פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עסקה טובה למערב: חמש הנקודות המרכזיות בהסכם הגרעין

      הסרת הסנקציות, והשבתן במקרה של הפרה איראנית; גישה חסרת תקדים לאתרי הגרעין; הגבלת ההעשרה במתקנים השונים; הותרת אמברגו הנשק לשמונה שנים – מה כולל הסכם הגרעין, ואיך ייראה יישומו בשטח?

      עסקה טובה למערב: חמש הנקודות המרכזיות בהסכם הגרעין
      צילום: עומר מירון, רויטרס; עריכה: שניר דבוש

      על הנייר, וגם מפיהם של מנהיגי המעצמות ושל איראן, הסכם הגרעין שנחתם אתמול (שלישי) בין הצדדים בווינה הוא טוב למערב ולישראל. אולם המבחן האמתי לעסקה, הכוללת פשרות רבות משני הצדדים, יהיה מידת יישומה והרצון לאכוף את תנאיה. ההסכם קובע כי איראן לא תפעל לפחות בעשור הקרוב להשגת נשק גרעיני, ולא רק דבריהם הנחרצים של הבכירים האמריקנים תומכים בכך, אלא גם ההצהרות מצד טהראן. הנשיא חסן רוחאני, למשל, התחייב כי "תכנית הגרעין היא למטרות מחקר בלבד".

      עם זאת, איראן מרוויחה לא מעט מההסכם, מעבר להסרת הסנקציות הכלכליות שחנקו את הציבור ואת הכלכלה במדינה. יכולותיה הגרעיניות נשמרות, גם אם חלקן הגדול מוקפאות; כל החומרים הבקיעים נותרים בשטחה, ורק עוברים להיות תחת פיקוח; האיראנים מורשים להמשיך במחקר ופיתוח סרכזות (צנטריפוגות) מתקדמות, וטהראן תוכל להמשיך בתוקפנות שלה במזרח התיכון, שעה שהיא זוכה לחסינות מפני תקיפה מערבית בעשור הקרוב.

      עוד בוואלה חדשות:
      נתניהו ואובמה שוחחו: "ההסכם יזרים כסף לטרור האיראני"
      דיפלומטים אירופים: "הסרת הסנקציות שהטלנו לא תלויה באישור הקונגרס"
      נאום נתניהו מעביר מסר לאובמה: האופציה הצבאית על השולחן

      סעיפי הסכם הגרעין (עיבוד תמונה)

      ההסכם קובע גם הגבלות נוקשות על איראן: אסור להפעיל יותר משתי סרכזות מכל סוג באותה העת, ואסור לקיים כל פעילות שקשורה בפיתוח נשק גרעיני. שורת ההגבלות הרבות על תכנית הגרעין האיראנית מבטיחה שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני למשך תוקפו של ההסכם, במידה והפיקוח אכן יהיה מלא וקפדני כפי שהוא מתואר בהסכם. על פי ההערכות, איראן נמצאת כיום במרחק של כחודשיים מפצצה גרעינית, ואילו בזכות ההסכם היא תתרחק מכך באופן משמעותי, עד לזמן פריצה של שנה וחצי.

      ההסכם הנוכחי מבהיר כי האמריקנים למדו לקח מכישלון ההסכם עם קוריאה הצפונית לפני 21 שנים. "ההסכם עם איראן לא מבוסס על אמון, אלא על בקרה ואימות", הבהיר הנשיא ברק אובמה. קוריאה הצפונית בחרה להישאר מדינה מבודדת, במחיר של היעדר נורמליזציה ביחסים עם ארצות הברית, וזו אחת הסיבות המרכזיות לכישלון המגעים. באיראן אמנם יש משטר טוטאליטרי נוקשה, שהוציא להורג כמעט 2,000 בני אדם בשנתיים וחצי האחרונות, אולם היא גם מדינה מתקדמת, עם כמות גולשי האינטרנט הגבוהה במזרח התיכון, שנהנית מקדמה מדעית ותרבותית, ורוצה להיפתח לעולם ולעשות עסקים עם המערב – כמו בימים שלפני הסנקציות.

      הסנקציות הכלכליות יוסרו אחרי שאיראן תיישם את התחייבויותיה בתחילת 2016; ניתן יהיה להחזיר את הסנקציות תוך 65 ימים

      הנושא הדחוף ביותר לאיראנים נוגע להסרת הסנקציות הכלכליות, שהביאו למיתון חריף במדינה. המנהיג העליון עלי חמינאי תבע הסרה מידית של כל הסנקציות, אבל לא קיבל את מלוא מבוקשו. הסנקציות הכלכליות יוסרו רק לאחר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תקבע כי איראן אכן יישמה את כל הצעדים שהתחייבה אליהן, ותדווח על כך לשש המעצמות ולמועצת הביטחון של האו"ם, לא לפני תחילת 2016.

      בנוסף לכך, אם איראן לא תעמוד בהסכמים, ניתן יהיה להשיב את הסנקציות תוך 65 ימים. בשנים הקרובות אין ספק כי טהראן לא תרצה להסתכן בהחזרתן. הגוף שיקבע אם איראן עומדת בהתחייבויות היא ועדת בוררות, שתורכב מנציגי שבע המדינות החתומות על ההסכם - איראן, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בריטניה, סין ורוסיה. בוועדה, שהחלטותיה יתקבלו בהצבעת רוב וללא זכות וטו לאף מדינה, יש רוב למדינות המערב, כשאיראן, רוסיה וסין המזרחיות נמצאות במיעוט. אם תוגש תלונה לוועדה, יהיה עליה לקבוע תוך 30 ימים אם להעלות את התלונה בפני מועצת הביטחון של או"ם. במידה כזו, יהיו לוועדה 30 יום נוספים לדון בהחזרה אפשרית של הסנקציות, עם ארכה אפשרית של חמישה ימים נוספים.

      השרים שהשתתפו בגיבוש הסכם הגרעין עם איראן בתמונה משותפת בווינה, 14 ביולי 2015 (רויטרס)
      צרפת, גרמניה ובריטניה להוטות לחדש את העסקים עם איראן (צילום: רויטרס)

      לא רק איראן תבקש להימנע מחידוש הסנקציות לאחר הסרתן. צרפת, גרמניה ובריטניה להוטות לחדש את העסקים עם איראן, כך שגם הן לא יהיו להוטות להשיב את הסנקציות, אלא אם יתברר שאיראן אכן מפרה באופן בוטה ושיטתי את ההסכם.

      עם הסרת הסנקציות, הכלכלה האיראנית תרוויח מייצוא עד 200 אלף חביות נפט ביום ומחירי הנפט בעולם יצנחו. כמו כן, המערכת הבנקאית שכעת פועלת תחת מגבלות נוקשות תחזור לעצמה, וכמאה מיליארד דולרים של כספים שהוקפאו ושייכים למוסדות איראניים ולגורמים שקשורים אליהם יוחזרו לידיהם. מרבית חברות הענק האירופיות והסיניות קיימו בעת האחרונה פגישות עם בכירים איראניים לקראת חזרה לפעילות כלכלית באיראן, ברגע שיוסרו הסנקציות.

      פקחי האו"ם יורשו להיכנס לכל מתקן שהם חושדים שיש בו פעילות גרעינית; לסבא"א תהיה גישה תוך 24 ימים לכל היותר לאתרים חשודים

      "סבא"א תגיע לכל אתר שהיא חושדת בו, והיא לא תעלים עין משום דבר ולא תיתן לאיראנים מנוחה באמצעי הפיקוח שלה", הבהיר גורם אמריקני המקורב לסוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית בשיחה עם וואלה!NEWS. נוכח העשור שקדם לשיחות הגרעין, במהלכם איראן השתמשה בכל תעלול אפשרי כדי לרמות את הפקחים, להוליך אותם שולל ולהסתיר את תכניותיה הגרעיניות, למדיניות הפיקוח המתירנית יש משקל רב.

      לפני פחות משבוע דרש חמינאי כי לא יהיה פיקוח על אתרים צבאיים, ולא תהיה לסבא"א לראיונות עם מדעני גרעין. אולי היה מדובר באסטרטגיית משא ומתן, אולם על פניו נראה שהמנהיג העליון התקפל. על פי ההסכם שנחתם לבסוף, לא תהיה שום הגבלה על פעילותם של הפקחים, מלבד הסתייגויות שתוכל להציג איראן לבקשות של סבא"א לביקור בכל מתקן חשוד. ב-24 הימים שתוכל איראן לדחות את הביקורים, במקרה של הכרעה בוועדת הבוררות, יהיה לה קשה עד בלתי-אפשרי להעלים ראיות לפעילות גרעינית. מבחינה זו, הצבעות מודיעינית ממדינות המערב יוכלו לספק מידע קריטי לסבא"א בזמן אמת.

      העשרת האורניום תוגבל לרמה של 3.67%; העשרת האורניום בפורדו והעשרת הפלוטוניום באראק יופסקו

      איראן לא תוכל להקים מתקני העשרה חדשים למשך 15 שנה, ויורשה לה להחזיק רק עד 300 קילוגרמים של אורניום מועשר, כולו ברמה נמוכה של עד 3.67%. כיום, יש בידי האיראנים כ-12 טונות של חומר מועשר, והם יחויבו לדלל אותו או להעבירו לידי מדינה אחרת בתמורה לאורניום גולמי.

      במתקן ההעשרה בנתנז, יורשו עד 5,060 סרכזות מהדור הישן בלבד. למתקן הרגיש במיוחד בפורדו, החצוב בתוך צלע הר סלעי וחסין מתקיפות אוויריות, ייאסר על איראן להכניס חומר בקיע ב-15 השנים הקרובות. כמות הסרכזות במתקן תופחת בכשני שליש ויישארו בו רק 1,044 סרכזות, שלא יוכלו להעשיר אורניום. כל שאר הסרכזות יאוחסנו בפיקוח סבא"א, והמטרה האיראנית המוצהרת היא הפיכת המתקן בפורדו למרכז מחקר לפיזיקה גרעינית.

      שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף בביקור במתקן הגרעיני התת-קרקעי פורדו – קום, אוקטובר 2014 (אתר רשמי , סוכנות הידיעות איסנא)
      שר החוץ זריף בביקור באתר בפורדו (צילום: סוכנות הידיעות האיראנית איסנ"א)

      כור המים הכבדים באראק יהונדס מחדש. ליבתו תפורק והוא לא יוכל לספק פלוטוניום לפצצה גרעינית. בסך הכול, יותר לכור הזה לייצר עד קילוגרם אחד בשנה של פלוטוניום - כמות מזערית בלי כל ערך צבאי.

      איראן תידרש לחשוף את כל ניסויי העבר שערכה בתחום הגרעין

      איראן התחייבה להגיש לסבא"א עד ל-15 באוגוסט תשובות מפורטות לכל השאלות בסוגיית הניסויים שהיא ביצעה עד כה בנשק גרעיני. במסגרת בדיקת הדיווח, פקחי סבא"א יבקרו ב-15 באוקטובר במתקן הצבאי בפארצ'ין, ורק חודשיים לאחר מכן - כשהפקחים ידווחו למועצת הביטחון של האו"ם על הנעשה בפארצ'ין - יחלו לפעול להסרת הסנקציות.

      בנוסף לניסויים שאיראן ערכה, היא התחייבה בהסכם להימנע בעתיד מכל פעילות שקשורה בפיתוח נשק גרעיני. עם זאת, איראן - בגיבוי של רוסיה - תמשיך בתכנית הפיתוח והמחקר שלה בסרכזות מתקדמות.

      אמברגו הנשק הקונבנציונאלי יוסר בעוד חמש שנים; אמברגו על יכולות בליסטיות – בעוד שמונה שנים

      מועצת הביטחון של האו"ם תקבל החלטה שלפיה הסנקציות על איסור מכירת ציוד גרעיני רגיש לאיראן יימשכו עשר שנים. הסנקציות על רכישת טילים בליסטיים וטכנולוגיה שקשורה לכך תימשך שמונה שנים, ואיסור מכירת נשק קונבנציונאלי תפעל למשך חמש שנים בלבד.

      ההגבלה לחמש שנים בלבד על הנשק הקונבנציונלי היא ככל הנראה תולדה של המצב הפוליטי - לאיראן ולארצות הברית יש אויב משותף, "המדינה האיסלאמית" (דאעש). איראן מחמשת את בעלי בריתה באזור, חיזבאללה בלבנון, אסד בסוריה והחות'ים בתימן, ובישראל ובארצות הברית הביעו מכך דאגה, אולם במאבק נגד דאעש, ארצות הברית חייבת לחזק את איראן.

      (עדכון ראשון: 20:38)