פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתניהו, אבו מאזן ורוח הקודש

      עממי, נחמד, לא הולך בתלם, אלו רק חלק מהתכונות יוצאות הדופן של האפיפיור ועכשיו אחרי שהצליח לכונן פיוס היסטורי בין ארה"ב לקובה הוא מתנפל על האתגר הגדול מכולם: השכנת שלום אזורי במזרח התיכון. האם במקום שבו המדינאים כשלו, הכס הקדוש יצליח?

      נתניהו, אבו מאזן ורוח הקודש
      צילום: רויטרס, עריכה: מתן חדד
      אבו מאזן מעניק תשורה לאפיפיור פרנציסקוס (GettyImages)
      הפגישה בין האפיפיור פרנציסקוס לבין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן.השבוע (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      האפיפיור פרנציסקוס נקלע בתחילת השבוע לסערה דיפלומטית ותקשורתית בלתי מתוכננת. ביום ראשון הוא אירח בוותיקן את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, במסגרת טקס קאנוניזציה (הכרזת קדושה,א"ת) של שתי נזירות פלסטיניות. לפני הטקס, פרנציסקוס הזמין את אבו מאזן ללשכתו הפרטית,שם העניק לו פסל שהוא נוהג להעניק לראשי מדינות המבקרים בוותיקן, ונקרא "מלאך השלום".

      במעמד הענקת הפסל, האפיפיור אמר לאבו מאזן משפט שכלל בתוכו את הביטוי "מלאך השלום". כלי תקשורת מובילים בעולם מיהרו לדווח כי האפיפיור למעשה כינה במילים הללו את המנהיג הפלסטיני, מה שכביכול מרמז על עמדתו לגבי הקיפאון המדיני בין ישראל והפלסטינים. עברה יממה עד שגורמים בסביבת האפיפיור הבהירו דרך העיתונות האיטלקית, כי למעשה, מילותיו היו – "מי יתן ותהיה מלאך השלום", משפט שמצביע על תמיכה ואהדה כלפי אבו מאזן, אבל בהחלט לא מסמן אותו כמלאך.בירושלים נשמו לרווחה.

      מי שיכול היה לחסוך לכתבים המבולבלים את הסערה והמבוכה שבעקבותיה, הוא העיתונאי הישראלי הנריקה צימרמן, שקיבל מהאפיפיור פרנציסקוס את אותו פסל בדיוק בשנה שעברה. צימרמן, שריאיין את האפיפיור פעמיים ברומא והפך לידיד אישי שלו, זכה לכבוד הנדיר, בשל הסיוע שהעניק לאפיפיור באירגון תפילה משותפת לשלום בהשתתפות אבו מאזן ונשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס. התפילה התקיימה בוותיקן בקיץ שעבר, שבועות בלבד לפני שהחלה המלחמה בעזה, ופרנציסקוס מחשיב אותה עד היום לאחד מההישגים הגדולים ביותר של כהונתו. את פסל "מלאך השלום" הוא העניק לצימרמן לאות הוקרת תודה. "מבחינתו, הוא נתן את זה לישראלי לפני שנתן לפלסטיני", מציין צימרמן.

      המחווה הסמלית של הענקת הפסל לאבו מאזן הצליחה אמנם לעלות לכותרות, אבל היא רק חלק קטן ממה שהמנהיג הדתי החשוב בעולם מתכנן לעשות במזרח התיכון בזמן הקרוב. בשעה שנשיא ארה"ב מודיע בפומבי כי אין סיכוי להסכם ישראלי-פלסטיני בשנה הקרובה, ומנהיגי אירופה התייאשו גם הם מעיסוק בסוגיה, דווקא האפיפיור מפשיל שרוולים לקראת מאמץ סיזיפי לקידום השלום באזורנו. הוא ניגש לסוגיה בידיעה שרבים וטובים ניסו ונכשלו לפניו, אבל גם עם אמונה גדולה. "הנושא הזה בוער בקרבו", הסביר הנריקה צימרמן בשיחה עם וואלה!NEWS השבוע. "בניגוד לאחרים שעסקו בקידום השלום בעבר, הוא לא מחפש כבוד או פרסים. הוא כבר מונה הרי לתפקיד החשוב ביותר בעולם הנוצרי. הוא רוצה לפעול בנושא כי באמת אכפת לו".

      המחויבות של האפיפיור לנושא הישראלי-פלסטיני באה לידי ביטוי לאחרונה לא רק במפגש עם אבו מאזן, אלא גם בחתימת הסכם סחר בין הוותיקן לרשות הפלסטינית בשבוע שעבר, שהוגדר באופן רשמי כהסכם עם "מדינת פלסטין". הוותיקן אמנם הכיר במדינה פלסטינית כבר ב-2012, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהכס הקדוש משתמש בביטוי הטעון "פלסטין" בהסכם דיפלומטי רשמי. הפעלתנות המדינית של האפיפיור לא התקבלה בהתלהבות בירושלים, אבל בישראל נזהרים לא לפתוח חזית מול מי שנחשב לאחד האפיפיורים הידידותיים ביותר אי פעם כלפי היהודים והמדינה היהודית.

      הקשר היהודי של פאפא

      אברהם סקורקה והאפיפיור פרנציסקוס בירושלים (AP)
      האפיפיור עם חברו הרב הארגנטינאי אברהם סקורקה בעת ביקורו בירושלים אשתקד (צילום:AP)

      הקשר של פרנציסקוס לעם היהודי מתחיל בחברות הקרובה בינו לבין הרב הארגנטינאי אברהם סקורקה, שנמצא בקשר הדוק עם האפיפיור עוד מהתקופה בה היה כומר שכונתי בבואנוס-איירס.

      סקורקה אומר בכל הזדמנות כי האפיפיור "מכיר בחשיבות של מדינת ישראל" ומודע למטען הכאב היהודי אל מול העולם הנוצרי. השניים אף פירסמו ספר משותף המורכב משיחות שלהם על אמונה ומנהיגות דתית. בשיחות שקיימו השניים בספר, עלה בין השאר גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ופרנציסקוס האשים את כלי התקשורת ברחבי העולם בליבוי קונפליקטים ומתיחות, תוך צביעת התמונה בשחור ולבן, בשעה שהמציאות עצמה מורכבת ואפורה הרבה יותר.

      החברות בין פרנציסקוס לבין הרב סקורקה נמשכה גם לאחר שהראשון הפך לפאפא פרנציסקוס. האפיפיור אף אירח את הרב בכמה הזדמנויות לארוחות כשרות במעונו הפרטי בוותיקן, ובחג הסוכות האחרון ביקש מסקורקה להתפלל ולברך בעברית לפני הארוחה – כל זאת, בנוכחותם של עשרות כמרים בכירים. הגישה האוהדת של פרנציסקוס ליהדות באה לידי ביטוי גם בביקורו בישראל וברשות הפלסטינית בשנה שעברה,שהתקיים שנה בלבד לאחר מינויו לתפקיד.

      הרב סקורקה הוא גם זה שיצר את החיבור בין האפיפיור לבין צימרמן. זה קרה באביב 2013, בתום הרצאה של צימרמן באחת הקהילות היהודיות בבואנוס-איירס. סקורקה הציע לצימרמן להכיר לו את חברו שזה עתה הפך לאיש החשוב בעולם הנוצרי, והסביר כי הוא סבור שהאפיפיור יסכים להיפגש איתו, מכיוון שהוא מגלה עניין רב בישראל וישמח להעביר דרך ראיון עם צימרמן מסרים לציבור הישראלי. צימרמן ריאיין את האפיפיור פעמיים, וגילה במהרה כי פרנציסקוס חושב בגדול, לא רק על יחסי ציבור, אלא על ניסיון אמיתי לקדם שלום באזור המדמם ביותר בעולם.

      "השיחות המעניינות באמת שלנו היו אלה שהתקיימו אחרי הראיונות", אומר צימרמן. "הוא רצה להבין יותר את הסכסוך, גם ברמת הפרטים העובדתיים, וגם ברמה הרגשית". הרצון ללמוד עוד על הסכסוך, ועל הדרכים האפשריות לפיתרונו, היה מוטיב מרכזי בביקור שפרנציסקוס קיים בישראל בשנה שעברה, ביקור שבמהלכו הוא ביצע שתי מחוות סמליות שכבשו את הכותרות ברחבי העולם – הנחת ידו על חומת ההפרדה בבית לחם, וביצוע מחווה דומה באנדרטה לנפגעי הטרור בהר הרצל בירושלים.

      ביקור האפיפיור פרנציסקוס בחומת בית לחם (AP)
      מחווה שכבשה את העולם.האפיפיור בביקור בבית לחם אשתקד. (צילום:AP)

      השיטה:חיזוק המתונים,הרחקת הקיצוניים

      הנשיא שמעון פרס האפיפיור פרנציסקוס ואבו מאזן בתפילה משותפת (AP)
      "בעתיד, אנשים יסתכלו על האירוע הזה כנקודת ציון". התפילה המשותפת של האפיפיור,אבו מאזן והנשיא לשעבר פרס.אשתקד (צילום:AP)

      בשלב הבא הגיעה התפילה המשותפת לשלום עם פרס ואבו מאזן, שפרנציסקוס מתגאה בה מאוד. "בשיחות שלנו על זה מהזמן האחרון, הוא אמר שאין לו ספק כי בעתיד, אנשים יסתכלו על האירוע הזה כנקודת ציון", אומר צימרמן. "הוא יודע שבזמן אמת היו הרבה אנשים שקצת לעגו לתפילה הזו, אבל הוא סבור שזה היה אירוע חשוב מאוד. העובדה ששלושה מנהיגים משלוש דתות שונות, עם מטענים היסטוריים קשים, מתפללים יחדיו למען מטרה משותפת, היא רגע נדיר ומשמעותי, שמיליוני אנשים ברחבי העולם ראו אותו. הוא מודע לכך שעבור צעירים רבים בעולם המוסלמי, למשל, זו פעם ראשונה בחיים שהם ראו יהודי ומוסלמי מתפללים ביחד".

      מאז התפילה המשותפת עברה כמעט שנה, שבמהלכה התרחשה מלחמה בעזה, ירושלים סבלה מגל פיגועים קשה ותהליך השלום נכנס לקיפאון עמוק. אבל כל זה לא גורם לפרנציסקוס לאבד תקווה. צימרמן מסביר למה בכלל הוא מוצא לנכון להתעסק בזה: "מתוך שיחות ארוכות שלי איתו, אני יכול להגיד שהוא מבין לעומק את הסיכון של הפונדמנטליזם הדתי בתקופתנו, בדגש על הפונדמנטליזם האיסלאמי. הוא מבין את הצורך להיאבק בזה בכל האמצעים האפשריים, ולכן כאשר הוא תומך למשל באבו מאזן, הוא לא עושה זאת כי הוא נגד ישראל, אלא להיפך, כי חשוב לו לחזק גורמים בעולם הערבי-מוסלמי שתומכים בדיאלוג עם ישראל ועם המערב. העדיפות הראשונה שלו היא לחזק גורמים מתונים באזור שלנו".

      בנובמבר שעבר, למשל, האפיפיור אירח בוותיקן את נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי, שזכה לקבלת פנים אוהדת במיוחד. לאווירה החיובית תרמה בוודאי העובדה שעוזרו האישי של האפיפיור הוא כומר יליד מצרים בשם יואניס גאיד. השיחה בין פרנציסקוס לא-סיסי התמקדה בשני נושאים: המצב הפנימי במצרים על רקע המאבק הקשה שהמדינה מנהלת נגד הטרור האיסלאמי בסיני ובלוב, והרצון של מצרים לקדם פיתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני. צימרמן מספר כי לפני הפגישה עם א-סיסי, האפיפיור שוחח איתו וביקש לדעת כיצד רואים את הנשיא המצרי בישראל: "הסברתי לו את האינטרס המשותף של המאבק בטרור ובקיצוניות. הוא הקשיב בעניין רב".

      ד"ר אמנון רמון, חוקר בכיר במכון ירושלים לחקר ישראל המתמחה ביחסי ישראל והוותיקן, אמר לוואלה!NEWS כי פעילותו של פרנציסקוס לקידום פיתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ממשיכה את הקו של הכנסייה בנושא זה מאז שנות השישים. "האפיפיור פאולוס השישי ערך ב-1964 את הביקור הראשון אי פעם של אפיפיור בארץ הקודש, ואפשר לומר שמאז ועד היום הכנסייה נשארה מעורבת במה שקורה פה. האינטרס המרכזי שלהם הוא לדאוג לשלומן של הקהילות הנוצריות בארץ הקודש, ולכן למשל פרנציסקוס משבח את אבו מאזן, כי הוא יודע היטב מה יקרה אם אבו מאזן יאבד שליטה ובמקומו יעלה החמאס בגדה המערבית".

      רמון מציין כי יחסי ישראל והוותיקן לאורך השנים היו קשורים תמיד קשר הדוק לתהליך השלום עם מדינות ערב והפלסטינים. "זה לא מקרי שיחסים דיפלומטים מלאים בין ישראל לכס הקדוש נוסדו רק ב-1993, אחרי ההכרה ההדדית בין ישראל ואש"ף כחלק מהסכם אוסלו. לפני כן היו קשרים בלתי רשמיים, אבל תהליך השלום פתח את הדלת לשידרוג היחסים. זה נכון אגב לא רק לגבינו, אלא גם לגבי הפלסטינים. האפיפיור יוחנן פאולוס השני נפגש עם בכירים באש"ף כבר בשנותיו הראשונות בתפקיד, אבל היחסים בין הוותיקן לפלסטינים הפכו לרשמיים רק כאשר חלה התקדמות בתהליך השלום".

      לא הולך בתלם

      אלא שפרנציסקוס בכל זאת עושה את הדברים אחרת מקודמיו בתפקיד. "פאולוס השישי ויוחנן פאולוס השני הובילו מגמה חדשה בתולדות הכנסייה, של הפיכת האפיפיור לדמות מצפונית בינלאומית, שיש לה מעמד מיוחד בשיח העולמי", מסביר ד"ר רמון. "פרנציסקוס חיזק מאוד את התפיסה הזו, אחרי שבתקופת הכהונה של קודמו בתפקיד, בנדיקטוס ה-16, האפיפיורות איבדה חלק מהזוהר שלה. האפיפיור הנוכחי הוא דמות בינלאומית שמעוררת עניין עצום, והוא יודע לנצל את העניין הזה לקידום המטרות החשובות לו, כמו למשל התפילה המשותפת עם פרס ואבו מאזן, שזכתה לסיקור נרחב ברחבי העולם. פרנציסקוס הוא אפיפיור שלא הולך בתלם, ולא מהסס לעשות דברים יוצאי דופן".

      "אחד הדברים שהוא חוזר עליהם כל הזמן זה שהעולם נכשל בהרחקת הדור הצעיר מהקיצוניות", אומר צימרמן. "זה כישלון חינוכי ותקשורתי, שאיפשר לכוחות קיצוניים להתחזק. הוא חושב שצריך ליצור קונטרה לתהליך הזה. חשוב להבין שעבור העולם הנוצרי, המזרח התיכון לא נתפס כסוגיה שולית או נידחת. הקיצוניות הדתית באזור מעמידה את הנוצרים באזורים רבים בסכנה ממשית". צימרמן ביקר רק לאחרונה במחנה פליטים נוצרים בעיראק, במסגרת כתבה שהכין על המאבק שמנהלים הכורדים נגד דאע"ש. הוא אומר כי האפיפיור מקדיש מאמץ רב גם לסוגיית ההגנה על הנוצרים במזרח התיכון, אבל מפאת רגישות הסוגיה, הוא כמעט ואינו מתבטא בנושא בתקשורת.

      לכאורה, קשה לחשוב איזו השפעה יכולה להיות לדמות כמו האפיפיור, מעבר לאירועים סמליים כמו התפילה המשותפת עם פרס ואבו מאזן, או הענקת פסל "מלאך השלום". אלא שפרנציסקוס, שהצליח עד כה להפתיע את העולם בכמה מהתבטאויותיו האמיצות בנושאים דתיים (למשל אמירתו שהוא אינו יכול "לשפוט" מאמינים הומוסקסואלים), יכול להתגאות בעשייה משמעותית גם בתחום המדיני.

      הכס הקדוש מפייס בין ארה"ב לקובה

      נשיא ארצות הברית ברק אובמה ונשיא קובה ראול קסטרו (AP)
      לחיצת היד ההיסטורית של נשיא ארה"ב אובמה ונשיא קובה ראול קסטרו (צילום:AP)

      בחודשים האחרונים, במקביל לבדיקת מהלכים אפשריים במזרח התיכון, הוא עסק רבות גם בקידום הפיוס ההיסטורי בין ארה"ב וקובה, שהגיע לשיאו בחודש שעבר בפגישה שערך הנשיא אובמה עם נשיא קובה, ראול קסטרו.

      "המעורבות של האפיפיור בקובה הייתה הרבה יותר גדולה מכפי שפורסם בזמן אמת", אומר צימרמן. "הוא התחיל לעבוד על זה כאשר אובמה ביקר בוותיקן. מול קסטרו לא היה לו קשר ישיר בהתחלה, אבל הוא נעזר בנשיא ונצואלה, מדורו, כדי להגיע אל קסטרו וליצור איתו קשר שוטף. בתור האפיפיור הראשון מדרום אמריקה, יש לו מעמד יוצא דופן ביבשת, והוא ניצל אותו כדי לקדם את הפיוס הזה. המעורבות שלו הייתה קריטית להצלחה שהושגה בסופו של דבר".

      הנשיא אובמה, אגב, הודה לאפיפיור על תרומתו לפיוס עם קובה בנאום הראשון שלו בנושא, בדצמבר שנה שעברה. ראול קסטרו, מצדו, אמר דברים דומים לפני כשבועיים, כאשר הגיע לביקור חגיגי בוותיקן. "אני מודה לך על כל מה שעשית", אמר קסטרו, מבלי להיכנס לפרטים – שכן האפיפיור אינו מעוניין שפעולותיו בנושא יזכו לחשיפה. קסטרו אף שיבח את פרנציסקוס על "חוכמתו, צניעותו וכל שאר מעלותיו".

      איך האפיפיור ישכין שלום במזרח התיכון?

      קובה שונה מבחינות רבות, כמובן, מישראל והרשות הפלסטינית. מה שעבד שם לא בהכרח יעבוד כאן, כפי שמעידה המעורבות הכושלת של מנהיגים ודיפלומטים שלקחו חלק בפיתרון סכסוכים אחרים בעולם, במאמצים לפיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. פרנציסקוס מודע לכך, ולכן הוא עסוק כרגע בעיקר בלימוד ובבחינת דרכי פעולה שיהיו אפקטיביות. מכיוון שהוא אינו מדינאי, הוא צפוי להתמקד בקידום תהליכים חיוביים ברמה האנושית, הבין-דתית ואולי גם הכלכלית, מבלי להתוות קו מדיני מובהק – אחריות שלתפיסתו צריכה להיות מוטלת על הצדדים עצמם. במקביל, ובלי לתת ביטוי פומבי לדבר, פרנציסקוס גם מתנגד לכל יוזמה הקוראת לחרם על ישראל, ומגייס את השפעתו כדי לבלום יוזמות כאלה. הוא מאמין שהדרך היחידה להתקדם לפיתרון הסכסוך היא דווקא בעידוד דיאלוג בין ישראל לבין הפלסטינים ומדינות ערב השכנות.

      סלפי עם האפיפיור פרנציסקוס (GettyImages)
      הוא משתמש במעמד המיוחד שלו כנשק. האפיפיור פרנציסקוס (צילום:אימג’בנק, Gettyimages)

      "יש מי שאומרים עליו שהוא קצת תמים, אבל התמימות שלו היא סוג של נשק, כפי שראינו במקרה של קובה", מנתח צימרמן. "הוא משתמש בחוכמה, במעמד המיוחד שלו ובדימוי שלו כאיש נחמד ועממי. הוא הרבה יותר מתוחכם ומדינאי ממה שרואים כלפי חוץ. האופי הנעים והנוח שלו עוזר לו לעשות דברים יוצאי דופן ולסגור עיסקאות. מעבר לכך, הוא לא מהסס במקרים רבים לעקוף את הביורוקרטיה המסורבלת כדי לעשות דברים שהוא מאמין בהם. אני ראיתי את זה באופן אישי כשעזרתי לו לארגן את תפילת השלום של המנהיגים – לדעתי הרבה אנשים בדרג המקצועי סביבו לא התלהבו מהאירוע הזה, אבל הוא הלך עם זה באמונה שלמה, בלי להתחשב בפרוטוקול הרשמי כל הזמן".

      צימרמן מספק עדות נוספת לאופיו העצמאי של האפיפיור, כאשר הוא מספר שפרנציסקוס בוחן בימים אלה את האפשרות למהלך סמלי כלשהו גם מול הכורדים, אחת הקבוצות המדוכאות ביותר במזרח התיכון. פרנציסקוס כבר הסתבך עם נשיא טורקיה ארדואן כאשר השתמש בחודש שעבר בביטוי "רצח עם" לתיאור הטבח ההמוני שטורקיה ביצעה בארמנים במלחמת העולם הראשונה. בתחילת השנה הוא גם אירח בוותיקן משלחת בין-דתית מכורדיסטן. הכורדים בעיראק הקימו בשטחם מחנות פליטים המעניקים מחסה לאלפי נוצרים עיראקים שנמלטו מאימת הזוועות של דאע"ש, והאפיפיור בוחן כיצד להביע את הערכתו לצעד הזה.

      הצעדים שהוא הוביל את הוותיקן לנקוט בנושא הישראלי-פלסטיני, בדגש על אירועי השבוע האחרון, גרמו לגורמים מסוימים בממסד הישראלי לעקם גבה. צימרמן מספר כי היו אפילו בכירים שהתקשרו אליו לשאול אותו "מה החבר שלך עושה?". לדבריו, "אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים, גם אם יש גורמים שלא מסכימים עם דרכו. אין לנו חברים עודפים בעולם כיום, בוודאי לא כאלה עם ההשפעה שיש לאפיפיור, השפעה שהוא מנצל כדי לסייע לישראל. הוא מאמין ומבין את החשיבות של מדינה יהודית, ואנחנו צריכים לדעת לשמור על החברות המיוחדת הזו".

      נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו נפרדים מהאפיפיור פרנציסקוס בנמה"ת בן גוריון, מאי 2014 (לשכת העיתונות הממשלתית , קובי גדעון)
      האפיפיור וראש הממשלה נתניהו. (צילום: קובי גדעון,לע"מ)

      במהלך הביקור שערך בישראל בשנה שעברה, פרנציסקוס קיים שיחה אישית על תהליך השלום עם ראש הממשלה נתניהו. בסיומה של הפגישה הוא אמר לאנשים בפמלייתו כי הוא אופטימי, ובהתייחסו לנתניהו, קבע חד משמעיות - "האיש הזה עוד עשוי להביא שלום". המשפט הזה עשוי להתברר כנכון עוד יותר לגבי האפיפיור עצמו.