מלחמות, חובות ומהגרים: המשברים שמאיימים לפרק את אירופה

    שרי החוץ של האיחוד סירבו היום להאריך את הסדר החוב של יוון, אך זו ממש לא הבעיה היחידה. גם התוקפנות של פוטין ממזרח ומאות אלפי המסתננים ומבקשי המקלט מאפריקה קוראים תיגר על היבשת הישנה שטרם נראה כמותו מאז תום מלחמת המלחמה הקרה

    עמית לוינטל
    צילום: רויטרס עריכה: מתן חדד

    "מרקל ויתרה על האפשרות לשמור על כלכלת יוון באיחוד האירופי, היא לא מוכנה לזוז מעמדתה". את הביקורת הזו השמיע נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, לאחר פגישתו הראשונה עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד במאי 2012. הידיעה הזו התגלתה השבוע כחלק ממסמכי ויקיליקס חדשים שנחשפו וכללו בין היתר דיווחים ולפיהם הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית צותתה לשלושת נשיאי צרפת האחרונים בין השנים 2012-2006. הולנד הסוציאליסט, שסולד מגישתה השמרנית והנוקשה של מרקל, אף יזם מאחורי גבה של מנהיגת גרמניה פגישה חשאית עם ראשי המפלגה הסוציאליסטית במדינתה.

    הלכלוך הדיפלומטי הזה חשף עוד מתיחות, אולי קרע מסוים, בין המדינות המובילות את האיחוד האירופי, בנוגע למשא ומתן עם יוון. רק היום הודיע ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, כי המדינה תערוך משאל עם ב-5 ביולי על הסדר החוב החדש עם בעלי החוב הזרים. שרי האוצר של מדינות האיחוד סירבו בתגובה להאריך את הסדר החוב הנוכחי, שמסתיים ביום שלישי הקרוב.

    באירופה מנסים להימנע מפגיעה כלכלית ותדמיתית קשה בשיחות החירום עם ממשלת יוון, שמחויבת לשלם את חובותיה לאיחוד – על סך 1.6 מיליארד אירו – עד 30 ביוני. לכולם ברור שיוון לא תחזיר את חובותיה כפי שהתחייבה, ומייחלים לפשרה סבירה.

    עוד בוואלה! NEWS

    תקופת הקורונה מסוכנת עבור החולים במחלה זו. איך שומרים עליהם?

    פרופ' ארנון נגלר בשיתוף האגודה לזכויות החולה
    לכתבה המלאה
    אירופה נמצאת במצב המאתגר ביותר מאז תום המלחמה הקרה (צילום: אי-פי)

    ואם לא די בכך, הרי שהסערה הדיפלומטית מגיעה בתום שבוע סוער של מחלוקות ועימותים סביב סוגיית המהגרים מדרום - בין אנגליה לצרפת, בין איטליה לצרפת ובין הונגריה לראשי האיחוד – ובמקביל לתוקפנות של רוסיה ממזרח. בעיית המהגרים מאיימת לפורר את אירופה, מעלה מתיחות רבה בין מדינות האיחוד ומפחידה את התושבים ביבשת שחשים איום לאומי ודמוגרפי. למעשה, אירופה נמצאת במצב הקשה והמאתגר ביותר מאז סיום המלחמה הקרה. "אירופה חווה משברים רבים בו זמנית", אומר ראסל לינץ', כתב עיתון "איבנינג סטנדרד" הבריטי, "ואין לה הנהגה מרשימה ובעלת נוכחות. גרמניה לבדה מנסה לנהל לבד את העניינים, והפכה כמעט לקול היחיד בעל חשיבות".

    אלה שלוש הבעיות המרכזיות והקשות שעמן מתמודדות מדינות האיחוד. בין לבין יש את שיחות הגרעין עם איראן, שגם לאירופים יש אינטרס מובהק בהן, וכן את המאבק מול "המדינה האיסלאמית" (דאעש) שמגייס אלפי צעירים דחויים מהיבשת הישנה. עם שק הצרות הנדיב הזה, אירופה מצליחה להחזיק מעמד בקושי רב. בינתיים.

    מרוץ חימוש במזרח אירופה

    נאט"ו הודיעה השבוע כי 40 אלף חיילים יוצבו במזרח אירופה, כדי לתת משקל נגד לתוקפנות של הנשיא פוטין. רוסיה מסרבת לסגת ממזרח אוקראינה למרות הפצרות מנהיגי המערב, ופוטין יצא בעבר בהצהרות לוחמניות ומאיימות כלפי המדינות השכנות שבהן יש בני מיעוט רוסי. השאיפה של פוטין להחזיר את רוסיה לכוח בינלאומי כמו בימי ברית המועצות נשען על האיום הצבאי.

    "הכוח הצבאי הגדול יאפשר לנו להגיב במהירות וביעילות כשיצוץ משבר נוסף", אמר ינס סטולטנברג הנורבגי, מזכ"ל נאט"ו, "ויבטיח לנו שליטה פוליטית מלאה". זאת בעוד ארצות הברית שולחת נשק כבד – לרבות 250 טנקים ו-900 כלי רכב – וכן 5,000 חיילים לאסטוניה, לטביה, ליטא, בולגריה, פולין ורומניה.

    רוסיה מסרבת להסיג את כוחותיה, חרף הפצרות מנהיגי המערב. חיילים רוסים על משוריינים סמוך לגבול עם אוקראינה (צילום: רויטרס)
    מאחורי הקלעים, מדינות אירופה חוששות כי החברות באיחוד מנהלות עסקים נסתרים עם רוסיה

    בתוך כך, שרי החוץ של האיחוד האירופי נפגשו השבוע בלוקסמבורג והודיעו על הארכת הסנקציות נגד רוסיה עד סוף ינואר, "בתגובה לערעור של רוסיה על היציבות במזרח אוקראינה". בשל כך פוטין מיהר להכריז על חרם נגדי על סחורה אירופית. משרד החוץ הרוסי הביע "אכזבה מכך שהלובי הרוסופובי באיחוד האירופי ניצח", ועקץ: "זה נראה ציני שהאיחוד האירופי החליט על המשך הסנקציות דווקא ב-22 ביוני, אותו תאריך שבו ב-1941 גרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות".

    אירופה לפחות ניצבת מאוחדת מול האיום הרוסי, למרות שמאחורי הקלעים יש חשדנות בין מדינות האיחוד. אף אחת לא רוצה לצאת פראיירית, ולכן כל מדינה בודקת שבאמת אף אחת מהחברות האחרות באיחוד לא עושות עסקים נסתרים עם הרוסים.

    יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

    "רוסיה היא אתגר משמעותי עבור האיחוד האירופי, אבל זה מסוג האתגרים שאירופה כבר ידעה לטפל בהם", סבור ד"ר טל שדה, מומחה לאיחוד האירופי ולכלכלה בינלאומית מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. "בזמן המלחמה הקרה האתגר היה גדול הרבה יותר, עם טנקים סובייטים על הגבול ואימה של איום גרעיני משמעותי. בנוסף, צריך לזכור שני דברים: מול רוסיה יש אחדות ואין מחלוקות בין מדינות האיחוד, ורוסיה היא לא רק בעיה של אירופה, אלא גם של ארצות הברית, שמובילה את חזית המערב מול פוטין".

    יוון לא מעניינת את אירופה

    הכותרות הראשיות בעיתונות האירופית בשבוע האחרון נגעו לשיחות הדרמטיות בבריסל בין ממשלת יוון, שהתחייבה לשלם חובות לאומיים בסך 1.6 מיליארד אירו לנושים עד ליום שלישי הקרוב. השיחות העלו בעיקר קולות ייאוש וייתכן מאוד שיוון תמצא את עצמה מחוץ לאיחוד האירופי, בתהליך שכבר זכה לכינוי GREXIT (שילוב בין המילים יוון ויציאה – ע"ל).

    ראש הממשלה היווני אלכסיס ציפראס אמנם גיבש בימים האחרונים הצעות שנידונות ברצינות, אולם הציבור היווני מוחה בהמוניו ברחובות נגד ההסכם המסתמן, ומתנגד לפשרה עם אירופה שפירושה תקופת צנע. חלק מחברי "סיריזה", מפלגת השמאל הרדיקלי שבראשה עומד ציפראס, מאיימים למרוד ומתכוונים להצביע נגד ההסכם המתגבש. מנגד, אירופה איבדה מזמן אמון ביוון, עוד כשהיו לה ממשלות מתונות יותר שלא ביצעו את הרפורמות שנדרשו מהן, ובהן הפרטות. ולסיריזה בטח שאין כוונות ליישם תהליכי הפרטה נרחבים.

    "החברה היוונית נקרעת מהמשבר ונהרסת מבפנים - בניגוד לחברה האירית ולחברה הפורטוגלית, שהתאחדו מול המשברים שהן חוו וידעו לצאת מהם מחוזקות", מסביר שדה. "הציבור היווני לא מאמין לממשלה, ולראיה היוונים הם הראשונים שהבריחו את רזרבות מטבע האירו שלהם המדינה".

    "הציבור ביוון לא מאמין לממשלה". ראש הממשלה אלכסיס ציפראס (צילום: רויטרס)

    הבנק המרכזי האירופי מנשים את הבנקים היוונים ומונע את קריסתם, עם הלוואה שמנה שהורחבה השבוע לכדי 84 מיליארד אירו. ואולם, מומחי הכלכלה האירופים מעריכים שהיפרדות יוון מהמטבע תמוטט את כלכלתה אך לא תפגע קשות בזו של היבשת הישנה. לטענתם, הבנקים האירופאים נקטו מאז 2012 באמצעי זהירות לאור מצבה של יוון, והתנתקו ממנה באופן הדרגתי. נוסף לכך, כלכלת יוון אינה משמעותית באיחוד ואין לה ייצוא רב אליה. שדה מסביר: "יוון תתמוטט כלכלית אם תצא מהאיחוד, אבל מבחינת האיחוד אפשר לנהל את הפרידה מיוון בצורה טובה ולא מזיקה מדי. גם אם לאחר הפרידה מיוון יהיו ימים סוערים בשווקים - אירופה תשרוד".

    אלא שיוון היא לא כל הסיפור: באירופה חוששים כי מדינות אחרות יילכו בעקבותיה. גורם בנציבות האירופית אמר לוואלה!NEWS: "הדאגה האמתית היא מעצם התקדים של מדינה שיוצאת מהאיחוד, ומההשלכות של הדבר. החשש הוא מהתפוררות הדרגתית של האיחוד; הכלכלות העדינות של פורטוגל ואולי אפילו ספרד ואיטליה יסבלו מעזיבת יוון, השווקים הפיננסיים יתנפלו עליהן, והן עלולות להיגרר בעקבות היוונים ולעזוב את האיחוד".

    סוגיית המהגרים חושפת את ערוות האיחוד

    מתאו רנצי, ראש ממשלת איטליה, איים בשבוע שעבר כי "אם ההגירה תהיה הבעיה של איטליה, שכן אירופה מעדיפה לעצום את עיניה, אז איטליה תתמודד עמה לבדה. במקרה כזה יהיה מדובר בתבוסה - לא לאיטליה, אלא לרעיון של האיחוד האירופי". דברים נוקבים אלו נאמרו בצל המתיחות עם השכנה צרפת, שהגיעה לשיאה.

    מאות מהגרים מסודאן ומאריתריאה התרכזו בצפון איטליה מתוך רצון לעבור את הגבול לצרפת. הצרפתים, שטענו שאיטליה לא מטפלת במהגרים כראוי, סגרו בתגובה את הגבול, ושר הפנים הצרפתי ברנאר קזנב אף הודיע כי "6,000 מהגרים הוחזרו מצרפת לאיטליה". האיטלקים השיבו בזעם ואיימו שייתנו למבקשי המקלט ויזות למעבר חופשי במדינות אירופה, לפי "אמנת שנגן" המאפשרת חופש תנועה לתושבי האיחוד. מאחר שאיטליה קולטת את מרבית המהגרים, שמגיעים כיום מלוב וממצרים, טען רנצי כי יתר מדינות אירופה "מפרות את הסכמי האיחוד בהתנהלותן מולנו".

    מאות אלפים מגיעים לאירופה מדי שנה. מעצר מהגרים אפריקאים בלוב, בדרכם ליבשת הישנה (צילום: רויטרס)
    בניגוד לשאר האתגרים עמם מתמודדת אירופה, נושא ההגירה הוא היחיד שהאיחוד צריך לפתור לבדו, בלי ארצות הברית וללא כל סיוע חיצוני אחר

    לפי הערכות שונות, מדי שנה מגיעים לאירופה מאות אלפי בני אדם מאפריקה ומאזורי הקרבות במזרח התיכון. סוגיה זו היא האיום האסטרטגי האמיתי על אירופה. "הרעיון הבסיסי מאחורי האיחוד האירופי הוא הרעיון של מדינה אירופית אחת, ביטול הגבולות, 'אירופה לכל האירופאים'", מסביר שדה. "סוגיית המהגרים היא בעיה גדולה כי כאן נחשפת האמת: האירופים לא ויתרו באמת על הזהויות הלאומיות של כל מדינה, אירופה היא עדיין אוסף של מדינות לאום והאיחוד אינו אמיתי. ההגירה היא חומר בעירה בכך שהיא חושפת את האיבה והמתיחות ביחסים בין המדינות, וזה מקלקל את הרעיון הבסיס מאחורי האיחוד".

    העיתונאי הבריטי לינץ' מוסיף כי נושא ההגירה מציב את אירופה לבדה בחזית. "בניגוד לשאר האתגרים עמם מתמודדת אירופה, נושא ההגירה הוא היחיד שהאיחוד צריך לפתור לבדו, בלי ארצות הברית וללא כל סיוע חיצוני אחר", הוא מסביר. "זה עניין שהאיחוד לא התמודד איתו בעבר, וספק אם המדינות באיחוד יוכלו לפתור אותו". בינתיים האיחוד מתפרק בסוגיית המהגרים גם מבפנים, שכן לכל מדינה יש חוקי אזרוח שונים. מספיק דרכון בלגי, מדינה עם חוקים מקלים בנושא זה, והמתאזרח מקבל מעמד שווה לכל אזרח אחד באיחוד.

    לכך יש להוסיף את האירועים האחרונים: ממשלת הונגריה, שלטענתה בחצי השנה הראשונה ב-2015 נכנסו אליה 60 אלף מהגרים, הודיעה על שתי החלטות שמפרות את תקנות האיחוד האירופי ועוררו זעם וביקורת. ההחלטה הראשונה היא לבנות חומה בגובה ארבעה מטרים לאורך 175 קילומטרים של הגבול עם סרביה. ההחלטה הנוספת התקבלה ביום שלישי האחרון - בודפשט השעתה את תקנות ההגירה של האיחוד האירופי ולפיהם "המדינה הראשונה שבה דרכו מבקשי המקלט צריכה לטפל בעניינם". במושב האיחוד האירופי בבריסל דרשו הבהרות מההונגרים, שטענו שבגבול שלהם כמות המהגרים יצאה מכלל שליטה.

    גרמניה מנסה לנהל את המשברים של אירופה לבדה. הקנצלרית מרקל (צילום: רויטרס)

    יום שלישי האחרון כלל בתוכו משבר נוסף, בנוגע למעבר הקרקע של התעלה בין צרפת לבריטניה. שביתת עובדי הנמל בעיר קאלה הצרפתית הובילה יותר מ-3,000 מהגרים, שרוצים לעזוב לבריטניה, להריח את ההזדמנות, ואלפי משאיות נעמדו בפקקים של שש שעות במעבר הקרקעי. המהגרים, שחיים במחנה אוהלים שמכונה "הג'ונגל", ללא תנאי מחייה מינימליים, הגיעו לשם בטענה כי צרפת מזניחה אותם. הם ניסו להתגנב לתוך המשאיות במטרה לגנוב את הגבול לבריטניה, שם הם מאמינים שיזכו לתנאים טובים כמבקשי מקלט. כתוצאה מכך, התקלקל חלק גדול מהסחורות שהובילו המשאיות, ונהגים שבכלי הרכב שלהם התגלו מהגרים קיבלו קנס של 2,000 פאונד.

    האנגלים הטילו את האחריות על צרפת. בעיריית קאלה טענו שנמאס להם מהבריטים ושייקחו אחריות על הגבול שלהם. במשרד הפנים הבריטי טוענים כי הצליחו למנוע 19 אלף הסתננויות דרך התעלה ב-2015.

    "בניגוד למה שממשלות אירופה מספרות, ממש לא מדובר ב'שטפון של מהגרים'"

    גל המהגרים מעורר פחד רב במדינות אירופה, שלא מצליחות לשים יד על המבריחים ולא זוכות לשיתוף פעולה מצד מדינות המוצא של המבריחים, לוב ומצרים. בדנמרק, למשל, עלה בשבוע שעבר הימין לשלטון, בעיקר בגלל סוגיית המהגרים שמטרידה רבות את תושבי המדינה הנורדית.

    ואולם, לא כולם רואים בהגירה לאירופה תופעה שלילית. "הפחדים של האירופים אינם מוצדקים", אומר פיטר סאת'רלנד, שליח מיוחד של האו"ם לענייני הגירה. "כמות הפליטים מהווה אחוז קטן מאוד ביחס לאוכלוסיית אירופה. בניגוד למה שממשלות אירופה מספרות, ממש לא מדובר ב'שטפון של מהגרים'".

    "אם איטליה תירדש לטפל בבעיה לבדה, הרי שזוהי תבוסה לאירופה כולה". מהגרים בנמל בסיציליה (צילום: רויטרס)

    לדבריו, האיחוד אף יכול לצאת נשכר מאותם מאות אלפי מהגרים. "אירופה זקוקה להם באופן נואש, בגלל ילודה שלילית והצורך בידיים עובדות", הסביר. גרמניה, שקלטה 47,900 מהגרים ב-2014, הבינה זאת. משרד הפנים הגרמני חישב שעד שנת 2020 יהיה מחסור של שני מיליון ידיים עובדות, וביקשה להגדיל את מכסת ההגירה לשטחה. בבריטניה, שקלטה 14 אלף מהגרים בשנה שעברה, שיעור האבטלה בקרב המהגרים נמוך יותר בהשוואה לציבור הכללי. עם זאת, גם בגרמניה וגם בבריטניה מצביעים על עלייה בשיעורי הפשיעה המיוחסים למהגרים.

    "הבעיה של מדינות האיחוד היא חוסר הסכמה לחלוקה שוויונית של מבקשי המקלט ביניהן", מסביר סאת'רלנד. "חוסר השוויון, והעובדה שהעומס כולו מתחלק כרגע בין חמש מדינות, יוצר תחושות מרמור ותסכול מוצדקות. האיחוד האירופי ניצב בפני מבחן ועליו להוכיח שהוא מצדיק את שמו".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully