וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דרוש מנהיג: האם מחאת יוצאי אתיופיה תצליח להתרומם מחדש?

17.5.2015 / 16:09

דווקא אחרי שהצליחו להעלות לתודעה את מצוקתם, נוצר פילוג בין מנהיגי המחאה. הפגנה שמארגנת מחר אחת הקבוצות מסעירה את הקהילה, ומעמידה בסימן שאלה גדול את הסיכוי לשחזר את ההד הציבורי

צילום: עומר מירון, עריכה: קשת סידי

(הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו בטקס הממלכתי לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרך לישראל, היום)

המחאה הנרחבת של יוצאי אתיופיה בחודש האחרון העלתה לתודעה הלאומית את מצוקתם הגדולה של בני העדה, והצליחה לאחד את כלל הציבור בצורך שבטיפול שורש בבעיותיהם. עם זאת, אחרי הסערה הגדולה שיצרו ההפגנות בכמה ערים ברחבי הארץ, התגלעו חילוקי דעות דווקא בתוך הנהגת המאבק, מה שמעמיד בסימן שאלה את הכיוון שאליו הוא הולך.

מובילי המחאה התפצלו לשלוש קבוצות עיקריות. הראשונה, "דור אמיץ" שמה, בראשותה של ענבר בוגלה, בת 23 מקריית גת. בוגלה, שזכתה לכינוי "דפני ליף של מחאת יוצאי אתיופיה", תומכת בהמשך ההפגנות כאמצעי להפעלת מנוף לחץ על הממשלה ושאר הרשויות, בין השאר בנוגע לאלימות המשטרתית נגד יוצאי העדה.

את הקבוצה השנייה מנהיגה ח"כ לשעבר מטעם יש עתיד, פנינה תמנו-שטה. לגישתה, תשומת הלב הראויה כבר הושגה וכעת על המוחים להתקדם ולהקים צוותי משימה אשר ידעו לעמוד על דרישותיהם מהוועדה המיוחדת שהקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הקבוצה השלישית מורכבת מקבוצת אינטלקטואלים יוצאי אתיופיה, ששמו להם למטרה לאחד בין הניצים סביב הנהגתו של ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד). לטענתם, הוא הגורם שיכול להשפיע בצורה הטובה ביותר על קובעי המדיניות בירושלים בשל ההרכב השברירי של הקואליציה.

עוד כתבות בנושא:
הנשיא ריבלין: "המדינה טעתה בדרך קליטת יהודי אתיופיה"
יוצא אתיופיה בכנסת: "במשרד הפנים אמרו לי: 'לך הביתה, אין ויזה'"
מובילי מחאת יוצאי אתיופיה: "נתניהו צבוע, מנסה לסתום לנו את הפה"

ענבר בוגלה. ראובן קסטרו
"דפני ליף של מחאת יוצאי אתיופיה". ענבר בוגלה/ראובן קסטרו

בוגלה וקבוצת "דור אמיץ" יזמו הפגנה נוספת מחר (שני) בתל אביב. ההפגנה קיבלה את אישור המשטרה, ואמורה להתחיל ב-15:00 בצהריים ולהסתיים לא יאוחר מ-18:00, שמא תזלוג לשעות הפריים-טיים בטלוויזיה. בשל הפיצול בהנהגה, לא ברור כעת מה הם סיכויי הצלחתה של ההפגנה ואם היא תוכל להתרומם ולשחזר את התהודה שקיבלו ההפגנות הקודמות.

"לצערי יש קומץ אנשים שחושב שרק כוח הוא הפתרון, ללא מחשבה מעמיקה ומטרות ברורות. הם בחרו להוציא את ההפגנה ביום שני הקרוב ברוטשילד ולפעול מאחורי גבם של הרוב המוחלט במטה המאבק שח"כ לשעבר פנינה תמנו-שטה שותפה בו", אומר גנטו מנגיסטו, ממובילי שתי ההפגנות האחרונות, אשר חבר כיום במטה המאבק של תמנו-שטה והחליט יחד עם חבריו שלא לקחת חלק בהפגנה.

"הרכב הממשלה הרגיש נותן לנגוסה כוח עצום"

"בהפגנה זו בחרה הקבוצה שקוראת לעצמה 'דור אמיץ' לקחת את האחריות לידם, הם לא מוכנים להידבר עם אף גורם או לבנות אסטרטגיה. אני לא מסכים לסכן חיי אדם בלי מחשבה, לא אסכים להיות מונע על ידי גורמים אנרכיסטיים ולא על ידי כאלה שדואגים באמת לטובת הקהילה. במקום שיש קולות קיצוניים צריך להשמיע את הקול הנחרץ והשפוי שרוצה לשנות באומץ, אבל בתבונה. הקהילה היא לא כלי משחק בידי חבורה שבוחרת לפעול מתוך אמוציות ורגש - ולא מתוך מחשבה".

חבר בקבוצה התומכת באיחוד הפלגים ובהליכה אחר ח"כ נגוסה, שביקש לא להזדהות בשמו, טוען כי "הפעילים לא הצליחו להבין שכדי להצליח במאבק עליהם להתאחד בכלל מאחורי ח"כ נגוסה ולהביא אותו לחזית. יש לו כוח עצום בגלל האופי של הממשלה. נפלה פה הזדמנות של פעם ביובל. העובדה שההרכב של הממשלה עומד ותלוי על חודו של קול אחד נותן לו כוח עצום. אם קבוצות העדה שמפולגת כרגע ישכילו ויתאחדו, ויעמידו אותו בחזית, זה ייתן הישג עצום עבור הקהילה".

לדבריו, "הוא יהיה במעמד שבו הוא ידרוש מראש הממשלה תכניות ביצוע לפתור את בעיות העדה. אם לא תהיה לנגוסה ברירה, הוא לא יצביע בתקציב הבא. משמעות הדבר שבאופן די נדיר ייתכן שבני העדה האתיופית יהיו אלו שיפילו את הממשלה". בהקשר זה, אומר ח"כ נגוסה בשיחות סגורות עם מקורביו כי "מדובר במשימה מאוד קשה, אך לא בלתי אפשרית".

הפגנת האתיופים בחיפה, מאי 2015. ערן גילווארג
ההפגנות יתחדשו? הפגנת יוצאי אתיופיה בחיפה, בשבוע שעבר/ערן גילווארג

מי שלא תולה תקוות בח"כ נגוסה הוא מולט אררו, פעיל במחאה תושב קריית גת, שלא משתייך באופן רשמי לאף אחת מבין הקבוצות. "בציבור של קהילת הצעירים האתיופים אברהם נגוסה לא מייצג אותנו, הוא יותר מהדור הישן שפעל בעיקר בנושאים אחרים, בהעלאת בני הפלאשמורה למשל, ופחות בנושאים שאנחנו נאבקים עליהם כיום", הוא אומר. "הבן אדם כבול, הוא נמצא בממשלה שכבר שנים לא מתייחסת אלינו, הוא סוג של 'יס-מן' של נתניהו, אף אחד מאיתנו לא תולה בו תקוות. הוא לא יקום ויאיים על ראש הממשלה שיצביע נגד תקציב הממשלה אם לא יתקבלו דרישותינו, הוא מעולם לא פעל ולא עשה משהו למען הצעירים".

אררו התייחס גם לנושא הפילוג בין הקבוצות במחאה, והסביר כי למרות חילוקי הדעות, וההתנגדות של רבים לקיום ההפגנה, הוא ורבים אחרים צפויים להשתתף בה. "אני מגיע להפגנה מחר למרות שאני מתנגד לה", הבהיר. "אני חושב שצריך קודם כל לאחד את הכוחות בקהילה. יש הרבה אנשים שממהרים להוציא הפגנה מבלי לחשוב על ההשלכות, אני מאמין בהידברות ובמקביל לזה למחות ולהפגין. אני לא חושב שההפגנה מחר תיכשל, כי בסופו של דבר למרות חילוקי הדעות זה משרת את המטרה. אני מאמין שכל מי שהיה נגד בימים האחרונים יבוא להפגנה, גם אם הוא מתנגד, כי המטרה היא שעומדת לנגד עינינו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, טקס האזכרה הממלכתי בהר הרצל, לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, מאי 2015. גיל יוחנן, פול צלמים
"המפגש עם בני הקהילה היה מרגש ומטלטל". ראש הממשלה נתניהו בטקס לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרך לישראל, היום/פול צלמים, גיל יוחנן

בתוך כך, ראש הממשלה נתניהו והנשיא ראובן ריבלין נאמו היום בטקס הממלכתי לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרך לישראל, והתייחסו למחאת בני העדה בחודש האחרון. "בירושלים שמענו את זעקתכם, גם אני", אמר נתניהו בנאומו בהר הרצל. "לפני כשבועיים נפגשתי עם כמה מכם. זה היה מפגש מרגש, תרשו לי לומר, מטלטל. שמעתי תלונות על גזענות, אפליה, קיפוח, הפעלת כוח עודף (של המשטרה). שמעתי על החשש ללכת ברחוב בגלל צבע עורך. אינני יכול לקבל זאת – לא במדינת היהודים".

נתניהו ציין כי הוא עתיד להקים במהלך השבוע הקרוב ועדת שרים מיוחדת בראשותו שתטפל בנושא מצוקת העדה האתיופית. "נביא לממשלה תכנית מקיפה. נסייע לכם בכל דרך, אבל מעבר לתכנית והמשאבים והפרויקטים יש עיקרון אחד חד וברור: אין מקום לגזענות ואפליה בחברה שלנו".

"החברה הישראלית שגתה ביחסה ליהדות יוצאי אתיופיה. מדינת ישראל טעתה בדרך הקליטה ובטיפול שלה בבני העדה לאורך שנים"

הנשיא ריבלין אמר בטקס כי "המפגינים בירושלים, בתל אביב ובחיפה חשפו פצע פתוח חי ומדמם בלב החברה הישראלית. פצע של הקהילה שמשמיעה את זעקתה בדם ליבה, על תחושות של אפליה, גזענות, עלבון וחוסר מענה. באווירת הימים המטלטלים בהם אנו מצויים במקום הזה בו אנו מתייחדים עם זכר יקירכם, מאפשר לנו לדבר על הדבר החשוב ביותר המונח לפנינו: הצורך של כולנו בתקווה. אותה תקווה של יהודי אתיופיה שלעולם לא ידעו נואש גם כשחייהם היטלטלו בין החיים למוות, גם כשהמסע היה מפרך. תקווה היא המזור ייאוש, היא הדרך לשינוי ולריפוי".

"רק כאשר נוכל להציע הזדמנות ואפשרות שווה לא רק בביטחון, אלא גם בכלכלה, בפוליטיקה, באקדמיה, במדע ובתקשורת – נוכל לחיות כאן חיים טובים יותר ועשירים יותר", הוסיף ריבלין בנאומו. "החברה הישראלית שגתה ביחסה ליהדות יוצאי אתיופיה. מדינת ישראל טעתה בדרך הקליטה ובטיפול שלה בבני העדה לאורך שנים. לא ראינו, לא עשינו נכון, לא הקשבנו די. לצד חובת הביקורת, גם החובה להאמין שבכוחנו לתקן".

לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully