ההחלטה אמש (שני) להקים חטיבת קומנדו בצה"ל תחת אוגדה 98 ובפיקודו של אלוף-משנה דוד זיני, מבהירה כי המטה הכללי מאמין שהאיומים סביב מדינת ישראל משתנים במהירות והוא נחוש לקבל החלטות אמיצות ומידיות.
בשלושת העשורים האחרונים הקים צה"ל יחידות קומנדו שלכל אחת מהן מענה לאיום מיוחד: יחידת דובדבן הוקמה לפעילות מורכבת של מסתערבים באזורי אוכלוסייה פלסטינית, יחידת אגוז הוקמה כמומחית ללחימה בדרום לבנון נגד חיזבאללה, יחידת מגלן הוקמה כמענה להשמדת מטרות איכות בעומק שטח האויב, ובשנים האחרונות הוקמה יחידת רימון כמענה לפעילות הטרור המתהווה במדבר בגבול מצרים. כל אחת מהיחידות נדרשה בעשור האחרון להסתגל גם לאיומי הטרור וכן לקחת חלק בפעילות הביטחון השוטף, הכוללת בעיקר מעצרים ואבטחת גבולות.
בשנתיים האחרונות אירעו כמה תהפוכות במזרח התיכון והצורך המבצעי של צה"ל השתנה בהתאם להן. בימים אלו נערך צה"ל לשני אתגרים מרכזיים. הראשון, המערכה שבין המלחמות, שבה הוא נדרש לפעילות צללים, ולשם כך הוקמה בין היתר מפקדת חזית העומק בפיקודו של אלוף במיל' טל רוסו. והשני, המענה המידי נגד ארגוני טרור כמו "המדינה האיסלאמית" (דאעש), שפועל בסוריה, בחצי האי סיני ובעזה, או רצון להגיע להישג מהיר וממוקד רחוק מגבול המדינה. לפיכך, ההחלטה על הקמת חטיבת קומנדו היא רק טבעית.
לקריאה נוספת:
נתניהו באזכרה לחללי צוק איתן: "מערבולת דמים משתוללת במזרח התיכון"
לראשונה מאז צוק איתן: אלפי בתים בעזה שנהרסו כליל ייבנו מחדש
תחזיות קודרות בצה"ל: בשנת 2019 יחסרו 6,000 חיילים
הרעיון להקמת החטיבה הועלה בעבר על ידי הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, עת שימש מפקד זרוע היבשה בטרם מלחמת לבנון השנייה. גנץ, בוגר לימודים אקדמאיים בארצות הברית שנחשף לעבודת הצבא האמריקני, חשב שזה יהיה נכון להעתיק את הרעיון ולארגן מחדש את כוחות היבשה של צה"ל. הרעיון קודם אחרי מבצע "חד וחלק" של יחידות העילית בצה"ל במלחמת לבנון השנייה, שבמהלכו פשטו כוחות שלדג וסיירת מטכ"ל על מרפאה בבעלבכ בדרום לבנון.
ואולם, מלחמות האגו בצמרת צה"ל והחשש משינויים במבנה הצבא הותירו את הרעיון במגירה. אלופי הפיקודים המרחביים עמדו על הרגליים האחוריות ולא היו מוכנים לוותר על ה"בייבי" שלהם. גם באגף המודיעין קמו מתנגדים בשל החשש לאבד את הפיקוד על סיירת מטכ"ל, שהייתה אמורה להיכלל בתכנית המקורית.
הקמת חטיבת קומנדו תמצה טוב יותר את הכוחות ותקים עבורם בית טבעי, לצד יחידות מיוחדות נוספות באוגדה 98. כך, יהפכו היחידות ממתחרות זו בזו למשתפות פעולה מהלך שהיה קשה מאוד לבצע ללא הקמת החטיבה. אין ספק כי השילוב ביניהן יהפוך למכפיל כוח. למרות שאיחוד היחידות לחטיבה אחת תפגע במוטיבציה להגיע לחטיבות החי"ר האחרות, הן מספיק חזקות להתמודד עם המהלך המהפכני.
החלטת הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט להקים את חטיבת הקומנדו מצטרפת לשורה נוספת של החלטות מהפכניות שקיבל מאז שנכנס לתפקידו, בהן החזרת האימונים ליחידות צה"ל, גם במחיר של פגיעה בהתעצמות, צמצום מספר האלופים במטה הכללי והקמת זרוע הסייבר. בכל אחת מההחלטות יש שינוי משמעותי בארגון צה"ל. ייתכן כי החלטות דרמטיות לא פחות, חלקן במחיר כבד, יתקבלו כבר בזמן הקרוב.
מח"ט גבעתי היוצא קודם או נענש?
עוד הוחלט אמש על שורה של קידומים ומינויים בשורות צה"ל. הקצינים הבולטים שקודמו מדרגת אלוף-משנה לתת-אלוף הם מפקד חטיבת גבעתי לשעבר, אלוף-משנה עופר וינטר; מפקד חטיבת גולני, אלוף משנה רסאן עליאן; ומפקד בה"ד 1, אלוף-משנה אבי גיל.
מח"ט גבעתי היוצא היה במרכזן של סערות תקשורתיות וביקורת ציבורית. היו אלופים במטכ"ל שהעריכו כי וינטר לא יקודם וייצא ללימודים, או יקבל תפקיד הדרכה באחד הקורסים היוקרתיים בצה"ל. למרות זאת, הרמטכ"ל החליט לקדמו ולמנות אותו לראש מטה פיקוד מרכז.
גורמים המקורבים למפקד החטיבה הסגולה לשעבר אמרו אמש כי ניתן היה למנות אותו לפיקוד על אוגדה ולא לתפקיד מטה. מנגד, גורם בכיר בצה"ל מסר כי הרמטכ"ל מצא לנכון להכשיר את וינטר עתיר הניסיון המבצעי לתפקיד מטה, ולא למנות אותו לתפקיד שטח נוסף. אגב, תהליך דומה עבר תת-אלוף במיל' משה (צ'יקו) תמיר כשמונה לראש מטה פיקוד מרכז בטרם מונה לפיקוד על אוגדת עזה.
גם את מח"ט גולני, שתפקודו במבצע "צוק איתן" עורר מחלוקת, החליט הרמטכ"ל לקדם ולמנותו לתפקיד קצין חי"ר וצנחנים ראשי, המוגדר כתפקיד מטה, ולא לפיקוד על אוגדה. הוא יחליף בתפקידו את יהודה פוקס, שמונה בסבב הדיונים הנוכחי למפקד אוגדת עזה הבא. לעומת זאת, מפקד בה"ד 1, אל"מ אבי גיל, מונה לפיקוד על אוגדה ולא לתפקיד מטה. ימים יגידו אם מדובר בתהליך הכשרה או במבחן לקצינים.
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com.
(עדכון ראשון: 23:30)