הדר (שם בדוי) בת השבע אינה הולכת, אינה מדברת, אינה אוכלת ואיש אינו יודע למה. מצבה ההתפתחותי זהה לשל תינוקת בת שבועיים, וכל פעולה בסיסית ביותר הופכת לאתגר לא פשוט. לאחרונה נאלצה משפחתה להעתיק מגוריה למכפר נטר לנתניה. לאחר שעברו, הבינו בני משפחתה שקבלת סיוע מצד המדינה הוא תלוי מקום מגורים. לטענתם, עיריית נתניה מסרבת להעניק למשפחה סיוע סיעודי, כפי שקיבלו בכפר נטר, בטענה שהם עובדים ויכולים לממן זאת בעצמם.
עוד בוואלה! NEWS:
הקואליציה במאמץ לפתור את המוקש המשפטי להרחבת הממשלה
אבטחה הוצמדה לאיילת שקד בעקבות איומים על חייה
גל הביקורת על המשטרה יגרום לשוטרים לעמוד מהצד?
"מדובר בבעיה במוח שאיש לא יודע לומר מה היא", מתארת מיכל (שם בדוי), אמה של הדר. "בנוסף, הדר סובלת מהיפותרמיה, מה שמאלץ אותה לנסוע מדי יום לגן מיוחד בבני ברק, המקום היחיד שהצליח להכיל אותה ולהתמודד עם הצרכים המיוחדים שלה".
למיכל שני ילדים נוספים, בני חמש ושנתיים וחצי. שירותי הרווחה בכפר נטר אפשרו להדר לקבל מטפלת סיעודית ל-7.5 שעות שבועיות, במטרה לאפשר למיכל לשהות מעט גם עם ילדיה הנוספים. "העובדת הסוציאלית בכפר נטר מצאה לנכון לאפשר את הסידור הזה על מנת שהילדים האחרים לא ייפגעו מהנושא", מסבירה מיכל. "שלוש פעמים בשבוע הגיעה אלינו מטפלת נפלאה, שהפכה ממש לחלק מהמשפחה, ואפשרה לי להתפנות מעט לילדים כשידעתי שהדר עם מישהי שניתן לסמוך עליה".
"כשאני מדברת על הדר אני מתחילה לבכות"
לאחר המעבר לנתניה פנתה מיכל למחלקת הרווחה בעיר. לדבריה, העובדת הסוציאלית שדיברה איתה הבהירה לה כבר בתחילת השיחה: "לא תקבלי את מה שקיבלת בכפר נטר", מבלי לשמוע את המקרה וללא שידעה במה מדובר. העובדת הסוציאלית הוסיפה כי היה על מיכל לבדוק את הנושא בטרם עברה להתגורר בעיר.
"בסופו של דבר היא אמרה שאין מצב שנקבל סיוע כזה מהעירייה, וזה לא שביקשתי הרים וגבעות", מוסיפה מיכל. "כשאני מתחילה לדבר על הדר אני אוטומטית מתחילה לבכות כי זה סיפור קשה בשבילי, אפילו שאני אדם אופטימי ומגדלת את ילדיי בשמחה. אחרי ששפכתי את ליבי ופתחתי הכול, כל מה שהיה לה לומר זה 'לבי לבי' בצורה מתנשאת".
מה שקומם עוד יותר את מיכל הייתה תהייתה של העובדת הסוציאלית, אם היא ובן זוגה עובדים. "מה זה שייך?", היא מוסיפה. "בגלל שאני לא מסכנה ויושבת בבית כל היום ומרחמת על עצמי מגיע לי להיפגע? לילדים שלי לא מגיע שתהיה להם אימא שתיקח אותם לחברים? אז היא עוד מציעה לי להביא בייביסיטר, כאילו מדובר בילדה רגילה".
בעקבות המפגש עם שירותי הרווחה פרסמה מיכל פוסט בפייסבוק. לאחריו קיבלה פניות רבות מצעירות שביקשו לסייע לה. "קיבלתי המון פניות, אבל ילדה בת 20 לא יכולה להישאר עם הדר. ויותר מזה, אני גם לא רוצה את זה בשבילן", היא מסבירה. "אני לא מוכנה שיהיו להן צלקות או טראומות בגללנו כשמצבה באמת לא פשוט. האבסורד הוא שהמדינה לא מבינה שאם הייתי שמה אותה במוסד, מה שרבים עושים אבל אצלנו זו לא אופציה, היא זו שהייתה צריכה לממן את קיומה שם.
"אפילו את קצבת הניידות שמגיעה לנו לא לקחנו עד עכשיו", הוסיפה מיכל. "אבל כשאנחנו צריכים סיוע, אפילו שזה הסיוע הכי מינורי, שולחים אותנו להסתדר בעצמנו. המדינה רוצה שאני לא אעבוד ואעשה את עצמי מסכנה רק בשביל שיתייחסו אליי? זה ששנינו ממשיכים את חיינו, למרות הקושי, ובוחרים בחיים ובאופטימיות ולא בדיכאון ובעצבות, אומר שמגיע לנו להיפגע מכך?".
עיריית נתניה: "המשפחה לא הגישה את כל המסמכים"
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "בעקבות מעבר המשפחה לנתניה הוזמנה הפונה לפגישה עם עובדת סוציאלית לצורך בדיקת הצרכים ובניית תכנית טיפול מתאימה. אנו מצרים על תחושותיה של האם, אך נבהיר כי בניגוד לנטען, עובדי האגף נוהגים ברגישות ומקצועיות כאשר בשום שלב לא הומלץ למשפחה לחזור לכפר נטר. במהלך הפגישה נבדקו אפשרויות הסיוע והדרכים למיצוי זכויות המשפחה. בתוך כך, הומלץ לאם לפנות לביטוח הלאומי לביצוע הליך של אישור שירותים מיוחדים.
"נציין כי סיוע כלכלי חייב להיעשות על פי הוראות משרד הרווחה, הקובעות כי אישור חונכת לילדה המשולבת ביום ארוך מהווה כפל שירות, ועל כן לא יכול להיות מאושר אלא כפניה חריגה. כמו כן שירות של יום ארוך ו/או שירות סומכת בבית המשפחה מחייב השתתפות הורים.
"העירייה פועלת בהתאם להוראות משרד הרווחה, ולפיכך התבקשה המשפחה להשלים את תיק המסמכים לצורך בדיקת זכאותם. נדגיש שוב כי המשפחה הוזמנה להשלמת המסמכים על מנת להשלים את בדיקת הזכאות החריגה. לצערנו המשפחה ביטלה את הפגישה ולא השלימה את הגשת המסמכים הנדרשים, ובכך לא אפשרה להמשיך את הליך הסיוע. אגף הרווחה וצוותו זמינים עבור המשפחה, בכל עת ונשמח להשלים את הבדיקה בהקדם".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il