פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום: דיון בחוק שיסמיך את הרבנות לקובעת הבלעדית בענייני כשרות

      ועדת השרים תדון בהצעת חוק "איסור הונאה בכשרות", שלא יחול על מוצרי מזון שיובאו מחו"ל. במקביל, בג"ץ ידון בעתירת בעלי מסעדות המתנגדים לבלעדיות של הרבנות בנושא הכשרות

      היום: דיון בחוק שיסמיך את הרבנות לקובעת הבלעדית בענייני כשרות
      צילום: עומר מירון, עריכה: יאיר דניאל

      ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון היום (ראשון) בהצעת חוק "איסור הונאה בכשרות". החוק, שיעלה בהתאם למתווה פשרה בין יהדות התורה, כולנו וש"ס, יקבע כי הרבנות הראשית היא הגוף היחיד המוסמך בענייני כשרות. עם זאת, בעלי מסעדות שימכרו מוצרים כשרים ולא ירצו לשתף פעולה עם הרבנות, יוכלו לתלות שלט עם הנוסח: "בפיקוח בעל הבית וללא כשרות של הרבנות".

      בנוסף, נקבע כי החוק לא יחול על מוצרי מזון מיובאים מחו"ל, כך שיתאפשר להמשיך ולייבא מוצרי מזון כרגיל. על פי הסיכום בין הסיעות, החוק יובא להצבעה בנוסחו המקורי, ולאחר שיעבור קריאה טרומית, בשלב הדיונים בוועדה, ישנו את נוסחו. עם זאת, בשלושת השבועות האחרונים הוא ירד מסדר היום ברגע האחרון בגלל חוסר הסכמות, ולא מן הנמנע שכך יקרה גם הפעם.

      עוד בנושא דת וכשרות:
      קנסות גדולים למסעדות ולבתי קפה שמנסים לעקוף את חוק הכשרות
      המדינה לא צריכה להגדיר מהו כשר | דעה
      השרה רגב נגד ביטול העונש לחייל: "רוצה חזיר? תאכל בבית"

      הרב הראשי דוד לאו מגיע לביה"ח הדסה עין כרם בו מאושפז הרב עובדיה יוסף (יואב דודקביץ')
      הרב הראשי דוד לאו (צילום: יואב דודקביץ’)

      בתוך כך, בג"ץ ידון היום בעתירתם של יהונתן ודעי ושי גיני, שני בעלי מסעדות בירושלים אשר הוטלו עליהם קנסות בגין העובדה שהמסעדות שלהם הוצגו ככשרות באתרי אינטרנט כשלא היה ברשותם תעודות כשרות מטעם הרבנות הראשית. בעלי המסעדות בחרו להפסיק להיות מפוקחים על ידי הרבנות, בשל מה שהגדירו "דרישות לא הגיוניות" של המשגיחים. העותרים שמיוצגים על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, טוענים כי האופן שבו מפורש החוק כיום, כך שנמנע מבעל בית אוכל לפרסם את בית האוכל ככשר כאשר הינו אכן כשר, רק משום שאין לו תעודה מהרבנות, אינו משרת כלל את תכלית חוק איסור הונאה בכשרות. לכן, הם מבקשים לבטל את סעיף 3 בחוק באופן שלא יפגע במסעדות המקפידות על כללי כשרות אך אין בידן תעודה, להציג עצמן ככשרות בלבד.

      "פגיעה קשה בדמוקרטיה"

      היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אמר בתשובתו לבג"ץ כי באפשרותו של בית עסק להציג עצמו בכתב כמי שמפקיד על כללי כשרות או מפוקח תוך הבהרה כי ההשגחה אינה של הרבנות ואין לקנוס בעל עסק כזה. התיקון לחוק שהגישה ש"ס נועד לעקוף את חוות דעתו של היועץ המשפטי ולחסום את מיזם ההשגחה הפרטית שלא בחסותה של הרבנות הראשית. בג"ץ אישר כי הרבנות הראשית תקבל ייצוג חיצוני בעתירה זו.

      מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס, 5.5.2015 (מערכת וואלה! NEWS , יעקב כהן)
      אריה דרעי בפגישה עם מועצת חכמי התורה של ש"ס (צילום: יעקב כהן)

      חוק אחר שיעלה היום לדיון בוועדת השרים, ומעורר התנגדות בקואליציה, הוא חוק של ח"כ יואב בן צור מש"ס וקבוצה של חברי כנסת, המבקשים להגדיר בחוק את הרבנות הראשית כגוף המוסמך לנפק חוות דעת לכנסת בנושאי דת ומדינה. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "כשם שיתר הגורמים המקצועיים, הן ברשות המבצעת בכלל משרדי הממשלה והן ביתר הרשויות המנהליות, מוסמכים ונדרשים למסור לידי הרשות המחוקקת את חוות דעתם בהליכי חקיקה הנוגעים באופן ישיר באופי פעילותם, כך מתבקש הדבר לעגן בחקיקה כי הגורם המקצועי בענייני דת ומדינה, קרי, הרבנות הראשית לישראל, תשמיע את עמדתה בכל הליך הנוגע לעניינים אלו".

      ח"כ רחל עזריה מסיעת כולנו מסרה בתגובה להצעה: "אחד העקרונות החשובים בדמוקרטיה הוא הפרדת רשויות. החוק הזה יפגע באופן בוטה בהפרדת הרשויות, כיוון שהרב הראשי לישראל העומד בראש הרבנות, משמש גם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשות שופטת לכל דבר ועניין. הדבר דומה לכך שידרשו מבג"ץ לתת חוות דעת על כל חוק שהכנסת מבקשת להעביר, עניין שח"כים רבים לא היו מסכימים לו, ובצדק. כאן מבקשים להחריג את הרבנות הראשית מכל גופי הממשלה, ולתת לה מעמד מיוחד וייחודי מול הכנסת. אין שום הצדקה או סיבה להחריג את הרבנות הראשית מכלל המערכת, כיוון שמעבר לפגיעה הקשה בסטטוס קוו, זו תהיה גם פגיעה קשה בדמוקרטיה".

      תנועת "נאמני תורה ועבודה" מסרה בתגובה: "במדינת ישראל כמדינה יהודית, ראוי שבסוגיות דת ומדינה יהיו תהליכי חשיבה המציבים את כלל העמדות השונות בהלכה, המורכבות מעושר אדיר של יצירה יהודית בת אלפי שנים. יחד עם זאת, כל עוד הרבנות הראשית אינה פועלת לפי מודל דמוקרטי-קהילתי ואינה מוכנה לקיים את תפקידה ולייצג את גווני היהדות השונים במדינת ישראל, קשה לראות כיצד תוכל למלא תפקיד זה בהצלחה. חוק זה במתכונותו הנוכחית עלול לא רק לצמצם את ההלכה למקום צר ביותר אלא אף להביא לניכור ממנה".