שמונה מרכזים לטיפול בילדים נפגעי אלימות מינית ופיזית היו אמורים להיות בישראל - אולם שלושה מהם לא הוקמו. יתרה מכך, המרכזיים הקיימים לא מקבלים את החשיפה הנדרשת כדי להגיע לידיעתם של מי שזקוק להם. אלה הדברים שעולים מדוח מבקר המדינה, שבדק במהלך שנת 2014 את משרד הרווחה ואת טיפולו בקטינים נפגעי אלימות פיזית ומינית.
מדי שנה נפגעים בישראל אלפי קטינים מאלימות מינית ופיזית, אם כי קיימת סבירות גבוהה שהנתונים הקיימים אינם משקפים את מלוא התופעה, שכן מקרים רבים אינם מדווחים לרשויות המדינה. על פי משרד הרווחה, בשנת 2012 התקבלו כ-6,200 דיווחים על קטינים שנפגעו מינית וכ-13,300 נפגעי אלימות פיזית.
בשנת 2008 נחקק חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, שמכוחו החל משרד הרווחה בהקמת מרכזי הגנה שמעניקים סיוע ראשוני לקראת הליך האבחון והחקירה של הקטינים. בנוסף, החלה המדינה לממן טיפול ארוך טווח ייעודי לקטינים נפגעי תקיפה מינית באמצעות מרכזי טיפול מקצועיים חוץ-ממשלתיים.
מהדוח עולה כי על אף שחוק הסיוע קבע כי יוקמו שמונה מרכזי הגנה עד אפריל 2013, נכון למועד סיום הביקורת, הוקמו חמישה מרכזים בלבד. גם אלו הוקמו לאחר התערבות בג"ץ במסגרת עתירה שהגישה המועצה לשלום הילד. משמעות הדבר היא שהפריסה הנדרשת של מרכזי ההגנה, המאפשרת יישום מלא של החוק, עדיין אינה קיימת.
היות שמרכזי ההגנה הם שירותים חדשים, יש צורך בפעילות להגברת המודעות על קיומם בקרב אנשי המקצוע והציבור. עם זאת, משרד הרווחה פרסם באתר האינטרנט שלו רק שניים מבין חמשת מרכזי ההגנה שהוקמו. כמו כן, לא נקט המשרד פעולות להגברת המודעות לקיומו של מרכז ההגנה בירושלים בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית בעיר, שרק שיעור מועט ממנה טופל בו. על פי הנתונים, רק 1% מתוך שיעור של 40% קטינים לא יהודים בעיר טופל במרכז. גם משטרת ישראל, משרד החינוך ומשרד הבריאות לא דאגו להגברת המודעות לקיומם של המרכזים בכך שלא ציינו בנוהליהם שנוגעים לקטינים נפגעים את קיומם של המרכזים ואת האפשרות של הקטינים לקבל טיפול בהם. ניתן לראות את החשיבות שבעדכון הנוהל נוכח נתונים שריכז מרכז הגנה תל השומר, שלפיהם רק שבעה מבין 467 קטינים שהופנו לטיפול בו בשנת 2012, הופנו מבתי החולים.
נפגעי עבירות אלימות לא מקבלים מענה כמו נפגעי עבירות מין
אף שמשרד הרווחה החל בגיבושן של הוראות מקצועיות שנוגעות למרכזי ההגנה עוד בשנת 2008, אלו טרם הושלמו וכך כל מרכז הגנה קובע את אופן פעולתו בעצמו. נוסף על כך, נמצא כי המשרד טרם קבע כללים לפיקוח על המרכזים, וכי הפיקוח הקיים אינו מובנה.
כמו כן, מן הדוח עולה כי אין במרכזים מענה פסיכיאטרי זמין, שיהיה ניתן להסתייע בו במקרים המתאימים. מנהלת המרכז בחיפה ציינה בפני אנשי משרד מבקר המדינה מקרה שבו טופל נפגע בן שמונה, שעקב מצבו הנחה המרכז את הוריו לקחת אותו להערכת פסיכיאטר מחוץ למרכז. חלפו כמה חודשים אך ההורים טרם עשו זאת. מקרה אחר שציינה מנהלת המרכז, היה של נערה בת 16 שעברה אונס קבוצתי. בזמן הטיפול נמצא שהיא סובלת מדיכאון, אולם הנערה מיאנה ללכת לפסיכיאטר. המנהלת העריכה כי במקרים הללו הקשיים היו נמנעים אם היה למרכז ליווי פסיכיאטרי ולא היה נדרש להפנות לגורם חיצוני.
עוד נמצא בביקורת כי לקטינים נפגעי עבירות אלימות לא הוסדר מענה טיפולי מערכתי מותאם, זמין ופטור מתשלום, כפי שהוסדר לגבי קטינים נפגעי עבירות מין. בפועל, המענה הטיפולי לקטינים נפגעי אלימות תלוי בהיצע השירותים שקיים ברשות המקומית שבה מתגורר הקטין וביכולת הכספית של משפחתו. היעדר מענה מותאם וזמין לקטינים נפגעים, משמעו לעיתים החרפת הנזק שנגרם להם.
בהיעדר כללי פיקוח פועלים העובדים הסוציאליים על פי שיקול דעתם
עוד עולה כי אחד מתנאי ההתקשרות עם המרכזים היה שבמרכז שנותן שירות לאוכלוסייה ערבית יועסק מטפל אחד לפחות דובר ערבית. אך ביגוד לתנאים, נמצא כי עד יוני 2014 לא היה מטפלים דוברי ערבית במרכז בלוד, ולכן לא היה ניתן להפנות לטיפול במרכז נפגעים דוברי ערבית בלבד.
כמו כן, עד ינואר 2014 אמור היה משרד הרווחה להתקשר עם 12 מרכזי טיפול, שיעניקו טיפול לקטינים נפגעי אלימות מינית. אולם, הביקורת מעלה כי המפעילים נבחרו רק במהלך השנה החולפת וכי חתימת ההסכמים עמם הסתיימה רק בספטמבר האחרון. עוד נמצא כי טרם הושלם נוהל פיקוח על המרכזים הטיפולים, אף שחלפו שנתיים מאז החל גיבוש טיוטת נוהל שכזה. בהיעדר כללי פיקוח, פועלים העובדים הסוציאליים שמפקחים על המרכזים על פי שיקול דעתם.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "המשרד מכיר בחשיבות הטיפול, קצר וארוך הטווח, בקטינים נפגעי תקיפה מינית ואלימות. לצורך כך, נכנס המשרד לתהליך הקמת מכרזים טיפוליים למתן מענה לאוכלוסייה זו (מרכזי הגנה וטיפול). עד לשנת 2014 הקים המשרד שישה מרכזי הגנה לטיפול קצר טווח בנפגעי תקיפה מינית ואלימות פיזית.
"במהלך חודש אוקטובר החל המשרד בתהליך התנעה מחודש להקמת שני מרכזים נוספים בצפת ובנתניה וזאת לאחר שהמרכזים, שאמורים היו להיפתח באמצעות אגודת אל"י, לא הוקמו, ומנדט ההקמה הוחזר למשרד. אנו מניחים שתהליך הקמתם של שני מרכזים אלה יסתיים בחודשים הקרובים. במקביל, הסתיימה קליטתם של 12 מרכזי טיפול ארוך טווח לנפגעי תקיפה מינית, באחריות, מימון והפעלת המשרד".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il