ליאת ואיציק פרנברג עזבו את פריז לפני שנה וחצי ועברו לגור בזיכרון יעקב. לפני חמישה חודשים הם פתחו את "IZ CAFÉ" בשכונת השמורה בעיר. "שנינו מאמינים שבאים מבית מסורתי וגדלנו על ערכי הדת", סיפרה ליאת לוואלה! NEWS. "אז החלטנו לפתוח את העסק תחת הכשרות של הרבנות המקומית". השניים יישמו את כל הדרישות, אך עם דבר אחד הם סירבו להשלים: סכומי העתק שנאלצו לשלם לרבנות.
"עזבנו את פריז כדי לחזור הנה ולהקים בית בישראל", סיפרה ליאת. "איציק עבד במסעדות יוקרה בפריז, הייתה לו פרנסה גבוהה והוא זכה לכבוד רב בתחומו. שכנעתי אותו לעבור חזרה לארץ ולבסוף הוא הסכים". מאז חג הפסח האחרון הם מנהלים משא ומתן מול הרבנות, בדרישה שיקלו עליהם בתשלומי ההשגחה. עשרות שיחות טלפון, פגישות וניסיונות להוזיל את העלויות לא הועילו. "כבר השלמנו עם התשלום הגבוה, על אף שהוא לא היה מוצדק, הגענו לרבנות עם הצ'קים ונאמר לנו שהסכום הוא הרבה יותר גבוה ממה שסוכם, כמעט כפול מהסכום המקורי. ככה, ללא סיבה".
עוד בנושא בוואלה!NEWS:
בגלל "כולנו": יוזמת ש"ס למנוע השגחת כשרות פרטית - תקועה
מהפכת הכשרות בירושלים: בתי העסק שמאסו ברבנות
פסח בבתי המלון: כך הכשרות מייקרת לכם את החופשה
באותו יום פרסמה ליאת פוסט בפייסבוק, שממנו עולה כי היא ובעלה ויתרו על תעודת ההשגחה מהרבנות המקומית. "אנחנו לא ניכנע לגזל", כתבה, "זה לא משהו שאנחנו אמורים לשלם עליו כל כך הרבה כסף וברצוני לצאת בהצהרה שאנחנו משתמשים בתוצרת כשרה ועומדים בדרישות. אנחנו קונים את חומרי הגלם רק מספקים מורשים, בהתאם למגזר הדתי, סגורים בשבת ובחגים. נותרנו המומים מחוסר האמון של הרבנות מולנו".
מאז פורסמה החלטתם לוותר על תעודת ההשגחה, מחפשים ליאת ואיציק את הפתרון האלטרנטיבי. "עוד לא החלטנו בדיוק מה אנחנו עושים, אבל מדהים לגלות מדקה לדקה מאז פרסום הפוסט שאנחנו לא לבד ובאמת מבינים את הדרך שלנו".
עומדים בדרישות
בני הזוג פרנברג אכן לא לבד. רשימת בעלי המסעדות ובתי הקפה שמאסו במונופול הכשרות של הרבנות הראשית ובדרישותיה המחמירות רק מתארכת. חלקם נותרו ללא תעודת השגחה, אך אחרים גילו מודל המכונה "השגחה פרטית". מדובר במיזם שמציע ללקוחותיו מזון בפיקוח פרטי של משגיחי כשרות אורתודוקסיים, תוך עקיפת החוק לאיסור ההונאה בכשרות. על התעודות שמציגים בתי העסק לא נכתבת המילה "כשר", אלא מצוין כי קיימת הקפדה ופיקוח על "ההלכות הקשורות למרכיבי המזון והכנתם". המודל של "השגחה פרטית" ושל גופים פרטים אחרים צבר תאוצה בירושלים, התרחב לתל אביב ואולי בעתיד גם למקומות נוספים ברחבי הארץ.
ברבנות כבר הכריזו מלחמה על המודל החדש, ויש מי שמשלם על כך מחיר. רבנות חיפה הטילה לאחרונה קנסות של אלפי שקלים על עסקי מזון בטכניון הפועלים במתחם של אגודת הסטודנטים, לאחר שהאגודה הפסיקה לשלם לה על שירותי ההשגחה ובחרה להשתמש בשירותיו של רב הטכניון, אלעד דוקוב. גם במקרה הזה, האגודה התנתקה מהרבנות בטענה שהיא גובה מחירים מופרזים על שירותיה.
"חגיגת השכר של הרבנות על גב הסטודנטים נגמרה", הסביר יו"ר האגודה אלון כהן-נזנין את ההחלטה. "לא הגיוני שנשלם מעל 20 אלף שקלים בחודש למשגיח כשרות מטעם הרבנות, בעוד שמשגיח מטעם הטכניון עולה לנו רק 9,000 שקלים. הרבנות טיפסה על עץ גבוה, ניסינו להוריד אותם משם כמה פעמים, אבל אנחנו פשוט החלטנו להתרחק. הרבנות מתנהלת כמונופול וממאיסה את עצמה על הציבור, בראש ובראשונה על אלו שאכפת להם מהכשרות אך לא מוכנים שיעשקו אותם", הוסיף.
ברבנות הראשית אמרו בתגובה לטענות כי הם התריעו פעם אחר פעם, במשך כמה חודשים בפני רב הטכניון, על כך שתעודות הכשרות שאותן הוא מנפיק לבתי העסק עומדות בניגוד לנהלים. לאחר שרב המקום בחר להתעלם מהפניות החוזרות והנשנות הללו, הטילו פקחי יחידת האכיפה של הרבנות קנסות על בתי העסק במתחם, בהתאם לחוק, כיוון ש הציגו עצמם ככשרים, על אף שאינם מחזיקים בתעודות כשרות כנדרש.
ואם לא די בקנסות המוטלים על מסעדות ובתי קפה שעזבו את שירותיה של הרבנות, שיטת "ההשגחה הפרטית" שהלכה וצברה תאוצה, עומדת כעת בסכנה.
ש"ס מקדמת תיקון חקיקה שיבטל מיזמי השגחת כשרות שלא נעשים דרך הרבנות. חוק איסור הונאה בכשרות אוסר על מסעדות להציג את מרכולתן ככשרה, אלא אם ניתנה להן תעודת הכשר מטעם הרבנות הממלכתית. יוזמי הכשרות האלטרנטיבית ניצלו פרצה בחוק, ונתנו לבתי העסק שפנו אליהם תעודות השגחה פרטית מבלי שנכתבת עליהן המלה "כשר" על הטיותיה. התיקון החדש לחוק שמציע ח"כ יואב בן צור (ש"ס), ואשר יעלה להצבעה במליאה ביום ראשון, סותם את הפרצה ואוסר להציג עסק ככשר, גם כשלא נעשה שימוש במלה כשר וגם כשברור כי התעודה לא יצאה תחת ידי הרבנות הרשמית.
חרף מאמציה של ש"ס לקדם את התיקון להצעה, שמבקשת לתת לרבנות הראשית את הסמכות הבלעדית בהענקת תעודות כשרות - החוק תקוע. זאת, בשל חילוקי דעות בין הסיעה החרדית-ספרדית ובין סיעת כולנו, שכמה מחבריה מתנגדים להצעה השנויה במחלוקת. גם הבית היהודי הסתייגה מההצעה, שתעלה להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה בימים הקרובים.
ש"ס נחושה לסיים את הליך החקיקה עוד לפני ה-19 ביולי, אז אמור להתקיים דיון בבג"ץ בעתירה שהגישו שי גיני ויהונתן ודעי, בעלי מסעדות "טופולינו" ו"קרוסלה" בירושלים. גיני וודעי מאסו ברבנות והסירו את תעודות הכשרות שקיבלו ממנה, אך למרות הסרת התעודות, המשיכו להנהיג את כללי הכשרות והיו מהראשונים להצטרף למערך הכשרות האלטרנטיבי.
בעתירה דורשים השניים, המיוצגים על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, לבטל קנסות שקיבלו מהרבנות הראשית ולבטל את הסעיף הקובע כי בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר.
"אנחנו לא הולכים לשום מקום"
לאחרונה קיבלו העותרים חיזוק מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שקבע כי במצב החקיקתי הקיים, בתי עסק יוכלו להציג עצמם ככשרים על אף שההשגחה אינה של הרבנות הראשית. וינשטיין התנה זאת באופן שאינו עלול להטעות את הצרכן כי התעודה היא מטעם הרבנות הראשית.
תקוותה של ש"ס היא לסיים את הליך החקיקה עוד לפני הדיון בבג"ץ, ובכך גם להוביל לדחיית העתירה. אולם גיני, שרואה עצמו כמי שהמציא את המיזם החדש, לא ממהר להיבהל. "החוק הזה הוא לא חוקי", אמר. "הגישה שלנו הייתה לא להילחם ברבנות הראשית אלא לבנות גוף מקביל אליה. אני מאמין שגם בעתיד, אם החוק הזה יעבור, יהיו לנו דרכים לעקוף אותו". לדבריו, "את המכה הכלכלית שלי כבר ספגתי, גם אם אספוג קנסות נוספות, אלך שוב ושוב לבית המשפט. בעל מסעדה או עסק שנאמן לכשרות וליושר לא צריך לחשוש, יש דרכים רבות לבטא את הכשרות שלך מעבר לכך שיהיה כתוב 'כשר' במסעדה שלך".
הרב אהרן ליבוביץ', העומד בראש מיזם "ההשגחה הפרטית", ואינו מעורב בעתירה, אמר כי אם ש"ס תשלים את החקיקה והעתירה תידחה הם ימשיכו להילחם. "הטרדה והדאגה שלי תהיה רק על הצרכן הכשר ולא על המיזם שהקמתי. הצרכן יהיה תלוי אך ורק במערך הכשרות של הרבנות הראשית שנחשב להונאה הכי גדולה. אין מי שבודק אותם, הם לא כפופים לרגולציה וכל מה שאנחנו שומעים עליהם מהשטח הוא מקולקל. החקיקה הזו רק מחזקת את האכזבה שלי מהממסד הרבני שעוסק בפוליטיקה ובכוח ולא בציבור. אנחנו לא הולכים לשום מקום".
יצוין כי בשבוע שעבר ההצעה הוסרה מסדר היום של ועדת השרים לחקיקה בדקה ה-90, בערך שעה לפני שהייתה אמורה לעלות להצבעה. השבוע כבר התנהלו מגעים לפשרה בין נציגים מסיעת כולנו מצד אחד, ונציגי ש"ס ויהדות התורה, מצד שני. בתום מגעים אינטנסיביים הוסכם ביום שני האחרון כי בתי עסק ללא תעודה של הרבנות יוכלו להגדיר את עצמם כמקומות "בפיקוח בעל הבית וללא כשרות של הרבנות".
במפלגת כולנו מספרים כי "זה היה הנוסח ביום שני, ואם חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה) ויואב בן צור (ש"ס) לא היו שומרי נגיעה, הם גם היו לוחצים ידיים לרחל עזריה שהשתתפה בדיונים". אלא שמאז, כך טוענים בכולנו, הסיעות החרדיות חזרו בהן מהסיכומים, וכעת, 48 שעות לפני שההצעה אמורה לעלות שוב להצבעה, עדיין לא ברור אם היא תתקיים, ואם כן איזה נוסח יהיה רשום בתוצאה. מותר להניח שאם זה יהיה נוסח ששני הצדדים לא ייצאו ממנו מרוצים - הקואליציה תישאר יציבה. אם זה יהיה נוסח שצד אחד ירגיש בו מנצח והצד השני מפסיד, עלול להיות לכך פוטנציאל הרס גדול.
בוועדת השרים לענייני חקיקה, צפוי להתקיים בימים הקרובים דיון על תיקון חוק איסור ההונאה בכשרות של ש"ס. הצעת החוק שאליה התנגדו חברי "כולנו" במתכונתה המקורית נועדה להרחיב את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ואוסרת לבעל עסק להציג עצמו ככשר, גם כשלא נעשה שימוש במילה 'כשר' וגם כשברור כי התעודה לא יצאה תחת ידי הרבנות הרשמית. עד כה, לא התברר אם ההצעה שתעלה בוועדה שונה מזו המקורית, לאור ההתנגדות של כמה מחברי "כולנו" והסתייגות של "הבית היהודי".
מנכ"ל חדו"ש (לחופש דת ושוויון) הרב עו"ד אורי רגב אמר כי "ממשלת החוסן הציוני כביכול תקדיש את יום ראשון הקרוב לשורת מהלכי כניעה לתכתיבי המפלגות החרדיות והלא ציוניות. אין ספק, אין אויבים קשים יותר ליהדות מהרבנות הראשית והמפלגות החרדיות שעושות הכל כדי להשניא את היהדות על הציבור, להבטיח חלוקת שלל לאנשיהם ולהגן על הקיצוניות הדתית מכל כרסום". לדברי רגב, "המסקנה ברורה והגיע הזמן שגם מנהיגי הציבור הדתי לאומי יפנימו אותה: חייבים לבטל את הרבנות הראשית ולאפשר לכל קהילה יהודית מוכרת שרוצה לספק שירותי דת לעשות זאת. הציבור יבחר באופן חופשי כיאה לדמוקרטיה יהודית".
תגובת הרבנות הראשית
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "תעודות הכשרות המונפקות על ידי מערך הכשרות הממלכתי במדינת ישראל, הנן 'תו התקן' הרשמי המעיד על כך שבית העסק המחזיק בהן, אכן עומד בדרישות הכשרות שנקבעו בהלכה היהודית כדי להיחשב ככשר. חוק הונאה בכשרות אינו מונע את פעילותם של גופי הכשרות הפרטיים כגופי כשרות משלימים לכשרות הרבנות הראשית, אלא מטרתו למנוע הונאות והטעיות קשות כלפי צרכני הכשרות במדינת ישראל, שעלולים להיות מוטעים בידי גופי כשרות פיקטיביים, שמעבר להנפקת 'תעודת כשרות' מרשימה ומהודרת, אינם מבצעים כל פעילות כשרותית כלל ומטעים את הצרכן לחשוב שבית העסק כשר, בזמן שייתכן והוא אינו כזה". ברבנות הדגישו כי גובה האגרות נקבע על ידי המשרד לשירותי דת.
לפניות לכתב יקי אדמקר: yakiadamker@gmail.com