אתמול נהרגו בכבישי ישראל שני נהגים והולכת רגל, בשלוש תאונות קטלניות. המשטרה, שלא כהרגלה בשנים קודמות, הסתפקה בדיווח לקוני לתקשורת על סגירה ופתיחה של הדרכים שבהן אירעו התאונות, ולא סיפקה פרטים על נסיבות המקרים או על החקירה בעניין. מסיבה לא ברורה, ודווקא בצל הנתונים המטרידים על עלייה של 10% במספר ההרוגים בדרכים לעומת השנה שעברה, החליטו במשטרה לשנות תפיסה ולקבוע שאין עוד צורך לעדכן את הציבור על ההרוגים או על החקירה, כפי שהיה נהוג בעבר. זאת, בשונה מהגישה שננקטה עד כה ולפיה עיסוק ציבורי בנושא התאונות מגביר את המודעות ואת הזהירות.
עוד ידיעות בנושא
אתמול: שלושה הרוגים בכבישי ישראל
מתנדב ב"אור ירוק": "ילדים שנוהגים בלי רישיון - תופעה במגזר"
תיק החקירה של דריסת גל בק לא ייפתח, האב זועם
עד לפני כשנתיים היה אגף התנועה של המשטרה גוף מנחה ומקצועי בארגון, ותחת אחריותו הייתה יחידה אחת מבצעית משטרת התנועה הארצית, שתפקידה לאכוף את חוקי התנועה בכבישים הבינעירוניים. יחידות התנועה ובוחני התנועה, כמו גם התובעים של אגף התנועה, היו כפופים למחוזות המשטרה. בתום עבודת מטה ארוכה, החליט ניצב משה אדרי, ראש אגף התנועה דאז, להכפיף את כל יחידות התנועה כך שיהיו כולן תחת אגף התנועה. במסגרת המהלך הוצאו היחידות המבצעיות, החוקרים והתובעים מהמחוזות השונים והועברו לאגף התנועה הארצי. המטרה הייתה ליצור אחידות, להגביר את האכיפה העירונית ולשדרג את המקצועיות בתור הגוף שאחראי על המאבק בתאונות הדרכים. הרעיון והיישום היו נכונים. כפי שיחידת להב 433 הוקמה כמנגנון אחיד שמטרתו להילחם בפשיעה החמורה ובפשיעה השלטונית, כך הייתה הגישה שאגף התנועה בשילוב כלל זרועותיו יילחם בקטל בכבישים.
אין צורך לעדכן
במסגרת ההחלטה, גם מערך הדוברות של יחידות התנועה והדוברות של חקירות תאונות הדרכים הועברו לטיפול אגף התנועה. בהתאם לכך הוגדל תקן הדוברות באגף. אלא שכאן, שלא כמו המערך המקביל באגף החקירות שמדברר את יחידת להב 433, החליטו בחטיבת הדוברות של המשטרה שאפשר להמעיט במידע ו"לצנזר" את הדיווחים לציבור הרחב בתחום התאונות. וכך, בשנה וחצי האחרונות, בכל פעם שאדם נהרג בתאונת דרכים מוציא אגף התנועה הודעה יבשה שלפיה כביש מסוים "נחסם לתנועה עקב תאונת דרכים". לאחר סיום הטיפול הראשוני בזירה מוציא האגף הודעה נוספת ברוח זו: "הכביש נפתח לתנועה". וכך, על אף שכמות ההרוגים עולה, לא ניתן לכך ביטוי בפרסומים. במשטרה החליטו שאין צורך לעדכן את הציבור על כל תאונה קטלנית ועל כל אדם שקיפח את חייו בכבישי ישראל. יתרה מזאת, המשטרה לא מעבירה סיכום ראשוני של חקירת התאונה לכלי התקשורת, וגם לא שולחת קצין דוברות לזירה, כפי שנהגה בעבר וכפי שהוא נוהגת בפשעים חמורים, כגון רצח.
אתמול בערב, בצומת בית דגן, מרחק של עשרות מטרים מלשכתו של ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב ירון בארי, נדרסה למוות הולכת רגל. אפילו ותיקי חוקרי תאונות הדרכים במשטרה, כמו גם אנשי מד"א התקשו מול המראות בזירה. "זו אחת התאונות המחרידות שנתקלתי בהן במהלך שנות שירותי במשטרה", אמר קצין תנועה ותיק שהגיע לזירה. אלא שגם אתמול הסתפקו באגף התנועה של המשטרה לדווח על חסימת הכביש, אבל לא על הטרגדיה. את העיתונאים שהתעוררו בשעת לילה לסקר את האסון הרחיקו מאות מטרים מהזירה. הסיסמה של אגף התנועה היא אמנם "שירות בתנועה, מצילים חיים", אולם המדיניות במשטרה, כך נראה, היא להימנע מעיסוק בסוגיית הקטל בדרכים ולתת לו ביטוי בקול רם.
לפניות לכתב אבי אשכנזי: aviash123@walla.co.il