מחלוקת ראשונה בקואליציה: כחלון מתנגד לממן ח"כ שיחליף סגן שר

העימות הראשון בין סיעות הקואליציה לא צפוי להתרחש על רקע מחירי הדיור, המצב הביטחוני, ואפילו לא על סוגיות דת ומדינה. מה שמסעיר בימים אלה את הבית היהודי, את כולנו ואת יהדות התורה הוא הצעת "החוק הנורבגי", שאותה מקדמת שרת המשפטים איילת שקד, המזמנת התנגשות בלתי-נמנעת בין משה כחלון ליעקב ליצמן.

תחילתו של הסיפור עם היוודע תוצאות הבחירות. הח"כית המוערכת שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי נותרה מחוץ לכנסת לאחר שהוצבה במקום התשיעי, ואילו המפלגה קיבלה רק שמונה מנדטים. במפלגה החליטו לפיכך לדרוש את קידומו של החוק הנורבגי במסגרת המשא ומתן הקואליציוני. החוק מבקש לקבוע כי שר יוכל להתפטר מהכנסת כך שהבא בתור ברשימת מפלגתו ייכנס במקומו, ואם השר יחדל לכהן בתפקיד, הוא יוכל לשוב לכנסת על חשבון אותו חבר כנסת. בליכוד לא התלהבו מהרעיון שהחוק יחול גם עליהם, כנראה מחשש שרשימת הדורשים להיכנס לכנסת תלך ותגדל, וכך הוחלט לקדם "חוק נורבגי קטן", במסגרתו רק שר אחד יוכל להתפטר, ורק בסיעות שקטנות מ-12 מנדטים.

השבוע החלה שקד לקדם את החוק ונתקלה בבקשה מצד סיעת יהדות התורה. גם הם, בדומה לסיעה של נפתלי בנט, נתקלו בבעיה כאשר חבר הכנסת לשעבר יעקב אשר נותר מחוץ לכנסת. היות שאין שרים מהסיעה החרדית, החוק לא יכול לחול עליהם, ולכן העבירו לשקד מסר שלפיו הם מעוניינים בשינויי חקיקה סבוכים כך שהחוק יחול גם על סגני שרים, מה שמצריך לשנות את חוק יסוד: הכנסת. כך יוכל סגן שר החינוך מאיר פרוש להתפטר מהכנסת ויעקב אשר ייכנס במקומו. שקד, שלה עניין בקידום החוק, הבטיחה לשקול את העניין ברצינות. גורמי המשפט שקלו את הנושא והבהירו שיש על מה לדבר: "אם יהדות התורה תלחץ, נוכל למצוא לזה פתרון".

כחלון, ששמע על הרעיון הנרקם, מיהר להתנגד, וכרגע העסק תקוע. אנשים ששוחחו עם כחלון הסבירו כי "בסופו של דבר החוק הזה הופך לסידור עבודה". לדברי אותם גורמים, בכולנו התנגדו תחילה להרחבת הממשלה ובסופו של דבר הסכימו. הם ויתרו על מינוי סגן שר מטעמם – בזמן שהליכוד הוסיף לעצמו עוד ועוד סגני שרים. "עכשיו רוצים להחיל את החוק הנורבגי גם על סגני שרים. סגן שר מתפטר, עוד חבר כנסת נכנס. זו עוד משכורת ועוד עוזרים. צריך לשים לזה גבול". כעת תצטרך שקד לחשוב איך להתיר את הפלונטר ולהשאיר את כולם מרוצים. כמו שזה נראה, זה לא הולך להיות פשוט.

אף שיש מחלוקות בקואליציה, ואף שהיא הפסידה השבוע בהצבעה לראשונה בכהונה הנוכחית – הצבעה טכנית במהותה על קיום דיון בנושא דוח חקירת האו"ם על "צוק איתן" בוועדת החוץ והביטחון – נראה שבכל זאת הם מנסים ללמוד לעבוד יחד. זאת בזמן שבאופוזיציה יש אוסף של חברי כנסת המפוזרים לקליקות שונות ושאינם ששים לשתף פעולה זה עם זה. השבוע גם ירד בעקביות מספר המשתתפים בהצבעות. בהצעת האי-אמון של יש עתיד, למשל, תמכו רק 40 חברי אופוזיציה לעומת 48 חברי קואליציה שהתנגדו.

רק לפני שבוע חשש יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי אורן חזן (הליכוד) יצביע נגד עמדת הממשלה, ובין הגושים ייווצר שוויון, אבל אם לשפוט לפי המוטיבציה הנוכחית של האופוזיציה – אין לו מה לחשוש. לא פחות מ-19 חברי כנסת שהבטיחו "למרר לקואליציה את החיים" נעדרו מהמליאה. 13 מהם, חברי הרשימה המשותפת, לא תמכו בהצעת האי-אמון בגלל הכותרת שלה: "בעזה ממשיכים לחפור מנהרות ולירות טילים על תושבי הדרום". אגב, גם בתוך הרשימה המשותפת עצמה חילוקי הדעות צפים ועולים, והשבוע אפילו פוצלה קבוצת הווטסאפ שדרכה מפיצה המפלגה הודעות לתקשורת מכיוון שדוברי המפלגה לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהם מי מוסמך לדבר בשמה.

התחושה הזו, של אופוזיציה מרובת ראשים, דוברים ואידיאולוגיות סותרות, באה לידי ביטוי גם בנאומו של יצחק הרצוג השבוע, במסגרת דיון 40 החתימות בהשתתפות ראש הממשלה. כשהרצוג דיבר, רבים מנציגי האופוזיציה לא נכחו, ואלה שכן לא נראו כאילו הם מתאמצים להקשיב או לכבד את הנאום. 12 מהם כלל לא השתתפו בהצבעה שחתמה את הדיון.

הדיון נערך בערך שש שעות לאחר תום המשחק השישי והאחרון בגמר ה-NBA בין גולדן סטייט לקליבלנד, ואחד השרים שהשכים קום לראות את המשחק לא יכול היה שלא למצוא דמיון בין המצב בסדרת הגמר למצב באולם המליאה. "אין מה להשוות", אמר השר, "זה פשוט לא כוחות", ציין כשהוא מכוון ללכידות של הקואליציה ביחס לנרפות של האופוזיציה. "ההבדל", הוסיף השר, "הוא שלקליבלנד יש את לברון ולאופוזיציה יש את בוז'י".

המלחמה הקרה בין הרצוג לשלי יחימוביץ' ממשיכה להתחמם, וכל מחנה ממשיך לבנות סביבו ביצורים ולסמן טריטוריה. ביום רביעי השבוע נערך בביתו של פעיל מפלגת העבודה, אלי רקח, אירוע של שניים במחיר אחד: גם יום ההולדת של בעל הבית וגם מסיבת הפתעה לאיתן כבל כדי לחגוג את ניצחונו בקרב על ראשות ועדת הכלכלה נגד שלי יחימוביץ'. לביתו של רקח בשרון הגיעו יו"ר המפלגה הרצוג וגם חברי הכנסת דני עטר, מרב מיכאלי, איילת נחמיאס-ורבין ורויטל סוויד, וכמה ממקורביו של כבל במפלגה. הרצוג פתח את האירוע ואמר: "היחסים ביני ובין איתן מעוררים קנאה בכל המפלגה, אבל אנחנו ננצח את כל חורשות וחורשי הרעות". לנוכחים לא היה ספק למי הוא התכוון. בלשכת הרצוג הכחישו שאמר את הדברים, אף ששני אנשים שהשתתפו באירוע המצומצם אישרו שהוא אמר אותם.

ח"כ עטר דיבר אחריו ואמר: "נורא רציתי שאיתן ינצח, ואני שמח שהוא ניצח אותה". לגבי המשך המשפט של עטר קיימים חילוקי דעות. אותם שני מאזינים ציינו שברמז ליחימוביץ' אמר עטר: "רצינו להכות בה, והצלחנו להכות בה". בלשכת עטר דחו את החלק הזה של המשפט על הסף והסבירו כי כוונתו הייתה לציין את הברית שיש בין המשתתפים בכנס, וכי עטר אמר שהקבוצה תתלכד נגד מי שינסה לפעול נגד מנהיגותו של הרצוג, אך לא כיוון את דבריו ליחימוביץ'. "זה לא סוד שתמכתי באיתן לראשות ועדת הכלכלה", מסר עוד עטר. "אני מאוד מעריך את שלי ואת פועלה. דבריי לא הופנו נגד שלי, אלא נגד מי שבכוונתו לפגוע ביו"ר המפלגה הרצוג". לאחר שהתאושש מההפתעה, אמר כבל לנוכחים: "אני לא זוכר ברית כמו שיש ביני ובין בוז'י, שנינו הולכים יחד ומחליטים דברים יחד".

ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה לדברים: "אם הדברים אכן נאמרו, מעציב אותי לשמוע זאת. ריח לא נעים של מחנאות וחלוקת שלל עולה מהציטוטים הללו. כשהייתי יו"ר מפלגה דאגתי שלכל כנס ומפגש שהשתתפתי בהם יוזמנו כל חברי הכנסת, והייתי שמחה אם היו"ר הנוכחי היה נוהג כך גם הוא. לא אחראי לדבר כך, ויש בזה לא מעט כפיות טובה. כעת יש לשים את האנרגיות בקרב אידיאולוגי אופוזיציוני לטובת הציבור, לשתף פעולה ולהוביל כמפלגה ובלי לגמגם את הקרב נגד שוד הגז מהציבור".

האם תג המחיר של אביגדור ליברמן לכניסה לממשלה הוא בניית אלף יחידות דיור במעלה אדומים, או שמדובר בכלל בהתרסה כלפי נתניהו? בישראל ביתנו משוכנעים שמדובר באפשרות השנייה. ביום שלישי בצהריים נסעו חברי הסיעה למעלה אדומים. ראש העירייה, בני כשריאל, ערך עבורם קבלת פנים צנועה בבית העירייה. בין מגשים עמוסי שניצלונים, טבעות בצל וממולאים, התפתחה גם שיחה על פוליטיקה. "אני שמח שבאתם ואשמח יותר אם תיכנסו לממשלה", אמר ראש העירייה, אשר חבר בליכוד עשרות שנים, ויחסיו עם ראש הממשלה נחשבים טובים למדי. על כך השיב לו ליברמן: "לגבי המשאלה שלך, בוא קודם נראה את נתניהו בונה פה אלף דירות, ואז נשקול ברצינות".

היו מי שפירשו את הדברים כאיתות ראשון של ליברמן לקראת כניסה לממשלה, אבל גורמים שנכחו במפגש התרשמו כי הייתה זו בכלל עקיצה לראש הממשלה. "הרי ברור שהוא לא ייבנה פה אלף דירות. מאז 2008 הוא לא בנה פה בית אחד. לכן אין שום שינוי בעמדה שלנו, ובטח שהצגת הדברים כאילו אנחנו ממהרים להיכנס לממשלה היא פשוט לא נכונה", אמרו הגורמים. "גם במשא ומתן הקואליציוני הבהרנו שאנחנו מצפים מנתניהו לבנות בגושים, אולם הוא לא היה יכול להתחייב לכך, וזו אחת הסיבות שבגללן לא נכנסנו. אם הוא ישנה את עמדתו, גם אנחנו נשמח לשקול שוב את עמדתנו, אבל כרגע זה לא נראה שזה הכיוון שאליו הוא הולך".

לפניות לכתב: omri_n@walla.net.il