(שעות אחרי התאבדות ברכה: פינטו חגג לצד יוסי הררי)
"אנו מתפללים לקדוש ברוך הוא, שמי שהיה חלק מזה - יקום ויודה על האמת, ובכך ימנע סבל עצום מן החיים ומן המתים". במילים אלה התייחס לראשונה הרב יאשיהו פינטו, באיגרת ששלח לתלמידיו, להתאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה. "גם אם יעלה על דעתו של אדם לשאול, ולומר שהודינו בשוחד חס וחלילה, נחזור על המילים שאמרנו בבית המשפט: 'אני מודה שאם זה שדיווחתי ל-FBI ולניצב במשטרת ישראל על הכסף שנתתי - אם זה נקרא שוחד, אני מודה בשוחד כזה, וחוזרים אנו ואומרים שכל מילה שאמרנו, יש לנו ראיות וחיזוקים, וימים יגידו", כתב פינטו.
לקריאה נוספת:
התאבדותו של ברכה: במשטרה מעריכים כי מכשירו הנייד לא יאותר
העימות הגורלי: בתוך הראש של ברכה, פינטו ויצחקי
ישיבה עצובה: חוקרי פרשת 512 התכנסו לראשונה בלי תנ"צ ברכה
"מעדיפים אנחנו שלא יתגוששו בני קהילתנו", כתב הרב, והמשיך בפסוק מתהילים: "הלעג השאננים, הבוז לגאיונים". "את האמת נדע ונשנן אותה לנו ולבנינו עד עולם, ונימנע לרדת למקומות הנמוכים ולשקרים הנאמרים, חדשות לבקרים", כתב פינטו. הוא קיווה בדבריו כי "זהו זמן של מיתוק דינים ואהבת חינם", והוסיף התייחסות לרעייתו באומרו כי "כמו שביקשנו בבית המשפט להביא בפני השופט את הריאיות לשוחד, והכול היה אטום, חתום וסתום, ורק פזמון אחד שמענו: אם תדברו - כל הסכם יישבר, והרבנית תתמודד שנים ארוכות במשפט".
"אם היו בודקים מלכתחילה כל מילה שאמרנו, הדברים היו הפוכים מיסודם", המשיך פינטו. "אך עקבתא דמשיחה (ביטוי לתקופת הגאולה) היא שהאמת תהיה נעדרת. נשאיר אנחו את האמת החיצונית והגשמים בידי יודעי המלאכה, ואנו נמשכיך בתורה, במצוות, בחסד ובמעשים טובים - ואת החושך אי אפשר לדחוק על ידי מקל, אלא רק כשמגבירים את האור".