בשנים האחרונות גברה המודעות בקרב הציבור בנושא נזקי השמש, ובעקבות כך, ישראלים רבים בוחרים להגיע לחופי הים בשעות אחר הצהריים ולקראת הערב, כאשר השמש הקופחת אינה בשיאה. אלא שאותם רוחצים מתאכזבים לגלות עם הגעתם אל החוף - שהמצילים סיימו את עבודתם. נראה כי פעמים רבות, על אף שוקעת למים בשעה 19:30-20:00, המצילים מכריזים על עזיבתם כשעה או יותר לפני כן, והרוחצים נאלצים לשהות בחוף ללא מציל.
ענת, תושבת רמת גן שנוהגת לבקר בתדירות גבוהה בחופי תל אביב, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי היא מגיעה פעמים רבות אל החוף ומתאכזבת לגלות שמסוכן להיכנס למים, משום שאין מציל. "פעמים רבות קורה שאני מגיעה אל החוף בחודשי הקיץ לקראת השעה 19:00 בערב, שעה נעימה מאוד לרחצה, כשעדיין מואר אך השמש לא בשיאה. לצערי, בשעות האלו, כאשר מתרחצים רבים מגיעים אל הים, בהם לא מעט משפחות עם ילדים, המציל איננו ומדובר בפוטנציאל לטביעה של רוחצים. אני חושבת שמוטב שיהיה מציל לפחות עד שמחשיך", אמרה.
עוד בוואלה! NEWS:
המספרים נוטים לצדו של אובמה, אז למה הוא משדר פאניקה כללית?
מח"ש ביקשה לגבות עדות פרקליט בתיק "ואן גוך" הפרקליטות סירבה
ד"ר אילן רבינוביץ': בסכנת מוות, הייתי רוצה שיזינו את ילדיי בכפייה
אלון מימון, מציל מזה 20 שנה בחוף הים שבראשון לציון, הסביר כי החל מה-20 ביוני ועד לסוף חודש אוגוסט, תחנות ההצלה פועלות החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד לשעה 19:00 בערב. "שעות הפעילות של הים לא שונות משעות הפעילות של סניף בנק", אמר מימון, והסביר: "בחודשי הקיץ בסמוך לשעה 19:00 בערב, אנו מבקשים מקהל המתרחצים לצאת מהים. גם בסניף בנק לא מכניסים לקוחות כרבע שעה עד חצי שעה משעת סגירת הסניף, הדבר דומה לסגירת חוף הים. אם נאפשר למתרחצים לשהות במים עד השעה 20:00 תגיע הדרישה לאפשר עד השעה 21:00 וכך הלאה".
לדבריו, לאחר השעה 19:00 בערב לא ניתן לתת שירות הצלה הולם לציבור המתרחצים. "כמציל אני יכול לומר שטביעות רבות מתרחשות בשעות הערב והלילה כאשר חופי הים לא מאוישים על ידי מצילים. למרות זאת, אני לא חושב שיהיה נכון לציבור המתרחצים לשהות בחוף הים לאחר השעה 19:00 בערב, מאחר שכשהשמש שוקעת הראות מוגבלת ולמציל קשה יותר לזהות מקרה מצוקה".
"אני הולך, הרוחצים חוזרים למים - וזה יושב על המצפון שלי"
ב-20 באפריל הודיע משרד הפנים על פתיחת עונת הרחצה ב-140 חופים מוכרזים. מנתוני המשרד עולה כי בעונת הרחצה ב-2013 אירעו 35 מקרים של טביעה למוות בחופי ישראל, כאשר 90% מהם אירעו בחוף ללא מציל - בין אם מדובר בחוף שבו הרחצה אסורה או בחוף שבו המציל כבר סיים לעבוד. כמו כן, בשנים 2009-2000 אירעו כ-45 מקרי טביעה למוות בשנה בממוצע, בשנת 2010 אירעו כ-38 מקרי טביעה, בשנת 2011 כ-33 ובשנת 2012 נרשמו כ-26 מקרי טביעה למוות בחופי ישראל.
"כשמגיעה השעה שאני מסיים את העבודה וצריך ללכת הביתה, אני פועל לפי הנהלים וקורא בכריזה לכל המתרחצים לצאת מהים", סיפר מציל שעובד יותר מ-12 שנה באחד מחופי הרחצה במרכז הארץ. "כשאני עוזב את החוף, אני מוודא שהים נקי וריק מאנשים, אבל ברור לי שבתוך פחות מעשר דקות שבהן אני כבר לא בסוכת המציל, עשרות מתרחצים ממלאים את הים בחזרה, מבני נוער ועד למשפחות וילדים קטנים שמסכנים את חייהם בטביעה. הם נשארים עד 20:00 ויותר מזה אפילו, ואיפשהו זה יושב על המצפון שלי".
עידן חן, שעובד באחת המסעדות בחופי תל אביב, סיפר שהוא נמצא בים שעות רבות ביום וכי הוא רואה את הרוחצים חוזרים לים לאחר שהמציל עוזב את המקום. "בכל פעם שאני במשמרת ערב, אנחנו שומעים את המציל מודיע על סגירת החוף וכל האנשים יוצאים", אמר. "אחרי כמה דקות שהמציל מקפל את הציוד שלו ועוזב, כולם חוזרים אל החוף עד הלילה והחוף מפוצץ אנשים. לפי דעתי חייב להיות מציל לפחות עד השעה 20:00 בערב שכבר מחשיך".
למול הרצון להאריך את שעות שירותי ההצלה ולהתאים אותן לשעות השמש, עומדים הסכמי העבודה של המצילים, וגם חוק שעות העבודה הקובע כי אדם רשאי לעבוד עד 12 שעות ביום. במקרים רבים מגיעים המצילים לשעות העבודה המרביות, כך שהארכת שעות הפעילות של התחנה דורשת שינוי רב מערכתי.
במשרד הפנים מצדיקים את הצורך בהארכת שעות פתיחת תחנות ההצלה בחודשי הקיץ אך לטענתם הם לא צד בעניין. על השאלה, מדוע בשעות הכי טובות בים אין מציל, הם מגלגלים את האחריות אל מרכז השלטון המקומי ומשרד האוצר. "שעות הפעילות של תחנות ההצלה נקבעות על ידי הרשות המקומית וזאת כפועל יוצא מהסכמי העבודה של המצילים (ההסתדרות), המעסיק (הרשות המקומית) והאוצר. למשרד הפנים אין כל יכולת להשפיע על שעות העבודה היות ואינו צד בהסכמים אלו, על אף ההצדקה בדבר הצורך בהארכת שעות פתיחת תחנות ההצלה בעיקר בחודשי הקיץ".
גם במרכז השלטון המקומי מגלגלים את האחריות הלאה, והפעם על הרשויות המקומיות. בתגובתם הם טענו כי "שעות רחצה נקבעות על ידי כל רשות ורשות בהתחשב בצורכי תושביהן ובהתחשב באמצעים העומדים לרשותן לצורך הפעלת תחנות ההצלה. יחד עם זאת, ידוע לנו שקיים מספר ניכר של רשויות מקומיות שהחליטו להאריך את שעות הרחצה".
"אנחנו יכולים לעבוד יותר שעות אבל מוכרחים לעשות שינוי מערכתי"
יו"ר איגוד המצילים הארצי ומציל בחוף ירושלים שבבת ים, הפתוח מדי יום בשעות 19:00-08:00, אבי עפיה, טוען כי "הכוח נמצא בידיים של הציבור. אם הציבור מעוניין בשעות פעילות נוספות של המצילים בחופי הים, שיפנה אל משרד הפנים, משרד התמ"ת ולרשויות המקומיות, אנחנו כמצילים נשמח לעבוד שעות נוספות".
לדבריו, בדיון שנערך לפני כשנה בוועדת הפנים של הכנסת, אז בראשות ח"כ מירי רגב (הליכוד), התבררה המשמעות הכספית של הארכת שעות הפעילות של המצילים שבהן תצטרך לשאת הרשות המקומית. "חברת הכנסת רגב שאלה אותי בדיון, ואמרתי לה שאנחנו יכולים לעבוד יותר שעות אבל למען מטרה זו אנו מוכרחים לעשות שינוי מערכתי", הסביר. "בסופו של דבר הסוגיה לא תלויה בנו אלא ברשות המקומית שצריכה להסדיר עניינים עם משרדי הממשלה".
ממשרד הפנים נמסר: "שעות הפעילות של תחנות ההצלה נקבעות על ידי הרשות המקומית וזאת כפועל יוצא מהסכמי העבודה של המצילים (ההסתדרות), המעסיק (הרשות המקומית) והאוצר. למשרד הפנים אין כל יכולת להשפיע על שעות העבודה היות שאינו צד בהסכמים אלו, על אף ההצדקה בדבר הצורך בהארכת שעות פתיחת תחנות ההצלה בעיקר בחודשי הקיץ".
ממשרד האוצר נמסר: "שעות פתיחתן וסגירתן של תחנות ההצלה בחופי הרחצה השונים נקבעות על ידי הרשות המקומית, ובכפוף לתנאי החופים בכל רשות, וזאת מתוך שאיפה לתת מענה מירבי לתושבי הרשות, על העדפותיהם המגוונות. שעות עבודתם של המצילים נקבעות בכפוף לקבוע בחוק שעות העבודה ומנוחה, ובכפוף להסכמים הקיבוציים החלים על המצילים".
לפניות לכתב רועי שרוני: Roi.sharon@walla.com