במשך עשרה חודשים מוחזק אברהם מנגיסטו בידי חמאס והארגון שותק. אף לא התבטאות אחת. זאת על אף שבתקשורת הערבית פורסמו לא פעם דיווחים על שמנגיסטו נסחף בדרך הים ונמצא בעזה. אין מדובר בדיווח אחד בודד, אלא בכמה כלי תקשורת, כמו סוכנות הידיעות "מען", הנחשבת לפופולרית ביותר בשטחים, ורשת אל-מיאדין, המזוהה עם חיזבאללה. כלומר, מיליוני פלסטינים וערבים בכל רחבי המזרח התיכון ידעו על כך שמנגיסטו נמצא בידי הארגון בעזה, ועדיין חמאס ומדינת ישראל נמנעו מלהתייחס לכך.
בכיר בחמאס, ראזי חמאד, עמד בקשר עם גרשון בסקין, האיש שתיווך בעסקת גלעד שליט, כחלק מהניסיונות להניע משא ומתן בין הצדדים. הבוקר (חמישי) סיפר בסקין כי על פי מה שנאמר לו מפי "בכיר בחמאס", מנגיסטו כלל אינו נמצא בעזה, אלא שוחרר לאחר חקירתו - כשהתברר שאינו חייל - ועבר דרך המנהרות לסיני. הטענה הזו שהעביר חמאס לבסקין, כמו גם לכלי תקשורת ישראליים אחרים, נשמעת מופרכת וייתכן כי היא נובעת משתי אפשרויות: הראשונה, להסתיר שבמהלך שהותו בשבי חמאס, מנגיסטו נפגע. השנייה היא, כי הארגון מנסה לייצר דיסאינפורמציה על אודות גורלו או להעלים ככל הניתן מידע עליו.
ישראלים מוחזקים בעזה || סיקור מיוחד בוואלה!NEWS
גורם מדיני: הפרשה פורסמה לאחר שכשלו המגעים לשחרור מנגיסטו
אחיו של אברהם השבוי בעזה: "אמרו לנו שאם נדבר - חייו בסכנה"
את ההחלטה של הארגון הפלסטיני שלא לספק פרטים על מצבו של מנגיסטו או על העובדה שהוא נמצא בידיו, עוד ניתן להבין. ההחלטה של ממשלת ישראל לאסור פרסום - אפילו של דיווחים בערבית - על מנגיסטו, כבר מעלה לא מעט סימני שאלה.
עבור חמאס, מנגיסטו והבדואי שחצה ברגל את הגבול לעזה, הם שני נכסים משמעותיים. את מה שלא הצליחו אנשי חמאס לעשות באינספור ניסיונות במבצע "צוק איתן" - לחטוף חייל - קיבל הארגון במתנה כאשר מנגיסטו והבדואי הישראלי חצו את הגבול. חמאס ידע שהמחיר שישראל תהיה מוכנה לשלם עבור גופות החיילים הנעדרים, אורון שאול והדר גולדין, יהיה נמוך ואפילו נמוך מאוד. לעומת זאת, שני ישראלים חיים משנים את התמונה.
חמאס ידרוש מחיר כבד
ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, התייחס אתמול לסוגיית המשא ומתן בין ישראל לחמאס בנושא הגופות והנעדרים. לדבריו, ישראל פנתה באמצעות מתווכים אירופים לארגון בניסיון לקדם עסקה להחזרת שני ישראלים חיים ושתי גופות. משעל גם הסביר שאין בכוונת אנשיו לספק שום מידע בנושא עד שישראל תשחרר את כל אסירי חמאס מקרב משוחררי עסקת שליט, שנעצרו שוב לאחר חטיפתם של שלושת הנערים. וזה בעצם ההיגיון של הארגון בשמירה על השתיקה התקשורתית.
עוד בטרם יתחיל כל סוג של משא ומתן בין ישראל לחמאס, באופן ישיר או עקיף, הארגון כבר מבקש להגיע להישג - חוב ישן מימי "צוק איתן". זה חוב שיש לחמאס כלפי הציבור הפלסטיני וכלפי משפחות פעילי הארגון שנעצרו, שיכול גם לתת דחיפה משמעותית לתמיכה בחמאס בקרב הציבור הפלסטיני.
השאלה היא אם מישהו בממשלת ישראל מוכן לשלם מחיר יקר עבור הצעיר שחצה את הגבול בגלל בעיה אישית כזו או אחרת ולא במסגרת מילוי תפקידו, ללא קשר לצבע עורו. כך גם לגבי הצעיר הבדואי. ישראל שילמה מחיר יקר בעסקת שליט, לא רק בגלל שחרור 1,027 אסירים פלסטינים, אלא בעיקר לנוכח העובדה שרבים מהם מובילים כיום את פעילות הטרור בגדה, כשהם מכוונים אותה מרצועת עזה וטורקיה, אליהן גורשו.
העסקה גם גבתה כבר חיי אדם בשלל הפיגועים שהוכוונו על ידי האסירים המשוחררים הללו. אז, באוקטובר 2011, המחיר שולם עבור חייל ישראלי שהיה בפעילות מבצעית. כעת מדובר בשני ישראלים שלפחות אחד מהם, ככל הנראה, לוקה בנפשו, והשני שהגיע לעזה כמה פעמים בעבר, מסיבות שטרם ידועות.
ועדיין צריכה להישאל כאן שאלה מהותית הנוגעת לצד הישראלי. כיצד קורה שמדינת ישראל מונעת בכוונה כל פרסום בנושא במשך עשרה חודשים? האם לא היה כאן אינטרס ברור של הציבור לדעת ממקרה זה? ניתן לשער שאם מנגיסטו היה בן למשפחה צברית מבוססת, הצנזורה לא הייתה מחזיקה מעמד במשך יותר מכמה ימים. אולם היותו בן למשפחה קשת יום שמוצאה מאתיופיה, הקלה במידה מסוימת על המדינה למנוע פרסום של פרטים כלשהם בנוגע לפרשה, אולי מתוך תקווה שהדבר יוביל לעסקה עם תג מחיר לא גבוה מבחינת ישראל. זו תפיסה מעט תמימה, אולי אפילו ילדותית. אם נרצה או לא נרצה, חמאס ידרוש מחיר כבד עבור שחרורם של מנגיסטו והבדואי ששמו עדיין לא הותר לפרסום.
לפניות לכתב אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com