השרים אישרו הבוקר (ראשון) בישיבת הממשלה את "החוק הנורבגי" שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד. לפי החוק, שר יוכל להתפטר מהכנסת והבא ברשימת מפלגתו ייכנס במקומו, ואם האחרון יחדל לכהן בתפקיד באותה קדנציה השר המקורי יוכל לשוב לכנסת על חשבון מחליפו.
החוק, שנמצא עדיין בדיונים וטרם סוכם סופית, תקף גם על סגני שרים. לפי ההסכמים הקואליציוניים, יהיה ניתן להשתמש בו פעם אחת בכל מפלגה ובלבד שהיא מונה פחות מ-12 ח"כים. ניתן יהיה להחיל את החוק גם על מפלגת יהדות התורה, שלא מינתה שר מטעמה.
לקריאה נוספת:
היום: דיון בחוק שיסמיך את הרבנות לקובעת הבלעדית בענייני כשרות
כבל בעקיצה להרצוג: חייב להתעשת, לא מצטרפים לשום ממשלה
פירוק השותפות עם לבני ופיצול הסיעה: מחיר הצטרפות הרצוג לממשלה
תחילתו של החוק עם היוודע תוצאות הבחירות. הח"כית שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי נותרה מחות לכנסת, לאחר שהוצבה במקום התשיעי וסיעתה קיבלה שמונה מנדטים. לפיכך החליטו במפלגה לדרוש את קידומו של החוק הנורבגי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. בליכוד לא התלהבו מהרעיון, מחשש שרשימת הדורשים לכנסת תלך ותגדל, ועל כן הוחלט לקדם "חוק נורבגי קטן" רק שר אחד יוכל להתפטר, ורק בסיעות קטנות מ-12 חברים.
המהלך הוביל לעימות בשבועות האחרונים בין שר האוצר משה כחלון לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן. מאחר שביהדות התורה אין שרים, הדגישו בסיעה החרדית כי הם מעוניינים בשינוי חקיקה סבוכים כך שהחוק יחול גם על סגני שרים, מה שמצריך שינוי בחוק יסוד: הכנסת. כחלון, ששמע כי שקד תומכת בכך, מיהר להתנגד. "בסופו של דבר החוק הזה הופך לסידור עבודה", טענו בסביבת השר בשבועות האחרונים.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il
