פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כאב הראש של מערכת הביטחון: אין פרופיל למפגע הבודד

      ניתוח פעולות הטרור של המחבל הבודד בירושלים בשנה האחרונה מראה כי קשה מאוד לאפיין אדם שקם בוקר אחד ומחליט לבצע פיגוע. למרות הקושי, הצליחו במשטרה לגבש את רשימת הכפרים המסוכנים ביותר בירושלים. ומשפחות המחבלים? הן מאשימות בדרך כלל את השוטרים

      כאב הראש של מערכת הביטחון: אין פרופיל למפגע הבודד
      עריכה: קשת סידי

      ב-20 במאי שעט עומראן עומר אבו דהים, בן 41 מהכפר ג'בל מוכבר, לעבר קבוצת שוטרים בצומת א-טור ופצע שוטר קל ושוטרת בינוני. שוטר אחר הגיב במהירות, ירה במחבל והרג אותו. חקירה העלתה אז שאבו דהים הגיע מכיוון אוגוסטה ויקטוריה לא-טור. בסמוך לצומת א-טור סטה ממסלולו לעבר שוטרי מג"ב, שעסקו בפעילות אבטחה במקום, פגע בהם ואז נוטרל.

      החקירה העלתה עוד כי אבו דהים לא קיבל סיוע מארגון כלשהו. המסקנה, העלתה החקירה, היא כי אבו דהים פעל כ"מפגע בודד". זהו ביטוי טראומטי למדי עבור מערכת ביטחון, שמרבה לעסוק באפיון דמותו ודרכי פעולתו. קשה מאוד לעצור אותו. כמעט בלתי אפשרי לסכל פיגוע שכל ההכנות אליו מתבצעות בראשו של אדם אחד, כפי שקרה אתמול (ראשון) בבוקר בפיגוע הדקירה בירושלים.

      לאבו דהים היה עבר ביטחוני עשיר. לפני שנה סיים לרצות עונש מאסר בגין יידוי אבנים ונשיאת נשק קר מתוך כוונה לבצע פיגוע נגד ישראלים. אבו דהים היה בן דודו של עלאא אבו דהים, שביצע ב-2008 את הפיגוע במרכז הרב. כפי שקורה לא אחת, גם במקרה של אבו דהים טוענת משפחתו כי לא מדובר בפיגוע. למרות עברו העשיר, פציעות השוטרים והקביעה של שב"כ והמשטרה כי מדובר בפיגוע, אחיו של עומראן, שפיק אבו דהים, מתעקש כי מדובר בתאונה.

      פיגןע דקירה בשער שכם, ירושלים, יוני 2015 (נועם מושקוביץ)
      קשה מאוד לעצור את "המפגע הבודד". זירת פיגוע הדקירה בירושלים, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

      "אני בטוח בכך. שאלתי את השכנים, והם סיפרו לי שהוא רצה להסתובב וסתם ירו בו", אמר שפיק. "לא ראיתי אותו שבוע, אבל הוא מעולם לא דיבר איתי על פוליטיקה. לא היינו שם, אבל לפי עדויות בעלי חנויות נאמר לנו שהוא הגיע מכיוון בית החולים אוגוסטה ויקטוריה וקבע פגישה עם נהג שעובד עמו בהר הזיתים. הוא הגיע לצומת T בהר הזיתים והתכוון לעשות פנית פרסה. לפי העדויות הוא נסע במהירות נמוכה והיה חגור. השוטרים החלו לצעוק ואחד מהם ירה בו בראש".

      המשפחה סיפרה כי אבו דהים עבד במשרד התחבורה כקצין בטיחות של אוטובוסים. לדברי קרוביו, מצבו הכלכלי היה טוב והוא התרחק מפוליטיקה. "כמה ימים לפני שנהרג הוא הזמין כרטיסים לו ולכל המשפחה לטורקיה. הוא היה אדם מפונק, שאהב את החיים הטובים ואהב את כל בני האדם. לא היו לו מחשבות רעות על אף אחד, גם לא נגד יהודים. איזה אדם במצב כזה, עם חמישה ילדים בבית, בדרך לפגישת עבודה, עם חברים יהודים, עם חגורת בטיחות, יעשה פיגוע?".

      לטענת המשפחה המתח הפוליטי ותגובה מוגזמת מצד השוטרים הביאו לתוצאות הקשות. "אנחנו בעד שלום, יש לנו חברים יהודים ואנו מקווים שהסכסוך הישראלי-פלסטיני יבוא על פתרונו במהרה. אנחנו בסך הכל רוצים את האמת. חלק מהחברים שלו היו עובדים יהודים ממשרד התחבורה. יכול להיות שהוא עשה טעות או עבר עבירת תנועה, אבל מדובר היה בתאונה ולא היו צריכים להרוג אותו בגלל זה".

      שפיק אבו דהים אחיו של המחבל בפיגוע הדריסה בירושלים, מאי 2015 (עומר מירון)
      "הוא רצה להסתובב, וסתם ירו בו", שפיק אבו דהים, אחיו של מבצע פיגוע הדריסה בצומת אבו טור (צילום: עומר מירון)

      אשתו של דהים, ראדה, מתכוונת לתבוע את המדינה ולדרוש מבית המשפט לקבל את צילומי האבטחה. "מדוע המשטרה לקחה את כל מצלמות האבטחה ועד היום לא פרסמה את החומר?" ממשיך האח שפיק. "מגיע למשפחה שחיה במדינה דמוקרטית לפחות לראות את מצלמות האבטחה כדי לדעת מי זה הבן שלה, אם עשה פיגוע או לא. מגיע לבן שלו לדעת מי היה אבא שלו ולמה לקחו אותו ממנו. בשאר הפיגועים ראינו מיד מה קרה. אם הוא באמת עשה פיגוע - אז מגיע לו. אם לא, לפחות מגיעה לנו התנצלות".

      "בבוקר לפני שיצא התחבקנו ונפרדנו כרגיל", מספרת ראדה על פגישתם האחרונה. "הוא התנהג באופן שגרתי לגמרי. הילדים בהלם, לא מאמינים. הבן הקטן בן השנה וחצי צועק כל הזמן איפה אבא. ירו לו שש פעמים בראש כשהוא עדיין חגור בחגורת הבטיחות. חלקים מהגולגולת שלו נמצאו בבגדים. לא השאירו לו סיכוי".

      סיפורו של אבו דהים ממחיש את הקושי להתמודד עם התופעה. לפי גרסת מערכת הביטחון, אדם קם בבוקר והחליט לפתע לבצע פיגוע. לפי גרסת המשפחה, מישהו עשה טעות איומה בזיהוי כוונותיו. ניסיון להרכיב פרופיל הומוגני של המפגע נועד לכישלון, כשניתוח גל הפיגועים האחרון מראה כי המפגעים הגיעו מכמעט כל שכונה במזרח ירושלים ומרקעים שונים.

      פיגוע דריסה בא-טור סמוך להר הזיתים בירושלים, מאי 2015 (טלי מאייר )
      "זאת הייתה תאונה". זירת פיגוע הדריסה בצומת א-טור, מאי (צילום: טלי מאייר)

      עם זאת, ירון בלום, לשעבר בכיר בשב"כ ששירת בארגון במשך 30 שנה, הסביר כי חיבור של קושי נפשי, אידיאולוגיה קיצונית ובעיות כלכליות משותפות לרוב המפגעים. "כששלושת הגורמים הללו מתחברים, יש לנו מחבל", אמר בלום. "כשמתייחסים למפגעים בודדים מאתרים דבק מאחד. זה לא חבר'ה שהם במיינסטרים. זה לא המקובלים בחברה. החלטה להתאבד נופלת בדרך כלל על פלטפורמה נפשית. הפרופיל הנפשי הרעוע מנוצל על ידי פעילי טרור הצלע הרביעית היא הפנטזיה וההתלהבות. פיגוע מוצלח גורר אחריו גל של פיגועים".

      לדעתו של בלום, פרופיל המחבלים משורות ארגוני הטרור שונה בתכלית מפרופיל "המפגע הבודד". "פעילי טרור בעלי שייכות ארגונית מגיעים מבתים טובים בדרך כלל, ומאופיינים באמונה דתית קיצונית. הפיגועים שהם מוציאים איכותיים יותר משום שהם מתוכננים, מקצועיים ורציניים יותר. ארגון הטרור מספק להם סיוע בתצפיות, באספקת נשק ובחשיבה משותפת".

      לדבריו, "שירות הביטחון הכללי מאתר 99% מחוליות המפגעים, לפני שהן מצליחות להוציא אל הפועל פעולת טרור. זאת משום שחוליה שמתכננת פיגוע יוצרת עקבות וברגע שמושארים סינגלים, שב"כ יודע לאתר אותם". הוא הבהיר כי "השקט שאנו חווים הוא שקט מדומה. השטח גועש, אך שב"כ חושף כל העת ומונע פיגועים. עם זאת, את המפגע הבודד קשה עד בלתי אפשרי לסכל. הפרופיל האישי שלהם שונה מאוד מהפרופיל של המכוונים, קשה לאיתור ואינו מותיר אחריו סינגלים, משום שלא ניתן להיכנס לראש של אדם שלא משתף או חושף את כוונותיו עם איש".

      " המפגע הבודד" משליט טרור בירושלים (עיבוד תמונה)

      אז האם ניתן ללמוד ממקרה אחד על מקרים אחרים? האם ניתן לבנות פרופיל של המפגע הבודד? איך עוצרים את המפגע הבא? דפוס הפעולה הזה הפך לכאב הראש של מערכת הביטחון בשנה האחרונה - ב-4 באוגוסט, במהלך מבצע "צוק איתן", היו שני פיגועים קשים בבירה. בצהרי היום אירע פיגוע הטרקטור ברחוב משה זקס בירושלים שבו נהרג הרב אברהם וואלעס, משגיח של אתרא קדישא כשהמחבל – מוחמד ג'עביס בן 19 מג'בל מוכבר - פגע בו עם כף הטרקטור. חמישה נוספים נפצעו קל בטרם חוסל.

      החקירה העלתה כי ג'עביס, ללא עבר ביטחוני, צפה באחת מההפסקות שלקח בעבודתו בתוכנית "באב אל-חרא" (שער השכונה) המשודרת מסוריה בזמן הרמאדן. הוא ראה גם סרטון ביו טיוב שהילל את המחבל שביצע את הפיגוע במרכז הרב. מיד לאחר מכן התקשר למשפחתו והתנצל. אחיו עוד הספיק להתקשר לחבר באתר הבניה ודרש ממנו שלא ייתן לו לצאת מהאתר כי הבין שאחיו מתכוון לבצע פיגוע. גם שם טענו בני המשפחה כי מדובר בתאונה. בית המשפט העליון השיב כי "על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו יש צורך במידה רבה של דמיון, שמא עזות מצח, כדי להעלות את הטענה".

      כשעתיים לאחר אותו פיגוע פתח אלמוני רכוב על אופנוע באש לעבר חייל בהר הצופים ופצע אותו קשה מאוד. כוחות הביטחון פתחו במצוד אחר המחבל, אך זה לא נתפס.

      פיגוע דריסה בירושלים מול מלון עץ הזית. אוגוסט 2014 (נועם מושקוביץ)
      האוטובוס שנפגע בפיגוע הטרקטור בירושלים באוגוסט שעבר (צילום: נועם מושקוביץ)

      ב-22 באוקטובר דהר עבד א-רחמאן שלודי, בן 20 מסילוואן, לעבר נוסעים שהמתינו בתחנת הרכבת הקלה בדרך חיים בר לב. הוא הרג פעוטה בת שלושה חודשים ופצע שבעה. לאחר הדריסה ניסה המחבל להימלט, אך נורה על ידי שוטר ונהרג. כעבור כמה ימים מתה מפצעיה קארן ימימה מוסקרה, עולה חדשה מאקוודור. מחקירת הפיגוע התברר כי כמה ימים לפני האירוע נפגש עם רופא משפחה עקב דיכאון בו היה שרוי וזה הפנה אותו לפסיכיאטר.

      שבוע לאחר מכן אירע ניסיון ההתנקשות בפעיל הר הבית יהודה גליק בתום כנס שערך בנושא במרכז למורשת בגין בעיר. המחבל, מועתז חיג'אזי בן 32 מאבו טור, הועסק במסעדה במרכז. לאחר שצפה בגליק נואם בכנס בנושא הר הבית ובעקבות הסתה באינטרנט, החליט לפעול. לחיג'אזי היה עבר ביטחוני עשיר. נגזרו עליו שש שנות מאסר בגין סדרת הצתות על רקע לאומני, אך בפועל ריצה 11 שנות מאסר שכן תקף סוהרים.

      ב-5 בנובמבר דרס אברהים עקרי, בן 38, אב לחמישה ממחנה הפליטים שועפאט, קבוצה של נוסעים שהמתינה בתחנת הרכבת הקלה ברחוב שמעון הצדיק. קצין מג"ב נהרג ו-11 נפצעו. עקרי היה פעיל חמאס מוכר ואף נחקר בעבר על 14,000 יורו שיועדו לפעילי חמאס וחולטו. הוא בא מרקע סוציו-אקונומי טוב, היה בעל עסק למורי היגיינה וניקיון וביצע את הפיגוע "בהחלטה של רגע".

      כעבור 13 ימים אירע הפיגוע הקשה ביותר בשנים האחרונות – הטבח בבית הכנסת בהר נוף. ארבעה מתפללים ושוטר נרצחו בידי שני מחבלים: ראסן אבו ג'אמל, נשוי לתושבת שטחים ואב לשלושה, ואודיי אבו ג'אמל, בן 23. השניים היו בני דודים מג'בל מוכבר. הם חוסלו בקרב יריות עם כוחות המשטרה. החקירה העלתה כי השניים, ללא רקע ביטחוני, התקרבו לאחרונה לאיסלם וכי ראסן היה הדומיננטי מבין השניים וככל הנראה סחף אחריו את אודיי.

      הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים. (רויטרס)
      מבצעי הפיגוע היו ללא עבר ביטחוני. מדרגות בית הכנסת "הר נוף", נובמבר (צילום: רויטרס)

      בחודש ינואר דקר צעיר ערבי בחור ישיבה בן 21 בגבו באמצעות מברג ונמלט מהמקום. הדוקר, נער בן 15 תושב בית חנינא, זוהה על סמך סרטוני מצלמות האבטחה ונעצר על ידי לוחמי משמר הגבול. בחקירתו שמר הנער על זכות השתיקה וסירב לשתף פעולה עם החוקרים או להודות במעשים. ואולם, אלו הצליחו לאמת את החשדות באמצעות דגימות DNA וטביעות אצבע, שקשרו אותו גם לאירוע דקירה דומה בחודש נובמבר ברחוב הנביאים בעיר, שבו נפצע חרדי בן 32 באורח בינוני. עוד עלה מהחקירה שהנער למד בעיר העתיקה והכיר היטב את סמטאותיה, שאליהן נמלט לאחר שני הפיגועים. אביו של הנער הוא איש חמאס מוכר, אך לנער עצמו אין עבר בטחוני או פלילי.

      בחודש פברואר התנפל שוהה בלתי חוקי בן 18 מביר זית על העוברים ושבים בכיכר ספרא ופצע את אברהם גולדשמידט, חרדי בן 27, באורח בינוני. ראש העיר ניר ברקת, שעבר בסמוך, הבחין במתרחש ויחד עם מאבטחו השתלט על הדוקר. החקירה העלתה כי היו לו בעיות אישיות בבית וכי היה מוכר בשל יידוי בקבוקי תבערה והפרות סדר, אך ללא שייכות ארגונית. הוא הגיע לירושלים ללא כוונות לפגע, אך לאחר שסייר בעיר העתיקה וגנב סכין גדולה גמלה בלבו ההחלטה לבצע פיגוע.

      בחודש מרץ דרס מוחמד סלאימה, בן 21 משכונת ראס אל-עמוד, קבוצה של שוטרות מג"ב שעמדו על מעבר חצייה סמוך לבסיס מג"ב יהודאי בדרך חיים בר לב. הוא המשיך לנסוע במהירות על המדרכה תוך שהוא פוגע ברוכב אופניים ולאחר מכן נעצר, נטל סכין קצבים וניסה לפגוע באזרחים נוספים. מאבטחי הרכבת הקלה ירו לעברו ופצעו אותו קשה. חמישה בני אדם נפצעו בפיגוע. בחקירתו הודה סלאיימה במעורבותו בפיגוע וטען כי במהלך השבוע שקדם לאירוע תכנן מראש לבצע פיגוע נגד יהודים. לכן, לדבריו, הלך לעיר העתיקה, רכש סכין גדולה ושמר אותה ברכבו לשעת כושר. הוא סיפר כי ביום שישי יצא מביתו בבוקר ונסע ברכבו כשהוא מחפש קורבנות לפיגוע. לטענתו, כשהבחין בשוטרות ליד בסיס יהודאי החליט לפגוע בהן. לסלאימה לא היה עבר ביטחוני.

      שלום יוחאי שרקי, שנהרג בדריסה בירושלים, אפריל 2015 (באדיבות המשפחה)
      נרצח בפיגוע דריסה ביום השואה. שלום שרקי (צילום באדיבות המשפחה)

      באפריל אירעו שני פיגועי דריסה בבירה - בערב יום השואה נהרג שלום שרקי בן 25 ובת זוגתו שירה קליין נפצעה קשה כשנדרסו על ידי חאלד קורטינה בן 37, נשוי ללא ילדים תושב ענאתה במזרח ירושלים. הוא החזיק בתעודת זהות כחולה. תחילה הכחיש שמדובר בפיגוע וטען לתאונה בעקבות מזג האוויר החורפי. רק מאוחר יותר, בחקירתו בשב"כ, הודה כי ביצע את פיגוע הדריסה בכוונה לפגוע ביהודים וקיבל את ההחלטה זמן קצר לפני האירוע. הוא סיפר עוד כי התלבט אם לבצע את הפיגוע מתוך הבנה שהדבר יהרוס את חייו. לבסוף החליט לבצע את המעשה, לאחר שצפה בנעשה במחסומים.

      פיגוע הדריסה השני, התרחש בציר הכוהנים במזרח ירושלים, סמוך לא-טור והר הזיתים. המחבל פאדי מג'די מחמד סאלח, בן 31 ממחנה הפליטים שועפאט ובעל תעודת זהות ישראלית, פגע בקבוצת שוטרי מג"ב ופצע ארבעה מהם. היורה נמלט ומאוחר יותר הסגיר את עצמו. חקירת שב"כ העלתה כי מדובר בפיגוע מכוון ומתכונן מראש. ההחלטה לבצע את הפיגוע בציר הכוהנים התקבלה זמן קצר לאחר שזיהה את קבוצת השוטרים. בשב"כ הוסיפו כי "פיגוע דריסה זה, שבוצע עשרה ימים לאחר פיגוע דריסה נוסף בירושלים, מלמד על רמת האיום הגבוהה והסיכון הרב ממפגעים בודדים, בפרט בעיר ירושלים, ועל הצורך במיצוי הדין עם כלל המעורבים בפיגועים מסוג זה וחיזוק ההרתעה מפני פיגועים מעין אלה".

      בחודש מאי, כמה ימים לאחר פיגוע הדריסה שביצע אבו דהים, תקף צעיר פלסטיני שני בחורי ישיבה בני 17 ברחוב הבד שבעיר העתיקה. השניים נפצעו באורח בינוני. המחבל נתפס זמן קצר לאחר מכן. מדובר בצעיר בן 19 תושב העיר העתיקה שפרטיו עדיין אסורים לפרסום. מעצרו הוארך והחקירה בעניינו נמשכת.

      מוקדי הטרור ברחבי מזרח ירושלים

      המקרים הללו שונים ומגוונים. צעירים ומבוגרים, נשואים ורווקים, בעלי רקע ביטחוני ואנשים שכלל לא היו מוכרים למערכת הביטחון. ולמרות זאת, פילוח הנתונים אפשר לחוקרים להרכיב רשימה של הכפרים הבעייתיים ביותר בסביבות ירושלים. ארבעה מוקדי טרור עירקיים מעסיקים את כוחות הביטחון. בראש הרשימה עומד הכפר ג'אבל מוכבר ממנו יצאו מחבלים רבים שביצעו פיגועים קשים. הכפר מזוהה עם חמאס עוד מימים ימימה ומחבלים שיצאו ממנו נחשבים ל"יצירתיים". הוא פחות מאופיין בפיגועים עממיים כגון יידוי אבנים ובקבוקי תבערה והמצב הסוציו אקונומי בו טוב.

      את המקום השני תופס הכפר עיסווייה, המזוהה עם חזית הדמוקרטית והחזית העממית. הכפר נקשר למקרי יידוי אבנים לעבר כביש 1 בדרך למעלה אדומים וליידוי בקבוקי תבערה לבסיס הסמוך ולאוניברסיטה העברית.

      שלישית ניצבת שכונת א-טור, המאופיינת במצב סוציו אקונומי נמוך יחסית. היא לא מזוהה עם ארגון מסוים, אך מתגוררים בה יהודים והדבר יוצר רמת חיכוך גבוהה עם האוכלוסייה הפלסטינית.

      את הרשימה סוגרת סילווואן, הסמוכה לכותל. מקרי טרור הקשורים לסילוואן מאופיינים בעיקר ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה ותקיפת משפחות ואזרחים יהודים שנקלעים לאזור. רבים מתושבי השכונה משויכים לפתח ומקצתם לחמאס, אך עד היום השכונה פחות התאפיינה בפיגועים קשים. גם בשכונה זו מתגוררים יהודים רבים המכנים את המקום "עיר דוד", ועל כן החיכוך בין התושבים הערבים ליהודים בה הוא הגבוה ביותר.

      (עדכון ראשון: 22:00)