50 ליחסים עם גרמניה, ולא כולם מתרשמים: "זכור את שעשה לך עמלק"

כ-200 בני אדם, בהם ניצולי שואה, התכנסו בקריאה לציבור לזכור ולא לשכוח את מלחמת העולם השנייה. מנגד, יש מי שטוען שהזמנים השתנו: "זה דבר אחד להתנגד לקשר בין המדינות ודבר אחר לפעול לערעורו"

יאיר אלטמן
13/05/2015

כ-200 בני אדם, בהם ניצולי שואה, התכנסו הערב (רביעי) במרכז בגין שבירושלים לערב החרמת מוצרים גרמניים ודנו ב-50 שנה ליחסי גרמניה ישראל תוך שהם קוראים לציבור לא לשכוח את מלחמת העולם השנייה.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ידועה כאחת מתומכות ישראל הגדולות ביותר כיום באירופה ובין שתי המדינות קיים שיתוף פעולה נרחב בכל המובנים. יתרה מכך, על אף התנגדותה של מרקל לבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון, היא סבורה שאין לפגוע בישראל בשל כך ודאגה להבהיר כמה פעמים כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות יימשך כל עוד היא בשלטון.

רק בימים האחרונים פורסמה עסקת ענק שבה גרמניה תמכור לישראל ספינות טילים חדישות שיספקו הגנה לאסדות הגז בים התיכון בעלות 1.8 מיליארד דולרים, שליש מהם במימון ממשלת גרמניה. בתחומי המחקר והפיתוח שיתוף הפעולה בין שתי המדינות עולה אף על זה עם ארצות הברית. ובכל זאת, היו מי שמצאו לנכון לקיים ערב שמבקש מהציבור לזכור, או לפי סיסמת הערב – "זכור את שעשה לך זרע עמלק".

עוד בוואלה! NEWS:
הממשלה תושבע מחר: מי יהיו מאוכזבי הליכוד?
ריבלין ללוחמי חיל הים בגרמניה: "השפעתכם מורגשת גם ממרחק"
חשד להונאת ענק: ישראלים צבעו יהלומים כדי לזייף את ערכם

עוד בוואלה!

בין תל אביב לאיביזה: המסעדה שהחזירה את הטאפאס לחיים

בשיתוף zap rest
הפגנה נגד מבצע צוק איתן – ברלין, 25 ביולי 2014. GettyImages
הפגנה נגד מבצע צוק איתן בברלין, בקיץ האחרון(צילום: GettyImages)

פרופסור אריה נאור, מזכיר הממשלה בשנים 1977-1982, בעד קיום היחסים בין המדינות, שלדבריו בכל מקרה מתקיימים. "ברור שאנו זוכרים, אך מה לזכור? האם לזכור את שנעשה להורינו ולסבנו? מי נרצח פה ומי גווע שם? האם זה פירוש המילה זיכרון או גם הפקת לקחים?".

לדבריו, "מרגע שהחל אותו משא ומתן (על הסכם השילומים – י"א) ישבו באותו השולחן ודיברו כשם שמדברים על עסקאות, כשווים מול שווים ואולי אפילו כמבקשים, כמתחננים, תנו לנו, תנו לנו, המשא ומתן הזה הוא החרפה. אבל היום הזמנים שונים. מי שיודע איזה נכס אסטרטגי טמון בצוללות שנבנו במספנות גרמניה - יודע. זה דבר אחד להתנגד לקיום היחסים בין המדינות ודבר אחר לפעול לערעורם".

אך יש מי שחולק עליו, חבר הכנסת לשעבר פרופסור אריה אלדד ניסה להסביר: "האם קיימת אפשרות להפריד בין צוללת או כלי נשק לבין תרבות בברלין? בין צרכים לאומיים של ישראל לרצון של פרטים להתפלש בביצה בוהמית אירופאית? לקחי השואה של הגרמנים הם במקרה הטוב 'לא תרצח'. הלקחים שלנו חייבים להיות לאומיים, פרטיים מאוד. לכן, נקח מהם צוללות, אבל אין לי שום צורך ללמוד מהם על אתיקה או על אסתטיקה. קיים ההבדל בין המלחמה של גרמניה וצרפת שהיא על סכסוך טריטוריאלי, ובין ניסיון רצח עם שלא ניתן ליישב אותו".

לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully