זמן קצר אחרי שבג"ץ קבע הבוקר (רביעי) כי יש להרוס את בתי המריבה בבית אל, החלה הריסת המתחם ועימותים קשים התפתחו בין המתנחלים לכוחות המשטרה במקום. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את בנייתן המידית של 300 יחידות דיור בבית אל, שהבטחה על כך ניתנה לפני כשלוש שנים על ידי ממשלת ישראל בעקבות העתקת המבנים מגבעת האולפנה. בנוסף לכך אושר לקדם בנייה ותכנון בשכונות ירושלים: שיווק 91 יחידות דיור בפסגת זאב, ותכנון 300 יחידות דיור ברמות, 70 בגילה, 24 בפסגת זאב, ו-19 בהר חומה.
שר הביטחון משה יעלון אמר: "אני קורא לא להפריע לכוחות הביטחון, חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל, במילוי החלטת בג"ץ בבית אל, ולאפשר להם לבצע את משימתם. אני מצפה משרים בממשלה ומנבחרי ציבור לגבות באופן חד משמעי את שלטון החוק ולא לעודד הפרה של החוק ועימות עם כוחות הביטחון".
בית המשפט קבע הבוקר כי יש להרוס את שני המבנים במתחם "דריינוף" בבית אל, בניגוד לעמדת המדינה. לפי החלטה, המבנים ייהרסו עד מחר. זמן קצר לאחר ההחלטה פרצו מחדש עימותים בין השוטרים למתנחלים, שניסו לפרוץ למתחם. שישה מתנחלים נפצעו קל במהלך המהומות וארבעה נוספים נעצרו. במקביל, שר הביטחון, משה יעלון, ואלוף פיקוד המרכז, רוני נומה, אישרו את התכנית המבצעית סביב הריסת המבנים. הנחיית הביצוע הועברה ליחידת הפיקוח של המנהל האזרחי ומשטרת ישראל.
לקריאה נוספת:
השר אלקין נגד יעלון: "הפינוי בבית אל - טעות חמורה"
תיעוד: שוטרים מכים את המתנחלים בעת הפינוי בבית אל
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור נימקה את פסיקתה בטענה כי לא ניתן להכשיר עתה את הבתים השנויים במחלוקת. "יש להרוס את המבנים, אין בהכשרת הקרקע בדיעבד כדי לשנות את החלטה. אפילו אם הליכי התכנון הסתיימו כדין וניתנו היתרי בנייה למבנים, לא היה בכך כדי לשנות את המסקנה כי יש לדחות את העתירה. יש לזכור במה עסקינן מדובר בשני מבנים שנבנו על ידי חברה קבלנית באופן בלתי חוקי, כאשר לאחר שנים של התדיינות קבע בית המשפט בעניין כי עד כאן ולא יותר", כתבה.
השופטת אסתר חיות הייתה אף חריפה יותר. "למעשה מה שנתבקשנו הוא התעלמות ממה שנפסק באופן מפורש, כאילו לא נפסק. כזאת לא נוכל לעשות", אמרה.
שרת המשפטים איילת שקד קיבלה בהכנעה את הפסיקה. "אנו חיים תחת שלטון חוק ועלינו לקבל פסק הדין ועמו את רוע הגזרה. הבתים בבית אל יהרסו וייבנו מיד לאחר מכן. זוהי הדרך היהודית - לא מאבדים תקווה וממשיכים לבנות, לבנות ולבנות", אמרה.
טרם החלטת ראש הממשלה לבניית 300 יחידות דיור בבית אל, אמרה שקד כי "ועדת ההסדרה, שקמה בימים האחרונים, נועדה בדיוק לשם כך ועל מנת למנוע את החורבן הבא. נדאג שעם ישראל יבנה בארץ ישראל וירגיש בטוח במכורתו. חודש אב יהפוך מחודש של חורבן לחודש של שמחה. אני קוראת לשר הביטחון ולראש הממשלה לקיים את הבטחותיהם לבוחרים ולמען המתקת הגלולה להתחיל ולבנות כבר היום, בלי תירוצים".
שר הכלכלה נפתלי בנט אמר: "זוהי פסיקה מצערת של בג"ץ, אשר החליט להתעלם מעמדת המדינה כפי שהוגשה אתמול על פי דרישת הבית היהודי. הפסיקה תביא בעקבותיה לתנופת בנייה בכל רחבי ההתיישבות - מטרתו (של בית המשפט) לא תושג, ההיפך. מרגע שהתקבלה ההחלטה אני אומר באופן ברור: מחאה כן - אלימות לעולם לא".
על אישור בניית יחידות הדיור אמר בנט: "זו תגובה ראויה וציונית לסיטואציה. ככה בונים את המדינה שלנו. ובאותה נשימה אני קורא לכולם שלא להרים יד ולא להפעיל אלימות בשום מצב, נקודה. נבנה את ארץ ישראל אבל בצורה חוקית וראויה".
שר החקלאות אורי אריאל אמר דברים ברוח דומה. "המציאות שבה הורסים בתי יהודים בארץ ישראל ועוד בתקופת כהונתה של ממשלה לאומית שנבחרה ברוב גדול היא מציאות שלא נוכל לאפשר את קיומה. יש להפסיק את ההקפאה מידית", אמר טעם החלטת ראש הממשלה.
בניגוד לחבריו לסיעה, ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי היה תקיף יותר. "צריך להרים כף D-9 על בית המשפט העליון. הגיע הזמן להעמיד את הרשות השופטת על מקומה ולהראות לה מי הריבון", אמר.
בתגובה לדבריו של ח"כ יוגב הודיעה סיעת הציוני כי תפנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה להעמיד לדין את יוגב בגין הסתה. "ח"כ יוגב מסית נגד שופטי בית המשפט העליון. מי שקורא לרמוס את בית המשפט בכלים כבדים, אחראי לכך שיהיה מי שיאמץ את דבריו הלכה למעשה, ויבקש לפגוע פיזית בשופטי בית המשפט. מי שמעודד אלימות והסתה - אין לו מקום בבית המחוקקים. לפני שבנט מדבר גבוהה גבוהה על כיבוד פסיקות בג"ץ, ראוי שיקח אחריות ויעמיד במקומו ובאופן מידי את חבר מפלגתו המסית, לפני שקורה משהו נורא". גם תנועת אומ"ץ פנתה לווינשטיין בדרישה זהה.
יו"ר המפלגה יצחק הרצוג קרא לראש הממשלה לפעול נגד דבריו של יוגב. "דחפורים, ארונות קבורה וצעקות איום על בית המשפט ממרפסות וגגות - כל זה ונתניהו ושותק. ביבי, האחריות עליך - תתעשת", אמר.
תשמעו בדיחה: למעלה מ-800 אלף תושבי ירושלים התבשרו זה עתה ש"יופשרו" לתכנון (!) 400 יחידות דיור מפוזרות בארבע שכונות בעקבות בית-אל. הללויה!
גדעון סער (@gidonsaar) July 29, 2015
יו"ר סיעת "ישראל ביתנו", חבר הכנסת אביגדור ליברמן, אמר כי הפסיקה מעידה על כישלון הממשלה. "החלטת בג"ץ על הריסת הבתים בבית אל שמה חותמת סופית על ההתנהלות הכושלת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון משה יעלון. הם עסקו ב'הטעייה ובהפרת סיכומים', כפי שהאשימה שרת המשפטים איילת שקד את השר יעלון, או שהם פשוט שלומיאלים שאינם יודעים לשלוט ולנהל כראוי. בכל מקרה, נתניהו ויעלון אינם ראויים להנהיג את המדינה", תקף.
לאחר הודעתו של נתניהו על בנייה מידית של 300 יחידות דיור בבית אל, כפי שהובטח בממשלה, הגיב השר לשעבר גדעון בעקיצה. "תשמעו בדיחה: למעלה מ-800 אלף תושבי ירושלים התבשרו זה עתה ש'יופשרו' לתכנון (!) 400 יחידות דיור מפוזרות בארבע שכונות בעקבות בית-אל. הללויה!", צייץ בטוויטר.
ארגון "יש דין": מאמינים שהקרקע תושב לבעליו הפלסטיני
בארגון "יש דין", שמייצג את בעל הקרקעות הפלסטיני עבד אל-רחמן קאסם, בירכו על ההחלטה. "זהו פסק דין מתבקש, וטוב שבית המשפט לא נכנע ללחצים פוליטיים שנועדו לגרור אותו לתת יד להפרת חוק בוטה", מסרו.
בארגון ביקשו להדגיש את הקביעה המפורשת של בית המשפט. "הארכה שניתנה על ידו לא נועדה להמשך הכשרת המבנים, וכי פסק הדין המקורי הבהיר כי הגיעו מים עד נפש. אנו סבורים שבעקבות ההחלטה הזאת הגיע הזמן להשיב לקאסם את אדמותיו".
יונתן דריינוף, יוזם בניית המבנים, פנה אתמול בכתב למנהל האזרחי ואמר כי הוא מעוניין להרוס את הבתים אם יחליטו שכך צריך. הוא טוען כי היום בבוקר הוא הביא כלים אבל לא נתנו לו להיכנס, והמינהל עושה את זה בכוחות עצמו. מכוחות הביטחון נמסר כי היה לו זמן לעשות כן עד 20 ביולי, ומשלא עשה זאת כוחות הביטחון מחויבים לקיים החלטת בג"ץ.
אתמול הגישה פרקליטות המדינה תשובה לבג"ץ בעניין העתירה שהגישה חברת "מ.ד. יהונתן בניה ופיתוח בע"מ" של הקבלן מאיר דריינוף נגד הריסת שני הבתים. בתגובה הודיעה המדינה כי לאור קידום הליכי אישור המבנים, יש להוציא צו ביניים שיימנע את ההריסה עד להגעה להכרעה בסוגיה. "קידום ההליכים מבטאים שינוי יסודי במצב התכנוני ומהווה שינוי נסיבות משמעותי ומהותי", נכתב בתגובת המדינה. "נכון לעת הזו, רשויות התכנון אישרו באופן סופי את מערכת ההנחיות המאפשרת הוצאת היתר בנייה, ועל כן ראוי לעכב את הריסת המבנים הנדונים".
עמדת המדינה מנוגדת לעמדה שהוצגה עד היום בהליך המשפטי, שכן בעבר אישרה המדינה כי המבנים נבנו בצורה בלתי חוקית על קרקע פלסטינית פרטית. אלא שכעת, לאחר שבמינהל האזרחי קידמו את הליכי התכנון בשטח שבו הוקמו המבנים, ניתן, לטענת המדינה, לתת להם אישור בדיעבד.