כל ילד שני בישראל הוא קורבן לבריונות ברשתות החברתיות וכ-70% מהילדים סבלו מבריונות בבית הספר, כך עולה ממחקר חדש שפורסם אתמול (שלישי). על המחקר אחראים פרופ' עמוס רולידר, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת וד"ר מירן בוניאל-נסים, מרצה בכירה במחלקה. מדובר במחקר שנערך בחודשים האחרונים באמצעות מכון "שריד" והקיף 1,300 תלמידים בכיתות ג'-ט' המהווים מדגם מייצג.
לפי המחקר, בנות ובנים הם קורבנות לבריונות בבתי ספר במידה כמעט שווה: 68% מהבנות ו-70% מהבנים. בחלוקה לפי גיל, ניתן לראות כי שכיחות מעשי הבריונות גבוהה משמעותית בגילאים הצעירים יותר (83% בכיתות ג'-ד') ופוחתת עם הגיל (כ-70% בכיתות ה'-ו', וכ-60% בכיתות ז'-ט').
אחד מכל ארבעה ילדים הותקף באופן פיזי במהלך שנת הלימודים בין אם הוכה, נדחף או נצבט. כל ילד חמישי היה קורבן לאיומים ו-15% מהילדים אף דיווחו כי ציוו עליהם לעשות דברים בניגוד לרצונם. 37% מהילדים סבלו מקללות או מכינויי גנאי במהלך השנה וכל ילד רביעי היה קורבן ללעג או השפלה.
לאלימות, מסתבר, יש השפעה לא רק פיזית ונפשית אלא גם על הלימודים עצמם. כל ילד חמישי דיווח כי כתוצאה מבריונות נמנעה ממנו אפשרות לקבל מידע חשוב במהלך הלימודים, או גישה לחברים אחרים. עם זאת, מהמחקר עולה כי אחוז משמעותי מהילדים פונה לגורם כלשהו מצוות בית הספר (43%) כדי לקבל סיוע. לדברי פרופ' רולידר נתון חיובי זה מראה שבתי הספר מצליחים להוות מענה לילדים.
ומה בדבר התערבות בין התלמידים עצמם במקרה של חשיפה לאלימות? מתברר שרמת ההכרות עם הנפגע מהווה מדד לקבלת ההחלטה עבור הצופה מהצד אם לסייע או להתעלם: שליש מהנשאלים אמרו שההחלטה לפעול תלויה בשאלה אם הם מכירים את הקורבן.
המחקר אף גילה שיש אזורים בבית הספר שבהם מתרחשים יותר אירועים אלימים ואשר מייצרים תחושת חוסר ביטחון אצל הילדים. יותר מרבע מהילדים חשים אי-נוחות בדרך ללימודים, וחמישית אמרו שהשירותים זה המקום הכי פחות בטוח.
עוד ידיעות בנושא בוואלה! NEWS
אין מרכזי טיפול: קטינים שנאנסו והוכו מופקרים לגורלם
בגלל סכסוך על נערה: בן 13 צרב את חברו עם כלי מטבח לוהט
תלמיד הלך מכות או השתכר אחרי הלימודים? המורה נדרש להתערב
קורבנות ללעג וצחוק ברשתות החברתיות
עוד עולה מהמחקר כי כל ילד שלישי (29%) סבל מדחייה חברתית באמצעות במהלך שימוש בפייסבוק או בווטסאפ. נגד אחד מכל 10 ילדים הוקמה במהלך שנת הלימודים האחרונה קבוצת גנאי בפייסבוק או בווטסאפ. נגד כל ילד חמישי כתבו הודעות פוגעניות במהלך השנה. עוד נמצא, ש-37% מהילדים היו קורבן של לעג וצחוק באמצעות הרשתות החברתיות וכ-40% דיווחו שכינו אותם בשמות מעליבים או קיללו אותם באחד האמצעים הללו במהלך השנה. אולם לא רק אלימות וגנאי היו ברשת: אחד מכל ארבעה ילדים אמר שרומה באינטרנט במהלך שנת הלימודים האחרונה, אחד מכל חמישה ילדים דיווח כי איימו עליו ו-12% דיווחו כי אדם שדיברו איתו התחזה להיות אדם אחר.
נמצא כי כאשר הפגיעה נעשית במרחב הווירטואלי, הילדים חשים שיש להם פחות דרכים להתמודד עם המצב. רק 12% מהילדים פונים לגורם בבית הספר במקרה כזה. בהשוואה למחקרים אחרים בעולם בנושא בריונות מקוונת עולה כי רמת הבריונות המקוונת בישראל גבוהה בארץ ב-16%-8% מהמדדים המקבילים בעולם.
"מדד הבריונות לשנת 2015 מצייר תמונת מצב מדאיגה של מגיפה אשר מתפשטת בהדרגה מבתי הספר אל הרשתות החברתיות, ולמעשה לא משאירה לילדים אף מרחב בטוח", אמר פרופ' רולידר שטען כי היקפי התופעה הולכים וגדלים מדי שנה. "כאנשי חינוך, עלינו להשקיע בעבודה רציפה ויסודית עם הגורמים שלהם הכוח למנוע את התופעה מהתלמידים עצמם ודרך אנשי החינוך וההורים, ולאפשר להם את סט הכלים הדרושים להתמודדות היום-יומית והמאתגרת עם מקרי הבריונות השונים".
המחקר יוצג בכנס כנרת למוגנות ילדים של המחלקה למדעי התנהגות במכללה האקדמית כנרת, שיתקיים היום בבית גבריאל.
לפניות לכתב אלי אשכנזי: elidanaa@gmail.com
(עדכון ראשון: 23:25)