פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המפלה הכואבת של ארדואן: האם באמת יש לו "תכנית ב"?

      לראשונה מאז עלה לשלטון ב-2002 יזדקק ארדואן לשותפה קואליציונית. העם הטורקי הצביע נגד משטר נשיאותי, אבל מי שמכיר את ארדואן יודע שהוא לא מתכוון לוותר. דיון באולפן וואלה!NEWS

      המפלה הכואבת של ארדואן: האם באמת יש לו "תכנית ב"?
      עריכה: ניר חן, מעצב גרפי: אביחי ברוך

      טורקיה קמה לבוקר של אי-ודאות. מערכת בחירות שהוגדרה כסוערת ביותר שידעה המדינה מזה עשרות שנים הסתיימה בדיוק כפי שחזה באוזניי לפני שבוע המשורר והפובליציסט אוזדמיר אינצ'ה: "אחרי הבחירות שום דבר לא יישאר דומה למה שהיה". פרופ' דרור זאבי, מומחה לטורקיה מאוניברסיטת בן גוריון והפורום לחשיבה אזורית, סיכם: "הבחירות הוכיחו שהציבור הטורקי השתכנע שיש סיכוי לדמוקרטיה".

      בבחירות האלה יש מפסיד אחד מובהק - הנשיא רג'יפ טייפ ארדואן. הוא הציב למפלגת הצדק והפיתוח שלו, AKP, מטרה ברורה: להשיג לפחות 330 מושבים בפרלמנט כדי לערוך שינויים בחוקה, שבראשם מעבר משיטת ממשל פרלמנטרית לשיטה נשיאותית, שתהפוך אותו לכל יכול. בסופו של דבר, לראשונה מאז עלה לשלטון ב-2002 לארדואן אפילו אין רוב ומפלגתו תהיה חייבת למצוא שותפה להרכבת הקואליציה.

      מפלגת הצדק והפיתוח איבדה יותר מתשעה אחוזים מכוחה וזכתה ל-40.7% מהקולות, ששווים 254 מושבים בפרלמנט בלבד מתוך 550. כל קואליציה שתוקם תדרוש מארדואן ויתורים כואבים. שלוש המפלגות האחרות בפרלמנט מתנגדות נחרצות למשטר נשיאותי.

      תומכי מפלגת HDP חוגגים את תוצאות הבחירות במחוז דיארבקיר, טורקיה, יוני 2015 (רויטרס)
      תומכי המפלגה הכורדית חוגגים את תוצאות הבחירות, אתמול (צילום: רויטרס)

      כמה סמלית וצודקת המפלה של ארדואן. בשנה שעברה, אחרי שנבחר לנשיאות, עבר להשתכן ב"ארמון הלבן" המפואר, שעלות הקמתו הסתכמה ביותר מ-600 מיליון יורו. המסר של ארדואן לאזרחי טורקיה היה שכדי להגדיל את כוחה בזירה הבינלאומית זקוקה טורקיה לנשיא דומיננטי ובעל סמכויות נרחבות כמו במדינות החזקות בעולם - ארצות הברית ורוסיה. "ארדואן תולה עכשיו את הכביסה המלוכלכת במרפסת הארמון שלו, אבל יש לו 2,000 מרפסות. הוא לא יספיק לתלות הלילה הכל", כתב בפייסבוק גולש טורקי עם היוודע תוצאות הבחירות. אווירת שמחה לאיד פרצה בקרב כל מתנגדיו של הנשיא ששחררו קיטור.

      לפי החוקה הטורקית, תפקידו של נשיא המדינה סמלי ועליו לייצג את המדינה ואת אחדותה ולשמור על החוקה. במערכת הבחירות הזו תקף ארדואן את יריביו והוביל את הקמפיין של מפלגתו. ועדת הבחירות המרכזית הביעה דאגה פומבית ממעורבותו הפוליטית.

      אמש עלה קמאל קיליצ'דארולו, מנהיג מפלגת העם הרפובליקאית (CHP) שהשיגה 25% מהקולות שהם 132מושבים לנאום קצר ומשולהב. "הצלחנו להפיל משטר טוטליטרי. תודה לכולכם שעזרתם", אמר. בהתנהלותו הדורסנית והאגוצנטרית, ארדואן עורר אנטגוניזם והפך ליריב מר ומושמץ של שלוש המפלגות האחרות שהצהירו כולן לפני הבחירות שלא יישבו בקואליציה עם מפלגת הצדק והפיתוח ושמו לעצמן מטרה אחת – לסכל את תכניות הנשיא.

      תומכי מפלגת השלטון באנקרה, טורקיה, יוני 2015 (רויטרס)
      תומכי מפלגת השלטון (צילום: רויטרס)

      "הבחירות היו בעצם משאל עם על משטר נשיאותי, והציבור הטורקי אינו מוכן לכך", אמר רפאל סאדי, עיתונאי טורקי שחי בארץ. "ארדואן ספג הצבעת אי אמון מהעם. ארדואן הפחיד את העם שהוא צועד למשטר טוטליטרי". סאדי שחלק את ספסל הלימודים באוניברסיטה עם ארדואן בלימודי כלכלה אך ממש לא מסמפט את הנשיא, סיכם בסיפוק: "נגמרה המלכות של ארדואן". לורה וולס, כתבת רדיו BBC באיסטנבול, חידדה: "ארדואן מתחרה עם המורשת של אתאטורק ושואף להותיר חותם על טורקיה ולהירשם בהיסטוריה כחשוב במידה שווה לאתאטורק, אבל לפי תוצאות הבחירות הנשיא פילג את העם במקום לאחדו".

      תסריטים אפשריים

      לפני הבחירות אמר ארדואן שבמקרה שלא יזכה לרוב המצופה, יש לו תכנית ב'. "ארדואן ממזר לא קטן ואני משער שהוא יחטט בחוקה ויחפש איך לעקם חוקים ולהזיז עניינים בכיוון שהוא רוצה", מניח סאדי. פרופ' זאבי מוסיף: "תוצאות הבחירות מגבילות במידת מה את ארדואן, אבל הוא לא מתכוון לוותר. אמנם לארדואן אין רוב שנדרש כדי לערוך שינויים בחוקה כפי שהוא רוצה, אבל יתכן שהוא יעשה זאת בלי החוק. כפי שעד כה הוא דיכא את המערכת המשפטית, הכניס עיתונאים לכלא וניהל ישיבות קבינט, ארדואן הוכיח שהוא מסוגל להתנהג כדיקטטור ולעקוף חוקים".

      זאבי משרטט תסריט אפשרי: "ארדואן עשוי לטעון שמכיוון שהוא ניצח בשנה שעברה בבחירות אישיות לנשיאות, הוא מייצג את העם יותר מכל אחד אחר ושבכוונתו להמשיך לעשות בטורקיה מה שהוא מוצא לנכון. על כל פנים, יהיו לו הרבה יותר קשה להתנהל בפוליטיקה היומיומית".

      סלהאתין דמירטאש, מנהיג המפלגה הכורדית בטורקיה חוגג את הישגו בבחירות, 8 ביוני 2015 (רויטרס)
      תהיה קואליציה עם המפלגת הכורדית? מנהיג מפלגת העם הדמוקרטית, סלהאטין דמירטאש, חוגג (צילום: רויטרס)

      ואכן תוצאות הבחירות אינן סוף פסוק, אלא רק תחילתו. יש כמה תסריטים ריאליים כעת, כשנודעו תוצאות הבחירות. ראשית, הקמת קואליציה עם המפלגה הלאומית (MHP) שזכתה ב-16.5% שהם 82 מושבים. זה לא יהיה קל אחרי שמנהיג המפלגה הימנית הקיצונית דוולט בהצ'לי כינה את ארדואן 'דיקטטור'.

      תסריט פחות ריאלי הוא קואליציה עם הסנסציה הגדולה של הבחירות, מפלגת העם הדמוקרטית (HDP) – המכונה "המפלגה הכורדית" שלה 13% שהם 82 מושבים. במקרה כזה תיתכן ברית מוזרה של אינטרסים. אם הכורדים מוכנים, בניגוד להבטחתם בבחירות, ללכת לקראת השאיפות של ארדואן לתקן את החוקה, הוא יילך לקראתם בכך שירחיב את זכויותיהם האוטונומיות ואולי אף יסכים לדון בשחרור מנהיג המחתרת הכורדית (PKK) עבדולה אוצ'אלאן שנמק בכלא כבר 15 שנה.

      לבסוף, אם לא תוקם קואליציה תוך 45 יום, לנשיא המדינה יש סמכות להכריז על בחירות חדשות תוך כמה חודשים. במקרה כזה, עשוי ארדואן לפנות לציבור ולומר לו - "הנה ראיתם, אי אפשר להקים קואליציה ולמשול, אז בואו תבחרו בי'". רפאל סאדי מסכם: "מה שבטוח הוא שהחל מהיום נתחיל לשמוע תסריטים מעניינים מאוד. כרגע הכל פתוח ובערבון מוגבל".