מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) גדי פרנק פירט היום (שלישי) את סעיפי הקיצוץ המתוכנן במערכת ההשכלה הגבוהה בדיון דחוף שיזמה התאחדות הסטודנטים בוועדת החינוך. לדברי נציג משרד האוצר בדיון, על אף שתקציב 2015 יהיה גבוה יותר מזה שאושר בשנה שעברה, מדובר בקיצוץ "הגבוה ביותר אי פעם" - 263 מיליון שקלים מתוך תשעה מיליארד. במהלך הדיון, שבו השתתפו גם ראשי האוניברסיטאות, הציג פרנק מתווה ולפיו יבוצע קיצוץ רוחבי בתקציב האוניברסיטאות והמכללות, לרבות הקפאת קליטת סגל חדש.
מסעיפי הקיצוץ עולה כי הנפגעים העיקריים יהיו הסטודנטים, שיספגו פגיעה בתכניות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, במלגות ובתכניות להנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה למגזרים החרדי והערבי. לאור זאת, יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), קרא לאוצר לבחון מחדש את הקיצוץ: "אנו מבקשים שאם אכן יהיה קיצוץ כזה שלא יפגע רק בסטודנטים".
לקריאה נוספת:
הלמ"ס: רבע מהמורים החדשים עוזבים את המערכת בתוך 5 שנים
ראש מועצת בית ג'אן חושף: סוד ההצלחה ל-100% זכאות לבגרות
"חסר תקדים": הזכאות לבגרות בצפון כמעט שווה לממוצע הארצי
במסגרת הקיצוץ תבוטל רפורמה במכינות הקדם-אקדמיות, המהוות מוצא אחרון עבור סטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות המנסים להתקבל למערכת ההשכלה הגבוהה. כמו כן, תקוצץ תכנית "מרכזי מצוינות", שנועדה למשוך לישראל אנשי מחקר מובילים מהעולם ומהווה נדבך חשוב במאבק בתופעת "בריחת המוחות" מהארץ.
לדברי פרנק, לא ניתן היה לקצץ משכרם של העובדים במוסדות או לשנות את תנאי שכר הלימוד, ולכן הנפגעות יהיו תכניות המכונות על ידיו "גמישות יותר". עם זאת, הקיצוץ לא פוסח על אנשי הסגל. בין הסעיפים ניתן למצוא גם קיצוץ בתקציבי האוניברסיטאות והמכללות, הקפאת קליטתו של סגל חדש וקיצוצים בקרנות המחקר המשותפות עם מערכת הביטחון. "הסטודנטים, ראשי האוניברסיטאות וראשי המכללות - כולם חוששים", אמר פרנק.
יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי, ביקש להדגיש כי הקיצוצים יפגעו בעיקר בציבור הסטודנטים ובנגישות מערכת ההשכלה הגבוהה לקבוצות מוחלשות ולפריפריה החברתית והכלכלית. "עכשיו ברור יותר מתמיד שהקיצוץ הזה יהיה על הגב של הסטודנטים והסטודנטיות. צעדי הממשלה יפגעו בשוויון ההזדמנויות הבסיסי ביותר, שמאפשר לצעירים לרכוש כלים ולהשתלב בחברה ובשוק העבודה המודרני", אמר.
לדברי ארדיטי, הקיצוץ הרחב לא מתרחש כחלק ממדיניות מתוכננת, אלא כתוצאה משיקולים קואליציוניים צרים. "בעוד שבעולם מרחיבים את ההשקעה הציבורית בהשכלה הגבוהה, אצלנו באים לקצץ. אנחנו נאבק כדי שהמערכת לא תחזור להיות מקומן של אליטות כלכליות בלבד וכדי למנוע העמקה של הפערים החברתיים בישראל", אמר.
כדי לגבות את הטיעון כי הקיצוץ איננו נובע ממדיניות ברורה, הציגו נציגי התאחדות הסטודנטים נתונים הממחישים כי לא בכל משרדי הממשלה יתקיים קיצוץ של שלושה אחוזים. הנתונים, הנסמכים על פרטים שהעביר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הראו כי בפועל ברוב המשרדים הקיצוץ יהיה בגובה אחוז אחד, ואף פחות.
ראש ועד ראשי האוניברסיטאות: "המדענים המצוינים שלנו לא יישארו בארץ"
גם בכירי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מתנגדים נחרצות לקיצוץ. ראש ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, שנכח אף הוא בדיון, ביקש להבהיר את עומק הפגיעה באקדמיה הישראלית בעקבות הקיצוץ הצפוי. "עלינו להסתכל מעבר לקו האופק חברת הסטארט-אפ הבאה, הפיתוח המדעי, התרופה הבאה וזוכה הנובל הבא לא יצמחו במדבר התקציבי", אמר. "אומרים 'הם יסתדרו', הראש הישראלי כבר ימציא לנו פטנטים או שישיג תרומות. זה לא המצב. תעשיית ההייטק תהיה אפיזודה חולפת בתולדות המדינה".
לביא תקף את מדיניותה של ישראל והשווה אותה למדינות העולם, שמשקיעות סכומים עצומים בהשכלה הגבוהה מתוך הכרה בחשיבותה לצמיחה הכלכלית. לדבריו, ישראל פוגעת במו ידיה במשאב האסטרטגי החשוב ביותר שלה המשאב האנושי. "עלינו להבין כי קיצוץ משמעו לא רק הרס המחקר וההשכלה הגבוהה, אלא פגיעה בעתודה האנושית של המדינה ובחוסנה המדעי, הטכנולוגי והכלכלי", הדגיש.
לביא קרא לממשלה לחזור בה מכוונתה לקצץ במחקר האקדמי בישראל תוך הדגשת המחיר שעלולה המדינה לשלם. "לא יודע איך נתמודד. יחס הסטודנטים-אנשי סגל באוניברסיטאות המובילות בעולם עומד על אחד לתשעה, ואצלנו זה אחד על 25 - עוד לפני הקיצוץ. החוקרים המצוינים שלנו, אנשי ההייטק המובילים, הרופאים והמדענים כולם לא יישארו בארץ אם לא נדאג לפיתוח המערכת", אמר.
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), לשעבר יו"ר התאחדות הסטודנטים, אמר לאנשי המל"ג: "נעזור לכם במאבק במטרה שלא יורידו שקל אחד מהתקציב. אם כן יקצצו אנו מבקשים שכלום לא יבוא על חשבון הסטודנטים". ח"כ אילן גילאון (מרצ) הוסיף: "אם הייתי יודע שהכסף הולך עבור עוד רופאים ניחא. אבל הסעיפים הקשיחים בתקציב נובעים מהסכמים קואליציוניים".
לפני נתוני ה-OECD, ההשקעה הציבורית בהשכלה הגבוהה בישראל נמוכה באופן משמעותי מהממוצע במדינות החברות בארגון. ממוצע התמיכה הציבורית בסטודנטים במדינות ה-OECD גדול פי שלושה מהתמיכה בישראל, העומדת על 0.11% מהתמ"ג בלבד. זאת ועוד, גובה ההוצאה הציבורית הכוללת על השכלה גבוהה בישראל עומד על 0.9% מהתמ"ג, לעומת 1.1% במדינות ה-OECD. בניגוד לישראל, ברוב המדינות המפותחות קיימת מגמה של העלאה בתקציבי ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות.