השימוש בוויקיפדיה, האנציקלופדיה החברתית הגדולה ברשת, הולכת ותופסת תאוצה במערכת החינוך בארץ, והפכה למקור מידע נפוץ ולגיטימי בעיני אנשי חינוך במטלות לימודיות הניתנות לתלמידים כך עולה ממחקר חדש שבחן את השימוש בוויקיפדיה במערכת החינוך. זאת, בניגוד לעמדת המורים ואנשי החינוך בעבר שלפיה השימוש באתר הפופולרי אינו מהימן דיו למטרות לימודיות.
במחקר, שאותו ערכה צביה אלגלי, מומחית לתרבות דיגיטלית ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים בתכנית לטכנולוגיה בחינוך, עבור עמותת ויקימדיה ישראל, עולה כי כ-70% מהמורים נתנו לתלמידיהם משימה הכוללת שימוש בוויקיפדיה. כמו כן, כשליש מהמורים הנשאלים במחקר העידו כי ויקיפדיה משמשת אמצעי פדגוגי עבורם - כלומר הם רואים באנציקלופדיה החברתית כלי לימודי מעבר למקור איסוף מידע.
הנתונים מתבססים על מדגם, החלק הראשון של המחקר, שבו השתתפו 76 מורים ואנשי חינוך בארץ מכל תחומי ההוראה ומכל שכבות הגיל - מבתי ספר יסודיים ועד לתיכונים ומכללות להוראה. מהמחקר עולה גם כי 30% מהתלמידים קיבלו משימות באתר ויקיפדיה הקשורות לחיפוש מידע. כמו כן, המחקר מראה כי רק 13% מקרב המורים הנשאלים הצהירו כי הם אינם משתמשים בוויקיפדיה למשימה לימודית.
עוד בוואלה!NEWS:
מתקרבים לגבול: דאעש כבש אזורים בצפון סוריה הסמוכים לטורקיה
"קיבלתי כסא על הראש, זה היה מחריד": עדות מהקטטה ההמונית בדרום
ברזיל: איש עסקים ישראלי כבן 60 נרצח במהלך שוד
עוד עלה במחקר כי שימוש בוויקיפדיה כמקור מידע ומתן משימה המבוססת על המאגר המקוון מתאים לתלמידים מצטיינים, ופופולרי בקרב מורים במקצועות מדעי החיים וגיאוגרפיה. כמו כן, עלה כי השימוש באתר פופולרי פחות בקרב מקצועות רבי-מלל כמו היסטוריה ואזרחות.
"החלק השני של המחקר יתמקד בסיבות להבדלים בין תחומי ההוראה, אבל ההשערה שלי מבוססת על שיחות עם אנשי חינוך מתחום המדעים, שהסבירו שיותר קל לתקף את המידע בתחומם - אתה מסתכל בערך ואין ספק אם הוא נכון או לא נכון", הסבירה אלגלי. "בהיסטוריה יש הרבה מידע ואולי בגלל זה המורים פחות מתלהבים, אבל הם טועים כמובן. ניתן להיעזר בוויקיפדיה בהרבה מטלות בתחומים האלו, כמו התנסות בכתיבת ערכים".
"חוכמת המונים היא מקור מהימן"
חלק אחר בסקר בדק את הרגלי השימוש בפילוח לפי מגזרים, ושם עלה כי מורים במגזר הערבי והדרוזי, וכן מורים בבתי הספר של החינוך המיוחד וההוראה מתקנת, מתלהבים יותר משילוב משימות מבוססות ויקיפידה. זאת, לעומת מורים במגזר ההתיישבותי והממלכתי-דתי. אחד ההסברים לכך הוא שימוש מועט מלכתחילה במדיום המקוון של אוכלוסיות אלו לעומת שימוש מוגבר בקרב החינוך הכללי והערבי.
על פי נתוני ויקיפדיה בישראל, מדי שנה ישנם 60 מיליון כניסות לאתר, וכ-12 אלף ערכים מועלים מדי שנה בעברית. במערכת החינוך הכניסו את השימוש בוויקיפדיה בשנתיים האחרונות למערכי שיעור כחלק מ-30% ממערכת הלימודים הנתונה לבחירתו של מנהל בית הספר והמורים. מורים החלו לעבור השתלמויות בשימוש נכון באנציקלופדיה המקוונת והחלו ליישם זאת בכיתתם.
למרות הפופולריות של האנציקלופדיה החברתית בקרב הציבור הרחב, הסיבה ששילובה באופן מוסדר במערכת הלימודים נעשה רק לאחרונה נעוצה בתוקף המהימנות של ערכיו. זאת, בשל העובדה שכל אחד יכול לכתוב ערך מסוים ממחשבו האישי, ומתנדבים הקרויים "ויקיפדים", יושבים בבתיהם ומתקנים טעויות על פי מידת ההבנה שלהם, ללא פיקוח פדגוגי או אקדמי על התיקונים שנערכים בו או על המידע שמוצג בו. לרוב, בני נוער ואף בוגרים לא יודעים זאת ומתייחסים לוויקיפדיה ככלי אנציקלופדי בעל תוקף אקדמי מוסמך.
דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, הסבירה את השינוי שחל בתפישה. "זה לא בעייתי כי גם בתוך צוות המתקנים יש אנשי אקדמיה והרבה אנשים עורכים ערכים ומורידים דברים בעיתיים. חוכמת המונים הוכיחה שזה מקור מהימן. זה די ברור היום שאנציקלופדיות אקדמיות לא נכונות, מיושנות, וידוע שנסגרו אנציקלופדיות".
לדבריה, "ההצלחה של ויקיפדיה כל כך גדולה שהיום אנחנו לא שומעים כמעט את הדעה הזאת ויש עליה הסכמה נרחבת. היא עשירה ודינמית ומקושרת למקורות רבים, ובראש ובראשונה היא יכולה לגרום לתלמידים להעריך ערכים ולפתח חשיבה ביקורתית, לקרוא ערכים ולהשוות אותם, לבדוק אם לא חסר מידע ואם הערך אמין או לא".
גורם אחר במערכת החינוך הסביר כי השימוש הגובר בוויקיפדיה כמקור מהימן של מידע נוצר מכורח המציאות. "מורים מצאו את עצמם מקבלים עבודות של תלמידים שהם העתקה של ערך מוויקיפדיה. זאת תופעה שהלכה והתגברה, והם הבינו שגם אם הם לא מאמינים בזה צריך לדעת איך לעבוד עם זה, צריך לדעת איך להדריך את התלמידים. היום, כאשר המידע זורם ברשתות ואתרים נראים לבני הנוער כמקורות מהימנים, יש שטף של מידע מוטעה והיו לנו שתי ברירות - או להמשיך להתעלם מזה או לדעת איך לטפל בזה. בחרו בדרך השנייה".
"בבריטניקה יש יותר טעויות מבוויקיפדיה"
אלגלי הוסיפה כי בשנת 2006, מחקר במגזין "science" מצא כי באנציקלופדיה המוכרת בריטניקה יש יותר טעויות מאשר בוויקיפדיה, כך שכמות הטעויות אינה מדד. לדבריה, ישנם טעיות מעטות בוויקיפדיה, ואותם "ויקיפדים" מתקנים אותם כל הזמן. "כאשת מחקר ואקדמאית אני חושבת ששום מקום לא יכול לשמש מקור בלעדי למידע, תמיד צריך לתקף אותו בכמה מקומות", הדגישה אלגלי. "ויקיפדיה הוא מקור מצוין למידע כללי וראשוני, וגם אני כמרצה מסתכלת קודם כל על ויקיפדיה ומשם ממשיכה את המחקר. אני חושבת שזה כלי חזק במקום הזה".
לדברי אלגלי, מורים חדשים וותיקים כאחד נהנים משימוש בוויקיפדיה. "אין קשר בין גילו של המורה והוותק לרמת המוכנות להשתמש באמצעים דיגיטליים", הדגישה. "מורים שנמנעים משימוש, לדעתי זה נובע מחוסר הביטחון שלהם. אני יודעת שהם נותנים מטלה בוויקיפדיה ומרגישים לא שלמים עם זה, אז משלבים גם אנציקלופדיה אחרת. אבל אדרבא, בעיניי השוואה ומקורות נוספים זה חיוני, רווח נקי לתלמידים".
מיכל לסטר, מנכ"לית עמותת ויקימדיה ישראל, אמרה: "אחד התפקידים החשובים של מערכת החינוך היא להכין את התלמידים למיומנויות של המאה ה-21, ולהעניק להם את הכישורים שיאפשרו להם להשתלב בחברה הפוסט מודרנית. הסקר הוכיח כי ויקיפדיה היא אחד הכלים המתאימים לכך". לדבריה, הסקר נערך כדי לקבל תמונה ברורה ואמתית על השימוש שנעשה היום בוויקיפדיה במערכת החינוך, ובמטרה לפעול לחיזוק הנושא בבתי הספר ובאקדמיה.
"אנחנו פועלים כל הזמן לחיזוק קהילת ויקימדיה בישראל", הוסיפה לסטר. "לאחרונה למשל השקנו לומדה שפותחה בשיתוף עם חברת SGC העברת ידע, המאפשרת לכל אחד להעלות ולערוך ערכים בוויקיפדיה בקלות ומהבית. היום אין עוררין על האמינות של ויקיפדיה ומחקרים רבים הראו שאמינותה לא נופלת מאנציקלופדיות אחרות ואף לעתים מדויקת מהן. גם בקרב הציבור אמינותה של ויקיפדיה גבוהה מאוד. נתוני סקר שערכה עמותת ויקימדיה ישראל בשנת 2014 מראים כי 84% מהציבור בישראל סומכים על ויקיפדיה".