(יש ממשלה: נתניהו ובנט הגיעו להסכמות)
הממשלה החדשה שהוכרזה רק הבוקר (חמישי) עשויה להיתקל בלא מעט משברים בזירה הבינלאומית, ונראה שהנושא הראשון שיעמוד במחלוקת קשה בינה לבין ידידותיה של ישראל בעולם, יהיה קשור דווקא לחקיקה פנים-ישראלית.
גורמים דיפלומטיים בכירים אמרו לוואלה! NEWS כי גם הממשל האמריקני וגם האיחוד האירופי מודאגים מאוד מהכוונה לקדם את "חוק העמותות", ומתכוונים להבהיר לישראל כי מבחינתם מדובר ב"קו אדום", שחצייתו תגרום נזק למעמדה של ישראל בעולם.
עוד ידיעות בנושא
לבני באולפן וואלה! NEWS: "תיתכן בכנסת הזו ממשלה של הרצוג"
עוד בטרם השבעתה: הקואליציה תצביע ביום שני על הרחבת הממשלה
הקרב על השאריות: איך יחולקו התיקים שנותרו לליכוד?
החוק השנוי במחלוקת, שמטרתו להטיל מגבלות קשות על פעילותם של ארגוני זכויות אדם ואזרח בישראל ובשטחים, אמור להיות מקודם בממשלה הקרובה כחלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי. דיפלומט אירופי בכיר אמר לוואלה! NEWS: "אין לנו ציפיות גבוהות מהממשלה הקרובה בנושא תהליך השלום, אבל כפי שבעבר הבהרנו לישראל מה הקווים האדומים שאירופה תוכל לסבול בנושא ההתנחלויות, כך גם עמדתנו בנושא זכויות האדם. החקיקה הזו מתאימה לרוסיה של פוטין, לא למדינה הדמוקרטית ביותר במזרח התיכון".
גם עבור הממשל האמריקני, "חוק העמותות" מסומן כבר כמה שבועות, מאז היוודע תוצאות הבחירות, כנושא בעייתי. בכירים בממשל אמרו לאחרונה בשיחות סגורות כי הממשל מודע היטב לאפשרות שהקואליציה החדשה תקדם את החוק, וכי בכוונת ארצות הברית להבהיר לישראל את התנגדותה לחקיקה מסוג זה, בטענה שהדבר פוגע באופיה הדמוקרטי של ישראל ובכך חושף אותה לביקורת בינלאומית קשה. מנקודת מבטו של הממשל, "חוק העמותות" מקביל בחומרתו לבנייה נרחבת בהתנחלויות, הן בגלל ההשפעה שעשויה להיות לו על שימור פיתרון שתי המדינות, והן בגלל ההשפעה על מעמדה של ישראל בעולם.
ההתנגדות האירופית צפויה להיות פומבית יותר
מינויה של איילת שקד לשרת המשפטים, שאחראית בתוקף תפקידה גם על ועדת השרים לחקיקה, הגביר את הדאגה של האמריקנים והאירופים בנושא. "חוק העמותות" נחשב לאחד הנושאים החשובים ביותר באג'נדה של שקד, ובמסגרת הגירסה האחרונה של החוק, המשרד בראשותה הוא גם זה שאמור לפקח על הקריטריונים של ארגוני זכויות האדם לקבלת תרומות. "המינוי שלה הבהיר לנו שזה הולך להיות נושא מרכזי בשיח שלנו עם ישראל בחודשים הקרובים", אמר הדיפלומט האירופאי הבכיר ששוחח עם וואלה NEWS בסוגיה.
ההבדל בין אירופה לארצות הברית בתגובתן לחוק המדובר, עם זאת, הוא שההתנגדות האירופית צפויה להיות פומבית יותר. הממשל האמריקני מרוכז כעת בראש ובראשונה בחתימת הסכם הגרעין עם איראן, ואינו מעוניין להיקלע למחלוקות פומביות קשות עם ישראל בחודש וחצי שנותרו עד המועד הסופי להשגת הסכם. זו גם הסיבה לכך שהממשל האמריקני לוחץ על צרפת להמתין עם ההצעה שלה להקמת מדינה פלסטינית באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם, ולא להעלות אותה להצבעה לפני חודש יולי.
בממשלה הקודמת, "חוק העמותות" אמנם אושר בוועדת השרים לחקיקה, אולם שרת המשפטים הייתה ציפי לבני, והיא "תקעה" את קידום ההצעה באמצעות הגשת ערר ומניעת העלאתו לדיון פעם נוספת במשך תקופה ארוכה. גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, התריע כי מדובר בחוק בעייתי, ואמר כי יתקשה להגן עליו אם תוגש עתירה בנושא לבג"ץ.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il