אחד מכל ארבעה עובדי הוראה חדשים עוזב את המערכת בתוך חמש שנים, ובבתי הספר התיכונים עוזב אחד מכל שלושה מורים - כך עולה מדוח שפרסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). עם זאת, שיעור העזיבה הכללי של עובדי הוראה חדשים נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות.
על פי הדוח, שבחן את נושא נטישת מקצוע ההוראה, בין 2000 ל-2014, 29% מהמורים הגברים עזבו את המקצוע, לעומת 19% מהמורות - אם כי מספר המורות העוזבות נמצא בעלייה. במהלך שנת הלימוד הראשונה עוזבים 13.2% מהמורים, כך מנתוני השנים 2008 עד 2011, המהווים ירידה משיעור של 15.6% בין 2000 ל-2002. ירידה דומה נרשמה במהלך השנים הללו גם בשיעור עזיבת המורים במהלך שלוש וחמש השנים הראשונות לתפקיד.
עוד התברר כי מורים בעלי תואר שני ומעלה שורדים פחות את מערכת החינוך. כך, במהלך שלוש השנים הראשונות לעבודה עוזבים כמעט רבע מהם, לעומת 17% משאר אוכלוסיית המורים. כמו כן, מורים בעלי ציון פסיכומטרי גבוה עוזבים יותר: 24% מבעלי ציון של 501 ומעלה בפסיכומטרי עזבו במהלך שלוש שנות עבודתם הראשונות במערכת החינוך, לעומת 14% מאלה שקיבלו ציון נמוך יותר.
עוד ידיעות חינוך בוואלה!NEWS
ראש מועצת בית ג'אן חושף: סוד ההצלחה ל-100% זכאות לבגרות
"חסר תקדים": הזכאות לבגרות בצפון כמעט שווה לממוצע הארצי
מקורבים לבכיר שפוטר ממשרד החינוך: "היה שמאלני, לא התאים לבנט"
מבוגרים יותר עוזבים מהר יותר
שיעורי עזיבה גבוהים יותר מצויים גם בקרב מורים מבוגרים. עובדי הוראה חדשים בגילאי 40 ומעלה מסיימים את דרכם במערכת החינוך פי שניים יותר מאשר מורים שהחלו ללמד לפני גיל 29.
בלמ"ס ציינו כי "שיעורי העזיבה של עובדי הוראה חדשים מתייצבים כעבור חמש שנים לעבודתם במערכת", וכך, "שיעורי העזיבה המצטברים כעבור 17 שנים הגיעו בממוצע ל-36% בחינוך היסודי, 52% בחטיבות הביניים ו-59% בחטיבות העליונות". עוד הוסיפו כי "שיעורי העזיבה של עובדי הוראה חדשים בכלל המערכת נמצא במגמת ירידה כללית בהשוואה לתחילת העשור הקודם".
בלמ"ס בדקו גם את שיעורי עזיבת המורים בקרב המגזרים השונים בישראל ומתברר כי שיעורי העזיבה בחינוך הערבי נמצאים במגמת עלייה בשנים האחרונות, אם כי הם עדיין נמוכים בהשוואה לחינוך היהודי. בחינוך היהודי הממלכתי והממלכתי-דתי, חלה ירידה בשיעורי העזיבה בהשוואה לתחילת שנות ה-2000 ושיעורי העזיבה בתוך שלוש שנים מתחילת התפקיד ירדו בחינוך הממלכתי מ-24.3% בממוצע בשנים 2002-2000 ל-20.4% בממוצע בשנים 2009-2007. אגב, שיעורי עזיבת המורים בחינוך החרדי נמצאים במגמת עלייה בשנים האחרונות.
פרופ' יחזקאל טלר, נשיא האקדמית גורדון לחינוך אמר כי ישנן סיבות נוספות שגורמות למורים לעזוב את המקצוע, שאינן נעוצות בתנאי השכר. "לצערי, המודלים האחידים הקיימים היום במערכת הכשרות הכניסה של המורים לעבודה בבתי הספר נמצאים בעוכרינו", אמר. "הסטנדרטיזציה של ההוראה לא באמת מכשירה את המורה להתמודד עם כל האתגרים שעומדים לפניו בבתי הספר".
לדבריו, "מעבר לפן הדידקטי והפדגוגי, יש עולם שלם שהמורה אינו מוכן אליו: איך נכנסים לתפקיד חדש, צוות חדש, איך מביאים את הידע החדש מבלי לעורר אנטגוניזם. למורה יש תפקיד רחב הרבה יותר מהתפקיד הצר של העברת ידע. האתגרים שמחכים למורים הם רבים יותר מבעבר".
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ שעוסקת בחינוך: "יש סיבה טובה לאופטימיות, משום שכדאי לשים לב לכך שמקצוע ההוראה משנה פנים והופך בשנים האחרונות למקצועני יותר. ניתן להבחין שככל שהמיון לתכניות ההכשרה למורים תחרותי ומציב רף גבוה, ושהן מתקיימות בתוך בתי ספר, תוך כדי התנסות בהוראה ובליווי צמוד של מורים ותיקים מעולים, כך משתלבים במקצוע מורים חדשים באיכות גבוהה, והם גם אלו שדבקים ומתמידים בו לאורך שנים".