פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זעם במגזר: משרד החינוך מזלזל בלימודי הערבית לתלמידינו

      אנשי חינוך טוענים להתנשאות מצד המשרד כלפי השפה הערבית במערכת הלימודים של תלמידי המגזר. בין השאר, מחקר מצא 16 אלף טעויות בספרי לימוד בכיתות ג'-ט'. "יש רצון להעלים את השפה מהמרחב הציבורי"

      בגרות בצרפתית, בית ספר אליאנס, תל אביב, מאי 2015 (יותם רונן)
      "זה קצת דבילי ומתנשא שאנשים פה לא יודעים ערבית" (צילום אילוסטרציה: יותם רונן)

      אנשי חינוך מהמגזר הערבי תוקפים את משרד החינוך בטענה לזלזול והתנשאות כלפי לימוד השפה הערבית במערכת הלימודים של תלמידי המגזר. לפי מחקר מקיף שערכה "האגודה לתרבות ערבית" נמצא כי משנת 2009 ועד היום היו לא פחות מ-16 אלף טעויות בספרי הלימוד בשפה הערבית בכיתות ג'-ט', הנלמדים בבתי ספר ערביים.

      "בדקנו באופן מדויק כל מילה ומילה בספרי הלימוד בבתי הספר יסודיים וחטיבת הביניים והתיכון ומצאנו אלפי טעויות, הן ברמה בלשנית והן ברמת התוכן. אלו ספרים מאושרים ללימוד על ידי משרד החינוך, וזה עיקר הביקורת שלנו", סיפר לוואלה!NEWS אייעד ברגותי, איש חינוך ומנכ"ל "האגודה לתרבות ערבית". "גם בספרים החדשים שיצאו לאור בשנתיים האחרונות יש המון טעויות לשוניות, וזה נובע מהיעדר קביעת קריטריונים של השפה. הנזק שנגרם שנים אחרי שנים הוא עצום. יש דורות רבים שלמדו בספרי לימוד שגויים, וגם תהליך אישור הספרים לא נכון – ברור לי שיש זלזול בשפה הערבית. המצב לא מתקרב לזה לא בשפה העברית ולא באנגלית".

      עוד בוואלה!NEWS:
      המפלה הכואבת של ארדואן: האם באמת יש לו "תכנית ב"?
      המשטרה ממליצה: נסיעה על אופניים חשמליים - רק ברישיון
      "נתחזק או נידרדר": הצעת הפשרה של נתניהו בנוגע לפריימריז בליכוד

      מיכל כהן מנכ"לית משרד החינוך במסיבת עיתונאים על ביטול הפסיכומטרי. ינואר 2014 (דרור עינב)
      מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן (צילום: דרור עינב)

      בתי ספר במגזר הערבי לומדים את אותם המקצועות שלומדים תלמידים יהודים בבתי ספר ממלכתיים רגילים, למעט לימודי דת האיסלאם ותרבות ערבית אשר ייחודיים להם. השיעורים מועברים בשפה הערבית וספרי הלימוד שלהם לרוב הותאמו לציבור התלמידים הערבים אישית והם אינם ספרי לימוד המתורגמים מעברית.

      כפי שפורסם בשבוע שעבר בוואלה!NEWS, תלמידי תיכון יהודים אינם מחויבים ללמוד ערבית ויש רק כ-1.5% הבוחרים לעשות כך כמקצוע מורחב. בקרב מקביליהם במגזר הערבי המצב שונה: כלל התלמידים מחויבים ללמוד עברית כבר מכיתה ב' וכולם מחויבים להיבחן בבגרות בעברית, הכוללת לשון, הבעה, ספרות עברית ותרבות יהודית, בשלוש הרמות המקובלות.

      "יש בתי ספר שמעבירים חלק מהמקצועות בשפה העברית דווקא. אני מכיר בית ספר מסוים שכל המקצועות נלמדים בשפה הערבית, אבל כימיה לומדים בשפה העברית", אמר משה זעפני, מנהל אגף שפות במשרד החינוך. "בעיקרון אנחנו מכבדים ולא מתערבים להם בזה, המנהלים מכירים את התלמידים הכי טוב ויודעים מה טוב בשבילם".

      "השפה היא מרכיב מרכזי בתרבות"

      מלבד האפליה כלפי התלמידים הערבים, אשר מחויבים ללמוד את השפה העברית בניגוד למקביליהם היהודים, והטעויות המהותיות בתוכן הספרים - עולות בעיות נוספות. א', מנהל תיכון ערבי בצפון הארץ, מעיד על רמה נמוכה של הכשרת מורים, הנובעת אף היא מזלזול בוטה של המערכת המתחיל כבר בלימודי הוראת השפה הערבית.

      "כל מורה אמור להיות בקיא בשפה הערבית, אבל בפועל הלימודים בכל המקצועות נעשים בשפה ערבית מעורבבת עם עברית ואנגלית. אפילו המורים לא מעבירים את השיעור בשפה הערבית התקנית. הרי גם כשאתה מלמד היסטוריה בערבית אתה משתמש בשפה כמקור לימודי בפני עצמו, משתמש בביטויים מושגיים. השפה שלהם מעוברתת והם מעבירים את הקלקול הזה לתלמידים". אמר א'. "גם תכנית הלימודים לא כוללת הכשרה נכונה ללמד בשפה הערבית. השפה היא מרכיב מרכזי בזהות, בתרבות ובקונטקסט של האינטראקציה החברתית. זה שלא מלמדים טוב ערבית את הערבים עצמם זה מסביר את היחס לשפה. ואי אפשר להסביר את זה בלי הקונטקסט הביטחוני. התחושה היא שמשרד החינוך לא משקיע בשפה הערבית, ושהזלזול נובע מהרצון שלהם להעלים את השפה מהמרחב הציבורי, ועל חשבונה מעצימים את השפה האנגלית, שהופכת ליותר ויותר דומיננטית בקרב תלמידים ערבים".

      שגיאות בספרי הלימוד בערבית: "סוציולוגיה: במעגלי חברה" (מערכת וואלה! NEWS , מתוך ספר הלימוד "סוציולוגיה: במעגלי חברה")
      טבלה המציגה היקף השימוש בשפות בעולם עם טעות על מספר דוברי הערבית (צילום: מתוך ספר הלימוד "סוציולוגיה: במעגלי חברה")

      עבד, מנהל תיכון ותיק במרכז הארץ הוסיף: "הבעיה שהמערכת מציבה קריטריונים מאד נמוכים כדי להיכנס ללימודי ערבית. צריך 480 בפסיכומטרי ומספיקה בגרות ממוצעת כדי ללמד את השפה. זה המקצוע הכי קל ללמד ורוב המורים הם בוגרי מכללות שאין להם צ'אנס ללכת ללמד משהו אחר. הם לא רוכשים מיומנויות חשיבה או מומחיות גבוהה אחרת וככה הם נטמעים בבתי ספר לצערי. הלוואי והיו עושים מבחנים למורים שמלמדים את השפה ואז היו רואים כמה נמוכה השפה הנלמדת בבתי ספר".

      למרות זאת, ציין עבד כי לתלמידי המגזר הערבי יש יתרון על תלמידים ערבים הלומדים בבתי ספר מעורבים. ועדיין, הוא מאמין יותר בשילוב תלמידים בבתי ספר יהודיים, גם אם הדבר מגיע על חשבון השפה הערבית. "הלוואי וכל התלמידים היו משולבים בבתי ספר יהודיים, כי עד היום כל אחד יושב בפינה שלו ולא חשוף לתרבות של האחר", הסביר. "הלוואי והמדיניות של המשרד היו לוקחים על עצמם שהלימודים יהיו משולבים. זאת התפילה שלי. אני עושה כמה שאני יכול כדי שזה יקרה, אני מנסה עד היום למצוא אוזן קשבת בתיכונים יהודיים. בניתי לפני כמה שנים תכנית לימודי מקצוע מורשת וערך הסובלנות, שאותה אמורים ללמוד במשותף תלמידים שלי ותלמידים יהודיים מהאזור, אבל היא עדיין לא יצאה לפועל לצערי".

      "המרחב הציבורי נקי כמעט מהשפה הערבית"

      הגישה של מערכת החינוך, המייתרת את לימודי השפה והתרבות הערבית, נהוגה במובנים נוספים ובגילים שונים – גם בקרב תלמידים ערבים ויהודים וגם בקרב יהודים בוגרים מארצות ערב, אשר התקשו למצוא מקומות ללמוד או לתרגל את השפה בארץ.

      מוחמד ג'באלי, מורה לערבית מתל אביב במקור, נהג ללמד ערבית עד לפני חמש שנים בבית קפה "יאפא" ביפו, והיה לו קהל קבוע שהיה מורכב לדבריו מכל הגילים והדעות הפוליטיות. "עשיתי את זה אז מטעמי אידיאולוגיה וכסף", סיפר. "קודם כל כי זה קצת דבילי ומתנשא שאנשים פה לא יודעים ערבית. אבל הבעיה העיקרית בללמד ערבית בישראל זה שהאוכלוסיות מאוד מופרדות והמרחב הישראלי לא מזמין ערבים לדבר בשפה שלהם ולא כל כך מאפשר נוכחות ערבית. הדבר מתנקם גם ביהודים ממוצא ערבי שפשוט אין להם הזדמנויות לתרגל את שפת אימם".

      "היו לי כל מיני תלמידים, צעירים מבוגרים, חלקם בעלי דעות פוליטיות שמאלניות מובהקות אבל היו גם סקרנים. המרחב הציבורי נקי כמעט מהשפה הערבית והבעיות הפוליטיות חוסמות גישה לתרבות והשפה הערבית", הוסיף.

      ממשרד החינוך נמסר כי מתקיים "דיאלוג אינטנסיבי ביחד עם מרכז השלטון המקומי וארגון ההורים הארצי, בנושא הצפיפות בכיתות, במטרה לתת מענה מידי לכיתות צפופות במיוחד. כמו כן, מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, הנחתה את מנהלי המחוזות לקיים דיאלוג שוטף ומתמיד עם נציגי ההורים במחוזותיהם ולתת מענה ופתרון בהתאם לצרכים העולים מן השטח. משרד החינוך מאמין בהידברות ויפעל לטובת תלמידי ישראל בשיתוף הרשויות המקומיות וארגון ההורים".

      לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com