פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: צה"ל לא התייעל, תקציב הביטחון תפח

      עשור למסקנות דוח ברודט – ומבקר המדינה קובע שמערכת הביטחון לא יישמה דבר: מספר אנשי הקבע זינק, צה"ל מתעסק בתחומים שאינם קשורים להגנת המדינה ובפני חברי הקבינט לא מוצגות חלופות.מערכת הביטחון: הדוח נכון ל-2012 ואינו משקף את ימינו. דיווח מאולפן וואלה! NEWS

      המבקר: צה"ל לא התייעל, תקציב הביטחון תפח
      כוחות צה"ל יוצאים מרצועת עזה, אוגוסט 2014 (בן קלמר)
      כוחות צה"ל יוצאים מרצועת עזה בתום מבצע "צוק איתן" אוגוסט 2015 (צילום: בן קלמר)

      מסקנות ועדת ברודט לייעול הצבא מוסמסו, עלויות מערכת הביטחון הלכו ותפחו והתקציב נותר ללא פיקוח - כך קובע דוח מבקר המדינה שהוגש היום (רביעי) בנושא תקציב הביטחון. לא רק שהצבא עצמו אינו יעיל, קובע השופט בדימוס יוסף שפירא, גם הדרג המדיני אינו דורש התייעלות. כמו כן, טוען המבקר כי מערכת הביטחון לא בחנה אפשרות של שינויים מהותיים במבנה שלה ובתחומי פעילויותיה כדי שיהיו מותאמים לדרישות של מציאות משתנה.

      הדוח, שמגיע ביום אישור תקציב המדינה כשברגע דוח לוקר, עוסק בהרחבה בניסיון הקודם לייעל את מערכת הביטחון. ועדת ברודט, שמונתה בנובמבר 2006 על ידי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושר הביטחון דאז עמיר פרץ, נועדה לגבש המלצות בנוגע להיקף ולהרכב הרצויים של תקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      אלוף לשעבר: "ועדת לוקר עשתה טעויות מתמטיות נוראיות"
      מבקר המדינה: "הביקורת על דוח לוקר לא הייתה במקומה"
      בזרוע היבשה תוקפים את לוקר: "איש חיל האוויר, לא מבין בצבא"

      הוועדה המליצה על פתרון כולל הנשען, בין היתר, על תוספת תקציב ממקורות הממשלה, על הגדלת סיוע חוץ מארצות הברית ועל "תכנית התייעלות רבת היקף, אשר נועדה לחיסכון (בעיקר בעלויות כוח אדם), ייעול וגמישות ארגונית". בראשה עמד הכלכלן דוד ברודט, לשעבר הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר. משרד הביטחון קיבל בשעתו כמעט באופן מלא את המלצות הוועדה,.

      במספר תחומים מרכזיים, שמערכת הביטחון קבעה כי יש לקיים בהם תהליכי התייעלות, בחן משרד מבקר המדינה אם היא אכן הושגה: התעצמות ופרויקטים, כוח אדם ואחזקה. בביקורת נמצא, כי אף לא באחד מתחומים אלה הושגה התייעלות ברמה המצופה. משרד מבקר המדינה מעיר כי "הדבר מצביע על ליקויים בסיסיים". מעבר לכך, בחלק מהתחומים שהוזכרו לעיל, לא התקיימה במשך שנים בחינה מקיפה להתייעלות, אף שבה-בעת טענה מערכת הביטחון לחוסר בתקציב. "ייתכן שהיה בכך כדי להפנות משאבים לתחומים כמו הכשירות והמוכנות של המערך הלוחם, אשר היוו במשך שנים יעד לקיצוצים בטענה של היעדר תקציב", כתב המבקר.

      לאחר שהממשלה אימצה בשעתו את עיקרי המלצות ועדת ברודט, סיכמו מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל כי לשם גיבוש תכנית התייעלות, תסתייע מערכת הביטחון בחברת ייעוץ. באוגוסט 2008 התקשר משרד הביטחון עם חברת "מקינזי" שזכתה במכרז, ובאמצע שנת 2009 הגישה החברה דוח שכלל המלצות להתייעלות באפיקי הבינוי, הרכש והאחזקה בצה"ל ובמשרד הביטחון. בינואר 2010 הונחה צה"ל על ידי סגן הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון היוצא ומנכ"ל משרד הביטחון הנכנס ליישם את ההמלצות שבדוח מקינזי.

      ועדת ההיגוי ליישום דוח ברודט כמעט ולא התכנסה

      על פי נתוני משרד הביטחון וצה"ל, כלל ההוצאות בתחום התעצמות ופרויקטים מהוות כ-15% מתקציב הביטחון. הגורם שאחראי על התשתיות הטכנולוגיות במערכת הוא מפא"ת, גוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל, שגם עוסק בניהול כולל של תכניות פיתוח מורכבות וגדולות. כאשר יש צורך בניהול משימה מיוחדת בתחום הפיתוח והייצור של מערכות נשק, מקים משרד הביטחון מנהלת תכנית לניהול המשימה תחת מפא"ת. אחת ממנהלות אלו היא מנת"ק, שנושאת באחריות כוללת לניהול תכנית טנק המרכבה על כל היבטיה, לרבות פיתוח וייצור, ומרכזת את כלל הפעילויות הקשורות במיגון רכב-קרב משוריין (רק"ם) בצה"ל.

      בביקורת עלה, כי חרף ההחלטות החוזרות והנשנות של מנכ"ל משרד הביטחון ושל סגן הרמטכ"ל בנוגע לבחינת התייעלות במנת"ק ובמפא"ת, הגורמים שהוטלה עליהם האחריות להוציאה לפועל לא עשו זאת. יתרה מכך, ועדת ההיגוי העליונה לא קיימה מעקב אחר החלטות שקיבלה, ולא נמצא שראשיה דרשו הסברים על הסיבות לאי-ביצוע החלטותיהם. "יש לראות בחומרה מצב שבו ועדה בראשות מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל קובעת יעדים ומציבה לוחות זמנים ברורים לביצועם, ואלה אינם מתבצעים, והוועדה אף לא קיימה בקרה על מימוש החלטותיה", כתב המבקר.

      כמו-כן, במשך כשלוש שנים, מאוקטובר 2011, למעט מפגש אחד, מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל לא כינסו את ועדת ההיגוי העליונה שהם עמדו בראשה, ושתפקידיה היו, בין היתר, לעקוב אחר תהליך ההתייעלות של מערכת הביטחון ולטפל באי-עמידה במטרות. רק בספטמבר 2014 חודשה פעילותה. שיתוקה בפועל של ועדת היגוי של הדרג הבכיר הביא לפגיעה בבקרה, והיה בו כדי לפגוע בביצוע תהליך ההתייעלות של מערכת הביטחון ובעמידה ביעדיו. אף על פי שבשנת 2011 קבע סגן הרמטכ"ל כי על אגף התכנון "מוטלת האחריות לרכז את פעילות ההתייעלות במסגרת מנהלת תכנית 'עת האסיף'", בפועל לא הוקמה כלל מנהלת.

      דוח המבקר: צה"ל מנופח, תקציב הביטחון תפס (עיבוד תמונה)

      כוח אדם הוא תחום נוסף שבו המליצה ועדת ברודט להתייעל, והמליצה על צמצום מספר אנשי הקבע. ההוצאה על שכר כוח אדם קבע מהווה כ-18% מסך ההוצאות במערכת הביטחון. אלא שמינואר 2008 ועד ינואר 2013 לא רק שמערכת הביטחון לא הקטינה את מספר אנשי הקבע, אלא ששיא כוח האדם בקבע גדל בכ-9%.

      על פי תכנית "עת האסיף" ליישום מתווה ברודט, עד סוף שנת 2016 הוא צפוי לרדת בכ-9% - להיקף דומה לזה שהיה. עם זאת, לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם תושלם הירידה בהיקף שנקבע עד סוף שנת 2016, ספק אם ניתן לראות בתהליך בכללותו התייעלות כלשהי.

      הנושא השלישי שבו עסק הדוח הוא אחזקה - דוח מקינזי כלל המלצות להתייעלות באפיקי הבינוי, הרכש והאחזקה בצה"ל ובמשרד הביטחון. גם תחום זה נחל כישלון, כשבדוח מצוטט במסמך סיכום תפקיד של ראש תכנית "עת האסיף" מאוקטובר 2011, שהופץ לסגן הרמטכ"ל, למנכ"ל משרד הביטחון ולבכירים נוספים. בנוגע לאפיק האחזקה מצוין כי "הפעילות באפיק זה הייתה רוויה בקשיים ובהתנגדויות מצד גורמים רבים. בראייתי, המצב הקיים כיום חייב להשתנות משמעותית. כלל האבחונים באפיק זה הצביעו על בזבוז משאבים, חוסר ניהול יעיל ופוטנציאל התייעלות משמעותי. לא יתכן שתהליך מטכ"לי משמעותי כל כך יושפע מרמת המוטיבציה ושיתוף הפעולה של דרגי העבודה הזוטרים".

      בה"ד 1 , ינואר 2012 (דובר צה"ל)
      על אף ההמלצות, מספר אנשי הקבע רק גדל. טקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1 (צילום: דובר צה"ל)

      בנוסף ועדת ברודט המליצה כי היקף ההתייעלות בשנים 2012-2008 יעמוד על 10 מיליארד שקל. בפועל הסתכם היקף ההתייעלות בכ-3.8 מיליארד שקלים בלבד. עוד עולה כי עד סוף שנת 2013 סך החסכונות שהושגו בפועל עמד על כ-6 מיליארד שקלים, לעומת יעד של 11.55 מיליארד שקלים על פי ועדת ברודט. פיגור זה, של כ-6.2 מיליארד שקלים (62%), הוא משמעותי, טוען המבקר, "ויש לו השלכות מרחיקות לכת על תקציב הביטחון".

      הצבא פועל כבר שנתיים ללא תכנית עבודה רב-שנתית

      עוד מציין המבקר כי במשך שנים לא היה גורם במערכת הביטחון שקיים מעקב, בקרה ומדידה שוטפים אחר כלל החסכונות מהתייעלות ומקיצוצים, ועל כן נתונים אלה לא היו זמינים ולא הייתה תמונת מצב כוללת ומפורטת של החסכונות. במצב זה לא היה למקבלי ההחלטות מידע על מידת ההתייעלות שהושגה בפועל, והאם קיים צורך להנחות על המשך מהלכי התייעלות וקיצוצים. המערכת הממוחשבת "מנוף", שהומצאה לטובת מעקב ובקרת חסכונות התייעלות, העלתה אבק. רק במאי 2015 החליט מנכ"ל משרד הביטחון כי אגף התקשוב יאגד את הנתונים.

      בין המלצות ועדת ברודט היו הנהגת תקציב רב-שנתי למערכת הביטחון, לשנים 2012-2008 ולשנים 2017-2013. במאי 2013 החליטה הממשלה, כי תקציב הביטחון לשנים 2013 ו-2014 יהיה בהתאם למתווה שעליו החליט הקבינט המדיני-ביטחוני . בכך למעשה ביטלה הממשלה את מתווה ברודט לשנים 2017-2013.

      רא"ל גדי איזנקוט בביקור בתרגיל חטיבת השריון 401, 23 ביולי 2015 (דובר צה"ל)
      תרגילים ואימונים בוטלו כדי להתכנס למסגרת התקציב. הרמטכ"ל איזנקוט בביקור בתרגיל חטיבת השריון, בחודש שעבר (צילום: דובר צה"ל)

      בשנים 2012-2008 נשמר מתווה ברודט באופן כללי, וצה"ל פעל על פי התכנית הרב-שנתית "תפן" שמבוססת עליו. בהמשך, לאחר שבוטל מתווה ברודט ונקבע מתווה רב-שנתי מופחת, ביטל צה"ל מהלכי תכנון רב-שנתיים, והוא פועל משנת 2013 ללא תכנית רב-שנתית כלל. לפיכך, כדי להתכנס למסגרת התקציב המופחתת שנקבעה, תכניות העבודה השנתיות של צה"ל לשנת 2013 ולשנת 2014 כללו פגיעה בכשירותו ובמוכנותו, לרבות ביטול תרגילים ואימונים.

      בביקורת נמצא, כי הערכות המצב התקציביות שהכין אגף התקשוב - אותן אישר מנכ"ל משרד הביטחון - והחלטות שר הביטחון, המשיכו לקחת בחשבון את מתווה ברודט כנקודת עוגן בקביעת תקציב הביטחון, ולא את מסגרת התקציב הרב-שנתי שנגזר משינוי סדר העדיפויות שעליו החליטה הממשלה. זאת נוכח ההנחה שמערכת הביטחון תמשיך לקבל תוספות תקציב, הנחה שהתבססה על כך שהקיצוצים בתקציב הביטחון לוו בתוספות. כלומר, לא הייתה הערכה כי תקציב הביטחון יופחת. בחינת ההחלטות השנים האחרונות מלמדת כי בכל שנה מתקבלות החלטות על תוספות ולכן בכירי מערכת הביטחון לא סברו שיהיה קיצוץ בתקציב הביטחון.

      צה"ל ממשיך להתעסק בתחומים שאינם קשורים להגנה על המדינה

      עוד מצא המבקר כי ועדת ברודט הדגישה, ש"צה"ל צריך להתרכז בנושאי ליבה", ובדצמבר 2012 קבע הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, כי יש לבחון "מערכים, מבנים ארגוניים, פרדיגמות ומוסכמות בנוגע לתחומים בהם צה"ל עוסק ואינם בליבת העיסוק הצבאי". חרף זאת, לא נמצא כי צה"ל בחן בעבודת מטה מקיפה את האפשרות לבצע שינויים ארגוניים מהותיים במבנהו ולצמצם פעילויות שאינן בליבת העיסוק, כדי להתאימו לאתגרים צבאיים, גיאו-פוליטיים וכלכליים משתנים.

      בדיון של הקבינט המדיני-ביטחוני מינואר 2014, הציג צה"ל תכנית עבודה לשנת 2014, ובמסגרתה צוין כי מוכנות צה"ל נפגעה כתוצאה מ"פגיעה משמעותית באימונים באוויר, ביבשה ובים", וכי כשירות כוח האדם במגמת ירידה. באותו דיון ציין ראש חטיבת התכנון באגף התכנון כי הצורך לספוג קיצוץ תקציבי גדול תוך תקופה קצרה הביא לצורך לפגוע דווקא בתקציב האימונים, בהיותו התקציב היחיד שהינו גמיש, וכי "בהתארגנות אחרת, של שנתיים-שלוש, היינו מונעים אירוע זה". בתשובה לשאלת נציגי משרד מבקר המדינה לתופעה של בחירת תחומים לקיצוץ, שיש בהם פגיעה מובהקת במוכנות צה"ל, ענה מנכ"ל משרד הביטחון כי חלק ניכר מתקציב הביטחון הוא "קשיח" בטווח הקצר - כגון תקציבי גמלאות, שיקום נכים, ושכר חיילי חובה - ורק חלק מתקציב צה"ל הוא "גמיש", ולכן מאפשר קיצוץ מידי.

      בית גלי צה"ל ביפו (ניב אהרונסון)
      אינו קשור לייעוד צה"ל. בית גלי צה"ל (צילום: ניב אהרונסון)

      יודגש כי הרמטכ"ל הנוכחי, רב-אלוף גדי איזנקוט, אמר בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה בדצמבר 2014 כי על אף שייעוד צה"ל הוא להגן על המדינה, חלק מתחומי הפעילות שהוטלו עליו במשך השנים כגון: הצנזורה לעיתונות ולתקשורת, טייסת כיבוי אש, גלי צה"ל, הגדנ"ע והפעילות במעברים במרחב התפר, אינם קשורים באופן ישיר לייעודו, ויש לבחון את הוצאתם מאחריות צה"ל.

      המל"ל לא קיים בקרה על התייעלות מערכת הביטחון ואינו מציג חלופות לתקציב

      אלא שהמבקר אינו תולה את האשמה אך ורק בדרג הצבאי, אלא מפנה אצבע מאשימה גם אל הדרג המדיני. בניגוד לעיקרי המלצות ועדת ברודט, שכאמור, אומצו על ידי הממשלה, לא נמצאו סימוכין לכך שמאז אוקטובר 2008 קיים ראש הממשלה דיונים ייעודיים בנושא התייעלות מערכת הביטחון. בהתייחסו לטיוטת הביקורת הדגיש משרד ראש הממשלה, כי הדיווח על אודות התקדמות תכנית ההתייעלות "הוא מסוג הנושאים שראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) מעדכן את ראש הממשלה בעל-פה במסגרת פגישותיהם השוטפות".

      משרד מבקר המדינה מעיר, כי עדכון בעל פה אינו תחליף לדיון אצל ראש הממשלה, כפי שהמליצה ועדת ברודט, לצורך קיום פיקוח ובקרה רציפים של הדרג המדיני בנוגע להתייעלות מערכת הביטחון. נוסף על כך, מלבד הצגת ההתייעלות שהושגה בישיבה אחת של הקבינט המדיני-ביטחוני במאי 2011, נמצא, שגם גוף זה לא קיים דיונים על התייעלות מערכת הביטחון. מלבד זאת, המל"ל לא קיים בקרה רציפה על ההתייעלות ובקבינט הוא אינו מציג חלופות בנוגע לתקציב הביטחון, את ההבדלים ביניהן ואת משמעותם, וכן את המלצתו המנומקת לחלופה נבחרת, כנדרש ממנו על פי חוק המל"ל. באי-הצגת חלופות יש כדי לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות של הקבינט המדיני-ביטחוני בנושא תקציב הביטחון.

      משדר מיוחד על פרסום דו"ח ועדת לוקר (יותם רונן)
      ילך בעקבות דוח ברודט? האלוף במילואים יוחנן לוקר מגיש את המלצות הוועדה לראש הממשלה נתניהו, בחודש שעבר (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      כך למשל, בישיבה במאי 2013 ציין חבר קבינט, שהקבינט צריך לשמוע תכנית עם עקרונות אולי פורצי דרך, "למשל, פחות כוחות, אבל יותר אימון לכוחות". בישיבה ביולי 2013 ציין חבר קבינט אחר: "איזה הערות אנחנו יכולים להעיר היום לעניין הזה? אין לנו שום דרך לחפש אלטרנטיבות. לשרים אין ברירה, אלא לומר כן או לא, ולא מעבר לזה". כלומר, היה מקום שיוצגו בפני חברי הקבינט המדיני-ביטחוני אפשרויות לבחירת פתרונות שונים לרמת ביטחון מסוימת או לרמות ביטחון שונות. רק אז הקבינט המדיני-ביטחוני היה יכול לבחור את החלופה התואמת את רמת הסיכונים שהוא מוכן ליטול. אולם, כאמור, הדבר לא נעשה.

      עם זאת, ציין המבקר כי הוא רואה בחיוב את ההחלטות ואת הצעדים שננקטו בתקופה האחרונה לקידום התייעלות, וביניהם הפעולות להטמעת תרבות התייעלות בכל הרמות במערכת הביטחון – בראשן הקמת הוועדה בראשות אלוף במילואים יוחנן לוקר. "על הממשלה לדון ולקבל בהקדם החלטות בנוגע להמלצות ועדת לוקר, שלהן השלכות כבדות על צה"ל, ולקיים בקרה ופיקוח על ההחלטות שתתקבלנה, כדי שלא תחזור על עצמה ההתנהלות המוצגת בדוח הביקורת, המצביעה על ליקויים ביישום המלצות ועדת ברודט ובעיות ביחסי הגומלין בין מערכת הביטחון לבין גורמים ממשלתיים אחרים במשך כעשר שנים", כתב המבקר.

      לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com

      תגובות

      תגובת מערכת הביטחון לפרק ההתייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון: "דו"ח מבקר המדינה מתייחס לשנים 2008-2012, ואינו משקף את הנעשה בצה"ל בימים אלו, כפי שאף ציין מבקר המדינה בדברי הסיכום בדוח. נציין כי צה"ל פועל ללא תכנית רב-שנתית (תר"ש) החל משנת 2012 בניגוד למקובל בארגונים בסדר גדול של צה"ל ושל מערכת הביטחון על אף ניסיונותיו להביא ליישום תר"ש 'עוז' ו'תעוזה' וזאת מסיבות שאינן תלויות בו".

      "העלייה המדוברת בכוח האדם בשנים הנידונות בדוח התבצעה בהתאם לצרכים מבצעיים שנבעו מהמציאות המשתנה ובעקבות פיתוח יכולות חדשות וחשובות כגון העצמת מערך הסייבר, מתן מענה לחיזוק ההגנה על הגבולות והקמת מסגרות הגנה אווירית (כדוגמת מערך כיפת ברזל)".

      "לפני כשבועיים, הציג הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט את התוכנית הרב שנתית "גדעון" שנבנתה למול המציאות הביטחונית, אתגרי השעה והאיומים השונים מחד, ומאידך, מתייחסת לאתגרי התקציב והשתנות הצרכים של החברה הישראלית. התוכנית מציגה לראשונה תפיסת התייעלות כוללת בשורה ארוכה של תחומים ובניהם תפיסת ההפעלה של הצבא, מבנה צה"ל, מודל קבע חדשני ועוד. התוכנית מביאה עמה פתרונות ומענות לחלק גדול מהסוגיות אותן מציג המבקר בדו"ח. יישום תר"ש גדעון למרות הצעדים הקשים המגולמים בה יביא להתייעלות בצה"ל שאין לה אח ורע בשירות הציבורי ובאף ארגון אחר במשק הישראלי".

      "לצערנו, דו"ח מבקר המדינה אינו מתייחס להישגי תוכנית ההתייעלות מאז 2013. בתקופה שנידונה בדו"ח המבקר, פעלה מערכת הביטחון לאורו של דו"ח ועדת ברודט (2007) והפעילה את חברת מקינזי (2009) לטובת גיבוש תוכנית התייעלות וחסכון בתקציב הביטחון. התוכנית כללה וועדות היגוי להתייעלות, בקרה עליונה של הנהלת מערכת הביטחון ואף קיום ועדות היגוי באגפים ובזרועות בפעילויות משותפות בצוותי הרכשה אינטגרטיביים (ipt).כך לדוגמא הושרשה תרבות זו גם במנת"ק שעברה בשנים האחרונות תהליכי התייעלות משמעותיים. יודגש כי תהליכי ההתייעלות ובקרת החסכונות מוצגים בשקיפות, בכל רגע נתון, למקבלי ההחלטות בדרג הבכיר, ואף הוצגו מס' פעמים למשרד האוצר ולמל"ל. מתווה ברודט אשר גובש ב-2007 היה הבסיס ליעד של 30 מיליארד ¤ לפינוי מקורות עד 2017. המתווה בוטל ב2013 ואף על פי כן, ובמקביל לקיצוץ שספג תקציב הביטחון, מערכת הביטחון ממשיכה במאמצי ההתייעלות שלה וצפויה להשיג כ-90% מהיעד (כ-27 מתוך 30 מיליארד ¤) במצטבר עד 2017".

      "כמו כן, צה"ל המשיך במאמצי ההתייעלות ביוזמתו בתהליך קשה במסגרתו פוטרו אלפי אנשי קבע. מאז תחילת 2013 פוטרו 2,300 משרתי קבע זאת על אף הנדבך המשמעותי המהווים משרתים אלו בפעילות צה"ל בשמירה על ביטחון ישראל".

      תגובת צה"ל לפרק על מערך הנגדים בדוח: "דו"ח הביקורת התקבל בצה"ל ונלמד היטב. חלק גדול מן הממצאים העולים מדו"ח הביקורת תוקנו זה מכבר, או שהיקפם צומצם באופן דרמטי".

      "מערך הנגדים בצה"ל עבר ועודנו עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, שנועדו להתאים אותו למציאות המשתנה. בין היתר, ניתן לציין את פרויקט קידום נגדים בדרגות, הסדרת מינוי לנגדים בקבע המובהק והראשוני ובתפקידים בכירים, הוספת כלי הערכה ודירוג במערך הנגדים ושילוב הנגדים בסוציומטריה בכלל צה"ל, הסדרת עילות השחרור לנגדים אשר מאפשרות היפרדות מנגדים פחות איכותיים, עדכון והרחבת רצף ההכשרה המטכ"לי בנושאים ערכיים, חינוכיים ופיקודיים כתנאי לקידום בדרגה וביצוע מגוון פעילויות להוקרה ולשימור נגדים איכותיים לשירות ארוך טווח בצה"ל".

      "תהליך המינוי הבכיר במערך הנגדים הוסדר כבר בשנת 2012. ההסדרה כללה פרסום מדיניות, קביעת הקריטריונים למינוי, הגברת השקיפות, ביזור התהליך לחילות ועוד. בסיכום שנת העבודה 2014 ניתן לראות כי ישנה מגמה חיובית והטבה ביחסי הקידום של הנגדים בצה"ל".

      "יש לציין כי לרשותם של הנגדים עומדת זכות הערעור על החלטות קצין החיל הראשי לרמ"ח הסגל, וכי השיעור הנמוך של הבוחרים לעשות כן (13%) מלמד כי התהליך בכללותו נעשה באופן שקוף, הגון וראוי תוך הבנה על פי רוב של ההחלטה המתקבלת בנוגע לנגד".

      "תהליך קבלת ההחלטות בחילות, ככלל, נמצא מובנה, סדור, מקצועי וראוי, אך לצד זאת נמצא כי יש מקום לשפר את תהליך התיעוד "בזמן אמת" של ההחלטות שהתקבלו ואת הנימוקים לכך ולהדק את הבקרה המטכ"לית על תהליכי השחרור בעילת אי מעבר לקבע המובהק. שינויים אלו כבר הוטמעו בתהליכי העבודה וימשיכו להיות מטופלים גם בהמשך".

      "במסגרת עמ"ט העסקה מקצועית הותאם למאות נגדים מקצוע חדש, אשר משקף נאמנה את עיסוקם בפועל ומזכה אותם בתנאים שכרים בהתאם. כמו כן, גובשו מנגנוני בקרה על מנת לנטר חריגות".

      "באשר לשכר הנגדים, צה"ל ומשרד הביטחון פועלים כל העת למימוש ההסכמים שנחתמו במלואם כאשר במהלך השנים האחרונות נערכו פניות בכל הדרגים למשרד האוצר, בדרישה כי יכבד הסכמי שכר אשר נחתמו בינם לבין צה"ל. חרף זאת, משרד האוצר לא פעל לממש את ההסכמים וגרם לפגיעה משמעותית וממושכת בשכרם של נגדי צה"ל ואף לתופעה הולכת וגוברת של נגדים מצטיינים, אשר מבקשים לסיים את שירותם בקבע על רקע תנאי שכרם".