היכונו לצריבות: המדוזות הראשונות הגיעו לחופי ישראל

נחיל עצום של מדוזות מסוג "חוטנית נודדת" באורך 180 ק"מ הקדים להגיע השנה. צוללן מוגן בחליפה מיוחדת תיעד את תנועתן במים. העבודות להרחבת תעלת סואץ מעלות חשש מפני חדירת מינים נוספים לים התיכון

צילום: רוי גוילי, עריכה: טל רזניק

נחיל עצום של מדוזות, שאורכו קרוב ל-180 קילומטרים, הקדים להגיע השנה לחופי הארץ, והוא נצפה לראשונה בשבוע שעבר לחופי אשדוד. הצוללן רוי גוילי תיעד את הנחיל, כשהוא מוגן בחליפת צלילה מיוחדת. פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית מהמכון לחקר ימים ואגמים, הסבירה כי לרוב נחיל המדוזות האופייני לעונת הקיץ מגיע אלינו בשבוע האחרון של חודש יוני או בשבוע הראשון של חודש יולי.

"המדוזות שנצפו היו מאוד גדולות, והן הגיעו לגודל של 70-50 סנטימטרים", הוסיפה פרופ' גליל. "למזלנו, הנחיל מצוי במרחק של שלושה עד חמישה קילומטרים מהחוף ולכן רק שוליו הגיעו לחופים. פרטים בודדים נסחפו אל החופים בשבוע שעבר ודווחו צריבות. לדבריה, צפיפות המדוזות מעידה על יעילות הרבייה של היצורים ומבטיחה את חזרתם גם בקיץ הבא.

עוד בוואלה חדשות:
מה עומד מאחורי פרויקט הענק שמתיימר להציל מיליוני ישראלים?
בשיא החורף: נחיל מדוזות נצפה סמוך לחופים בצפון
צפו: יצורים ימיים יפיפיים ונדירים תועדו לראשונה במעמקי הים

טוב לדעת (מקודם)

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
"מאחר שצפיפות המדוזות הייתה גדולה, הדור הבא מובטח" (צילום: מערכת וואלה! NEWS, רוי גוילי)

"כיוון שההפריה במדוזות היא חיצונית, כלומר הביצים והזרע משוחררים אל מי הים, התגודדות של מספר פרטים רב מגבירה את הסיכוי להפריה ולהעמדת הדורות הבאים", אמרה. "מאחר שצפיפות המדוזות בנחיל הייתה גדולה, סביר שהדור הבא מובטח. עם זאת, הכמות של תוצרי המין תלויה במזון. כשכמות המזון גדלה, החוטיות מסוגלות להעמיד מספר רב יותר של צאצאים".

"אנחנו מהמרים על שינויים בלתי-הפיכים בים התיכון"

החוטית הנודדת פלשה לים התיכון בשנות ה-70 דרך תעלת סואץ, ובשנה האחרונה פעלו המצרים להרחבתה. כיום, כ-17 אלף ספינות בשנה עוברות בתעלה, והמטרה היא החל מחודש אוגוסט הקרוב להכפיל את מספרן ולאפשר מעבר ספינות גדולות יותר. מדענים ימיים רבים במדינות הים התיכון ובעולם הביעו בשנה האחרונה דאגה מהעבודות להרחבת התעלה ולהעמקתה, בטענה כי העבודות החלו ללא ביצוע סקר סיכונים סביבתיים לבדיקת ההשפעה של מינים פולשניים על המערכות האקולוגיות בים, וללא כל אמצעי לווסת או לבלום את זרם הפולשים.

"החוטית היא רק אחת מ-450 מינים המוכרים לנו, שחדרו לים התיכון דרך תעלת סואץ והקימו בו אוכלוסיות משגשגות", הסבירה גליל. "אנו עומדים בפני סיום הרחבה והעמקה נוספת של התעלה, שתקל על פלישתם של מינים נוספים המערערים את מארג המזון ואת כלל המערכות המקומיות". לדבריה, "עצם קיומה של אוכלוסייה של מין פולש מערערת את שיווי המשקל הטבעי שהוא תוצר של אבולוציה ארוכת ימים. היא מחליפה אוכלוסייה של מין מקומי, מקפחת את מזונו וגוזלת את מקומו הפיזי".

"הרחבת התעלה עלולה לגרום למפגע סביבתי גדול". תעלת סואץ (צילום: GettyImages)

גליל הוסיפה כי ב-110 השנים הראשונות לקיומה של תעלת סואץ, שנחנכה ב-1869, תועדו 191 מינים שפלשו לים התיכון דרך התעלה, וב-30 השנים הבאות תועדו 154 מינים פולשים נוספים. לטענתה, "שוב מרחיבים את התעלה. כמה מינים פולשים יהיו כאן בעוד עשר שנים? מה תהא השפעתם? בלי דעת אנו מהמרים על שינויים בלתי-הפיכים בים התיכון".

"הרחבת התעלה עלולה לגרום למפגע סביבתי גדול מאוד בים התיכון", הבהיר פרופ' מעוז פיין, ביולוג ימי מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. "היא אמנם לא תגביר את תפוצת מדוזת חוטית הנודדת אלינו, כי הן כבר לא מהגרות, הן כבר חלק בלתי נפרד מנופי הים התיכון, אבל זה מגביר מאוד את הסיכויים לחדירה של מינים פולשים חדשים". לדבריו, "הרחבת התעלה עלולה להגביר את קצב הכניסה שלהם אלינו", אולם הוסיף: "הסכנה העיקרית לא נעוצה בשחייה של היצורים הימיים שיבקשו לפלוש לים התיכון דרך התעלה, אלא דווקא במי הנטל של האניות שמגיעות מאזורים טרופיים אל הים התיכון".

הפרמדיק המפקח של מרחב כרמל, סמ"ג ארז גלר מדגיש כי לרוב עקיצת המדוזה איננה מסוכנת ומלווה רק בכאב ונפיחות. "המפגש בין הרוחץ בים למדוזה איננו נעים, ולכן חשוב להצטייד מראש באמצעים מתאימים לטיפול, כגון בקבוקון חומץ ביתי על מנת לשטוף את מקום הצריבה, ומיד לאחר מכן לשטוף את המקום במי ברז רגילים וסבון. באין חומץ, ניתן להגיע למרפאה הקרובה בחוף להם ההכשרה והאמצעים הטיפוליים המתאימים או לשטוף את מקום הצריבה במי הים, רחוק ממקום המצאות המדוזות. יש לשים לב, כי שטיפת מקום הצריבה במים מתוקים ושפשופם בחול עלול לגרום להתבקעות התאים הארסיים ולהחמרתה של הצריבה".

בהכנת הידיעה השתתף אלי אשכנזי

לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully