשה הם אלו שקובעים את זהותם של המועמדים שיעלו בפני הוועדה למינוי שופטים.

"זו המסננת העיקרית שנשלטת אך ורק על ידי השופטים המכהנים", אמר גורם משפטי, "אף אחד לא יודע מה קורה שם". כעת, כאמור, מנסה ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה להוביל קורס מקדים, מעין קורס הכנה, המיועד להכין את כלל המועמדים לקראת הקורס הסודי והחשוב. המטרה המוצהרת לתת הזדמנות שווה לכלל המועמדים. המטרה הסמויה היא ברורה: שבירת ההגמוניה של השופטים בבחירת המועמדים.

"המטרה בקורס המקדים היא לצמצם פערים ככל שקיימים בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, בין דתות ועדות שונות, ולתת הזדמנות שווה לכולם לעבור את המבחנים של מערכת השפיטה", אמר עו"ד היימן, "אין כיום נתונים מדויקים לגבי השופטים המכהנים, אבל יש תחושה שהמגזר הפרטי יוצא נפסד. זוהי אוכלוסיה סופר-חשובה שעובדת כל יום מול לקוחות, מול הציבור, והם נדבך משמעותי בעשיה המשפטית".

בתשובה לשאלה מה ירוויח אזרח שיישפט על ידי מי שהיה פעם עורך דין פרטי השיב: "הוא ירוויח מהפלורליזם בבית המשפט. התחושה כיום היא שיש מיעוט של שופטים שהיו בעברם סנגורים או שבאו מהמגזר הפרטי, אף שאלה האנשים הכי איכותיים. הרעיון הוא לתת פשוט הזדמנות שווה. אם כולם מגיעים מעמדת פתיחה דומה, זה רק יטיב עם כל המערכת, וגם עם האזרח".

לפניות לכתב: joshjosh@walla.com