האסיפה הלאומית של צרפת אישרה הערב (רביעי) הצעת חוק שנויה במחלוקת, שבמסגרתה יורחבו סמכויות סוכנויות הביטחון לצותת לחשודים בטרור. זאת על אף הביקורת שספג החוק מצד ארגונים אזרחיים ועל רקע ההדלפות של אתר ויקיליקס, שחשף כי ארצות הברית ריגלה אחרי שלושת נשיאי צרפת האחרונים. החוק לא ייכנס לתוקף עד שבית המשפט יקבע אם הוא אינו סותר את חוקת המדינה.
החוק הוצג מוקדם יותר השנה על ידי ממשלתו של הנשיא פרנסואה הולנד בעקבות גל הפיגועים שפקד את הבירה פריז בינואר ושבמהלכו נרצחו 17 בני אדם. החוק יבטל את הצורך בצו של שופט כדי להשתמש באמצעי האזנה, במצלמות, במכשירי הקלטה סודיים ובמכשירי ריגול אחרים. במקום זאת, גורמי הביטחון יוכלו להורות על מעקב אחרי חשודים בטרור באמצעות אישור של גוף פיקוח חדש שהוקם לצורך זה. במקרים מיוחדים, סוכנויות הריגול במדינה יוכלו להשתמש במכשיר מעקב שמקליט את כל שיחות הטלפון והמסרונים באזור מסוים.
לקריאה נוספת בנושא
אובמה שוחח עם הולנד: מחויבים להפסיק לצותת לבעלות בריתנו
נשיא צרפת על חשיפת ויקיליקס: "ציתות אמריקני בלתי מתקבל על הדעת"
מסמכי ויקיליקס: ארה"ב צותתה לשלושת נשיאי צרפת האחרונים
הממשלה הסוציאליסטית הגנה על החוק וטענה כי הוא חיוני למאבק בטרור העולמי. היא אף הכחישה כי זאת הגרסה הצרפתית ל"חוק הפטריוט" האמריקני, שהעבירה וושינגטון בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. מאז החוק שונה על ידי הקונגרס האמריקני, שהכניס בו שינויים בעקבות ההדלפות של אדוארד סנודן, שחשף כי הממשל עוקב אחרי מיליונים מאזרחי המדינה וכן אחרי מדינות ידידותיות.
החוק אושר על רקע הזעם בצרפת על חשיפת ויקיליס שלפיה סוכנות הביטחון הלאומי של ארצות הברית (NSA) ריגלה בין 2006 ל-2012 אחרי שיחות הטלפון של הנשיאים הולנד, ניקולא סרקוזי וז'אק שיראק. הולנד שוחח היום עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהבטיח לו כי וושינגטון אינה מצותתת יותר למנהיגים של בעלות בריתה.