נושא הכשרות נמצא בכותרות ועדת השרים לענייני חקיקה בחודש האחרון. תקציר הפרקים הקודמים: חוק איסור הונאה בכשרות מגדיר מונופול לפיו אסור לכתוב על אוכל כשר אלא אם הרבנות קבעה שהוא כשר. בעקבות זאת, כשרויות פרטיות למיניהן נמנעו מכתיבת המילה "כשר" על התעודות שלהן ונוצרו תעודות "בהשגחת" ללא המילה כשר.
כל עוד מי שנקט בצעד זה היו בד"צים למיניהם, הרבנות לא ראתה סיבה להיאבק בהם. אולם משהתחילו כשרויות שאינן בד"צים לפעול באופן דומה, קיבלו בעלי עסקים דו"חות מהרבנות הראשית, באמתלה שאסור לתת תעודה אף אם אין היא כוללת את המילה "כשר". אלה לא נותרו חייבים ועתרו לבג"צ, שבעקבותיו פרסם היועמ"ש חוות דעת לפיה אין מניעה להנפיק תעודות פרטיות ללא המילה כשר. בינתיים, הכניסו הסיעות החרדיות סעיף להסכם הקואליציוני לפיו הממשלה תשמר את מונופול הכשרות.
כך העלתה ש"ס הצעת חוק לוועדת השרים לענייני חקיקה, לפיה, אסור לתת כל תעודה שהיא ללא הסמכה מהרבנות. גורמים אחרים בממשלה התנגדו וכרגע הדבר מצוי בדיונים. בינתיים, הועלו מספר אפשרויות "ליברליות" לשוק הכשרות בארץ. אחת מהן הפכה להצעת חוק שהוגשה על ידי תנועת נאמני תורה ועבודה באמצעות ח"כ רחל עזריה. לפי ההצעה תוקם ועדה שתיקבע מהם נהלי הכשרות הראויים ותאגידים פרטיים יהיו אמונים על אכיפת נהלי כשרות אילו ומתן תעודות הכשר בהתאם לנהלי הוועדה.
לכאורה, דומה שמדובר בהצעה שתפתור חלק מהקשיים. אמנם המדינה עדיין תקבע מהו כשר ומה לא, אך לפחות הביצוע יתייעל. אך אליה וקוץ בה, לצד הסיכוי הגדול, טומנת ההצעה גם אופציה מסוכנת נורא.
על פי ההצעה, תוקם ועדה אשר תגדיר את נהלי הכשרות. הרכב הוועדה יכלול את אחד הרבנים הראשיים כיו"ר הוועדה. החברים בה: רבני שלושת הערים הגדולות, מנהל אגף הכשרות ברבנות הראשית, שתי יועצות הלכה שימונו על ידי השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים, נציג ונציגת ציבור שימונו על ידי השר ובהסכמת שר המשפטים.
אם עד עתה, נהנה תחום הכשרות מביזוריות סמכותית מסוימת בין הרבנויות המקומיות בארץ, עתה משישיג גוף דתי או פוליטי (גם וגם) את השליטה בוועדה, יחייבו הנהלים שיגדיר אותו גורם את כלל הרשויות בארץ. מניסיון העבר, כאשר גוף מסוים השתלט על רבנות מקומית, הגדירו הרבנים נהלי כשרות החופפים לתאגיד כשרות פרטי (בד"צים למיניהם) וממילא אותו גוף פרטי נהנה ממונופול בתחום השיפוט של הרבנות המקומית. אלא שאם עד כה היה מדובר במונופול מקומי ותחום, ההצעה החדשה מאפשרת, על ידי השגת רוב בוועדה המייעצת, הכתבת מונופול ארצי בתחום.
כמו בהרבה מקרים העוסקים בסמכות, גם בסוגיות דת ומדינה, יש לתת עדיפות לביזוריות הכוח והעוצמה. ריכוז העוצמה כולה בידי ועדה מייעצת, כמוה כנטילת סיכון ליצירת מונופול כשרות חמור מהמונופול הקיים כיום.
במקום, יש לחתור לביזוריות רבה יותר של העוצמה בתחום הכשרות: המדינה אינה צריכה להגדיר מהו כשר את זה החברה האזרחית צריכה לקבוע. לתת לתאגידים פרטיים להגדיר נהלי כשרות משלהם. כדי לייצר שוק שקוף ניתן לחייב תאגידים לפרסם מהם כללי הכשרות שלהם, מי הסמכות שקבעה את הכללים הללו ואיך בכוונתם לאכוף את כללי כשרות הללו. תפקיד המדינה במקרה כזה יהיה לפקח על תאגידי הכשרות ולוודא שהם אכן עומדים בהתחייבויותיהם כלפי הציבור.
במצב כזה יווצר מוצר המכונה "כשרות" שאיכותו תימדד בקרב יצרנים ובעלי עסק על פי כמות האנשים הסומכים על הכשרות הזו, יווצר מגוון רחב יותר כשרויות המשקף את מגוון הזהות היהודית של תושבי ישראל ויופחתו מחירי הכשרות הבסיסית. למען האמת, הצעת חוק כזו, נכתבה כל ידי הכותב ותנועת "התעוררות בירושלים" רק צריך לבוא וליטול.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.