(ד"ר אפרים סנה, שמתריע כבר מ-1993 על הגרעין האיראני, בראיון לאולפן וואלה!NEWS)
ישראל נערכת ליום שאחרי הסכם הגרעין: בירושלים סרבו להתרשם בימים האחרונים מהדיווחים על קשיים בשיחות הגרעין בין איראן למעצמות, והתעקשו כל העת כי הסכם בין הצדדים הוא בלתי-נמנע, שכן לטענת ראש הממשלה נתניהו, המעצמות הלכו והגדילו את ויתוריהן לצד האיראני. את הדיווחים על קשיים ופערים בין הצדדים, פטרו בירושלים כ"העמדת פנים לצרכי משא ומתן".
בין אם הטענה הזו הייתה נכונה ובין אם לא, הבוקר (שני) גם בווינה, שם נערכות השיחות, כבר מודים כי הסכם בין הצדדים הוא בלתי נמנע, וההערכה היא שייחתם ביממה הקרובה. על רקע הערכה זו צפוי לשאת הערב בשעה 20:30 (שעון ישראל) נשיא איראן, חסן רוחאני, נאום מיוחד לאומה.
על פי דיווחים בתקשורת האיראנית, נותרו אמנם עוד שתי מחלוקות מהותיות, בנוגע לאמברגו הנשק על איראן (שרוסיה וסין מעוניינות לבטלו) ובנושא ה"רשימה השחורה" של בכירים איראנים שנמצאים תחת חרם בינלאומי, אולם בהנחה שהסוגיות הללו ייפתרו, ההסכם יוצג - והמאבק של היום שאחרי ייצא לדרך.
מבין שש המעצמות השותפות למשא ומתן עם איראן, חמש צפויות לאשר את ההסכם ללא כל קושי: רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה. גם במועצת הביטחון של האו"ם, שעשויה להידרש להצביע על הסרת חלק מהסנקציות מעל איראן, לא צפויים קשיים מיוחדים. אולם בכל הנוגע לחלקה של ארה"ב בהסכם, שם צפוי מאבק לא פשוט בין ממשל אובמה לבין מתנגדי ההסכם, מאבק שישראל תשחק בו תפקיד מרכזי בחודשיים הקרובים.
עוד כתבות בנוגע לשיחות הגרעין:
הסכם הגרעין צפוי להיחתם הערב: מטרת המערב - להרוויח זמן
קרי: "נפתרו כמה נושאים בולטים בשיחות הגרעין"
שר החוץ הגרמני: קרובים לחתימה על הסכם, הכל תלוי באיראן
החלק החשוב ביותר בהסכם מבחינת האיראנים הינו הסרת סנקציות הבינלאומיות, שחונקות את הכלכלה שלהם. הסנקציות של האיחוד האירופי, האו"ם, רוסיה וסין צפויות להיות מוסרות באופן יחסית פשוט, וכך גם סנקציות שהממשל האמריקני הטיל על איראן מתוקף "צו נשיאותי", כלומר החלטה אישית של הנשיא. עם זאת, כדי להסיר מעל איראן גם את הסנקציות שהוטלו עליה מטעם הקונגרס האמריקני, נדרש אישור מיוחד של הקונגרס, ועל כך צפוי להתחולל עיקר המאבק. צריך להבהיר: אמנם חברות הענק מאירופה ומאסיה יהיו רשאיות לעשות עסקים עם איראן, אבל כל עוד הסנקציות של הקונגרס עומדות בעינן חברות אלה לא יהיו רשאיות לעשות עסקים גם בארצות הברית, ויהיו חשופות בה להליכים משפטיים.
באפריל האחרון אימץ הקונגרס האמריקני חקיקה לפיה כל הסכם עם איראן יועבר לקונגרס לצרכי עיון ופיקוח. החקיקה כללה בתחילת הדרך סעיפים שהתבססו על נאומו של נתניהו בקונגרס במרץ האחרון, כגון דרישה מאיראן להכיר בישראל ולחדול מפעילות הטרור שלה, אולם לאחר שהתברר שהסעיפים הללו יובילו לכך שההצעה תיפול, הסכימו הרפובליקנים "לרכך" את ההצעה כדי לזכות בתמיכתם של מספיק סנאטורים דמוקרטים. בנוסח שאושר לבסוף, הממשל האמריקני נדרש להעביר את ההסכם לעיונו של הקונגרס לתקופה של כחודשיים, שככל הנראה תחל היום בלילה.
לאחר תקופת העיון - שחלק נרחב ממנה הקונגרס יהיה בפגרה - יצביעו הסנאט ובית הנבחרים על הסרת הסנקציות. על פי החקיקה ה"מרוככת" שאושרה באפריל האחרון, אובמה זקוק לתמיכתה של שליש בלבד מקרב חברי הסנאט או בית הנבחרים, כדי להסיר את הסנקציות. במילים אחרות, על אובמה לקבל את תמיכתם של 34 סנאטורים דמוקרטים, או לחלופין 146 חברי בית הנבחרים. לפני כחודשיים שלחו 151 חברי בית הנבחרים, כולם דמוקרטים, מכתב תמיכה לנשיא אובמה, בו הביעו את תמיכתם בהסכם המתגבש עם איראן. אם כל אותם 151 ידבקו בגיבוי לנשיא, אובמה יוכל להעביר את ההסכם באופן דחוק אך מספיק.
מבחינת ישראל, המטרה העיקרית תהיה לשכנע כמה שיותר חברי קונגרס וסנאטורים דמוקרטים "להחליף צד" ולהיות מוכנים להכשיל את הסרת הסנקציות של הקונגרס, ובכך אולי גם את הסכם הגרעין כולו. כחלק ממאמצי השכנוע, ראש הממשלה נתניהו צפוי לבקר בוושינגטון בחודש ספטמבר, אז יגיעו רגעי ההכרעה. טרם ברור אם הביקור יוצמד לביקורו המתוכנן גם כך של נתניהו בעצרת האו"ם בניו יורק, או שמא ראש הממשלה יטוס במיוחד לבירה האמריקנית במועד נפרד.
בחודש אפריל האחרון אמר מנהיג הרפובליקנים בקונגרס, ג'ון ביינר, כי הסיכויים להכשיל את הסכם הגרעין בקונגרס שואפים לאפס. ביינר אמר את הדברים באירוע סגור של בכירי המפלגה הרפובליקנית שהתקיים במלונו הפרטי של איל ההון שלדון אדלסון, בעלי העיתון "ישראל היום". כדי להצליח בכל זאת להכשיל את ההסכם, מתנגדי ההסכם צריכים לעקוב גם אחרי מה שיקרה בצד האיראני. אם איראן תגביר בחודשיים הקרובים את פעילות הטרור שלה ברחבי העולם, ותמשיך בהסתה האנטישמית הבוטה שלה נגד ישראל, בהחלט ייתכן שהדבר ישפיע על המחוקקים בוושינגטון. אם, לעומת זאת, הסכם הגרעין יחזק את ה"מתונים" במדינה, כפי שממשל אובמה טוען שיקרה, הדבר עשוי דווקא לעבוד בכיוון ההפוך.
מה שנכון לגבי האיראנים, נכון גם לגבי ישראל. כדי להכשיל את הסרת הסנקציות, נתניהו אינו צריך לשכנע את המחוקקים הרפובליקנים - שרובם ככולם תומכים בעמדתו בכל מקרה. המבחן הגדול שלו הוא ביכולת לשכנע כמה עשרות מחוקקים דמוקרטים "לערוק צד". כחלק מהניסיון הזה, נתניהו עשוי להידרש לצעדים לא פופולריים בקרב מפלגתו דווקא בנושא הפלסטיני, כדי לחזק את הדימוי החיובי שלו בקרב אותם מחוקקים הדורשים שכנוע. מה בדיוק הוא ישלוף מהכובע, והאם זה יספיק? את התשובות נגלה בחודשיים הקרובים, שצפויים להניב סערה של ממש ביחסי ישראל-ארצות הברית.