פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      במשרד המשפטים מודאגים משקד, אבל מרגיעים: "קל לצעוק מבחוץ"

      גורמים במשרד לא מסתירים את החשש ממינוי הח"כית שמבטיחה לקדם את האג'נדה שלה, ומקווים שהיא תתאזן אחרי כניסתה לתפקיד כדי "לא ליצור פיצוצים". מנגד, מומחה משפטי מתריע: "היא לא מבינה את המשמעות של שלטון החוק"

      במשרד המשפטים מודאגים משקד, אבל מרגיעים: "קל לצעוק מבחוץ"
      צילום: שי מכלוף,עריכה: ניר חן

      (ריאיון עם שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, מאולפן וואלה! NEWS)

      אם לא יהיו שינויים דרמטיים, תמונה חברת הכנסת איילת שקד מהבית היהודי לשרת המשפטים החדשה. התפקיד אמנם הובטח ליובל שטייניץ, שעוד היסס בהתחלה לאור העובדה כי אשתו שופטת, אולם בימים האחרונים הוא הסיר את התנגדותו למינוי למרות שזה לא עזר לו בסוף. במשרד המשפטים מודאגים מהמינוי, אבל מנסים לשדר ממלכתיות. "זה קל לצעוק מבחוץ על המערכת, אבל כשהיא תהיה אחראית עליה היא תדבר אחרת", אמרו גורמים במשרד באופטימיות זהירה, אולי אף תמימה.

      אותם גורמים הביעו תקווה כי עם כניסתה למערכת, שקד תשנה את גישתה. "למרות הדיבורים הגדולים שלה, אני לא רואה איך היא תעשה את כל מה שהיא אומרת. היא תראה שזה לא כזה פשוט. דברים שרואים משם לא רואים מכאן, והיא תלמד להכיר את המערכת שהיא צריכה לעבוד איתה", הוסיפו.

      גם אנשים שמכירים אותה אישית מעריכים כי היא לא תנסה לעורר מהומות בתפקידה החדש. "היא תנסה לקדם את האג'נדה שלה, אבל לא להוביל לפיצוצים. מה שהיא יכולה להגיד כחברת קואליציה שונה ממה שהיא יכולה לעשות כשרה הממונה בפועל".

      עוד בנושא
      שקד בדרך למשרד המשפטים: "ננהל נגדה קרב מר וקשה"
      תיק המשפטים לשקד - אך עם סמכויות מקוצצות
      דניאל פרידמן: "איילת שקד מתאימה לתפקיד, זה מינוי טוב"

      עיקר הביקורת על שקד נובע מהצעת החוק שלה "פסקת ההתגברות" (הצעה שתאפשר בין היתר לחוקק מחדש חוק שנפסל בעליון, ג"ג), שאותה היא קידמה במהלך המשא ומתן הקואליציוני. "אין חוק עוקף בג"ץ, הבעיה היא שזה חוק עוקף דמוקרטיה", אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק בהתייחסו לעניין. "כאשר הכנסת פוגעת בזכות הפרט שהיא עצמה קבעה, היא פוגעת בדמוקרטיה. השיטה אינה מושלמת ויש מקום לשינויים, אך היא טובה מאוד".

      איילת שקד מתבלבלת: "קוראת לכולם להצביע ליכוד" (צילום מסך)
      שקד (צילום: ראובן קסטרו)

      נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, התבטאה לאחרונה בנושא ואמרה כי יוזמות שונות מבקשות עתה להגביל את כוחו של בית המשפט ולהתגבר על פסיקותיו. לגישתה, כדי שהעיקרון של שמירה על כבוד האדם יישמר בפועל ולא יהווה הצהרה בלבד, נדרש שומר. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הצטרף גם הוא לקריאות הללו בציינו כי התנגד בעבר וכי הוא עודנו מתנגד ליוזמות, שעלולות לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון ובחוסנו.

      לעמוד על המשמר

      "בית משפט עליון עצמאי חיוני לקיומה ולחוסנה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, והוא תורם לדמותה ולתדמיתה של מדינת ישראל בעולם כמדינה מתוקנת ומתקדמת", אמר. "יש לשמור על מוסד זה כאחד מנכסיה החשובים של החברה הישראלית, ובכוונתי לעמוד על המשמר בעניין זה".

      הצעת חוק זו לא הייתה הפעולה היחידה של שקד באשר לפעילות מערכת המשפט. שישה חוקים דרשו בבית היהודי בנוגע לבית המשפט העליון במשא ומתן הקואליציוני, ובהם כאמור "פסקת ההתגברות" ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. "למישהו יש הסבר מדוע להתנגד לשינוי הרכב הוועדה?", כתבה שקד בעמוד הפייסבוק שלה לאחר הפרסומים כי יו"ר כולנו משה כחלון מתנגד להצעות אלה. "אין בעולם סיטואציה כמו בישראל שהשופטים ממנים את עצמם ובית המשפט פוסל חוקים. אנחנו מציעים בסך הכול להשוות את מספר נציגי הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת – שלושה מכל רשות".

      עורכת הדין טליה ששון, לשעבר ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, ומחברת חוות הדעת שקראה לפנות מאחזים בלתי מורשים, העבירה ביקורת על פעילותה של שקד. "איילת שקד ניסתה לחוקק חוקים שונים, ובין היתר קידמה רעיון שלפיו עמותות שמקבלות תמיכה ממדינות זרות יידרשו לאישור של אישיות פוליטית דוגמת שר הביטחון או יו"ר ועדת חוץ וביטחון. זה פשוט לא ייאמן".

      ששון המשיכה והסבירה את החשש מפני שינוי יחסי הכוחות בין הרשויות. "בעיני, הסכנה המרכזית היא לדמוקרטיה הישראלית. איילת שקד מקדמת חקיקה שפוגעת באושיות הדמוקרטיה. אם לא יהיה ריסון על הכנסת, בניגוד למדינות העולם המערבי, היא תוכל לחוקק מה שיתחשק לה - וגם אם בית המשפט יבטל את החוק - היא תוכל לבטל את החלטתו". לדבריה, זה יצור מצב שבו אין ביקורת על אפשרות לפגיעה בזכויות אדם, בזכויות המיעוט ובזכויות האזרח.

      "היא גם רוצה שתהיה שלגוף הפוליטי תהיה מעורבות גדולה יותר בבחירת שופטים, עם תלות של שופטים בפוליטיקאים. זה פוגע בערכי היסוד של השיטה. הרעיונות של שקד לגבי דמוקרטיה הם לא מקובלים עליי, ואני כבר לא מדברת על מה שהיא מתכננת לגבי השטחים. אם היא תצליח לקדם את רעיונותיה אני חושבת שלמדינת ישראל זה אסון גדול".

      "חוצפה שאדם כמותה בכלל מתיימר לאיים על בית המשפט"

      לגישה זו מצטרף פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת חיפה, שחושב כי המינוי אינו ראוי. "לאיילת שקד מחד גיסא אין שום השכלה משפטית ככל הידוע לי, ומאידך יש לה אג'נדה משפטית לעומתית. הכוונה היא בעיקר לפגוע בסמכויות העליון, כולל נושא 'פסקת ההתגברות' שלפיה הכנסת היא הפוסק האחרון בנושא. שקד מציעה שהכנסת תוכל לשנות את החלטת העליון. אני חושב שאדם שיש לו כזאת אג'נדה אינו ראוי להגיע למשרת שר המשפטים. יתרה מזו, הוא מאיים על התפיסה הדמוקרטית של מדינת ישראל".

      גם גרוס חושב שההצעה של שקד היא חוק אנטי-דמוקרטית, והוא לא בחל בביקורת חריפה נגדה. "לדעתי, היא אינה תופסת, ואינה מבינה את משמעות שלטון החוק במדינה דמוקרטית. היא כלל אינה מבינה המשמעות של בית המשפט העליון כמבצרו של האזרח, ומה זכויות האדם ואזרח במדינה דמוקרטית. מה שמעניין אותה זה להיות שרה".

      עוד אמר: "הכנסת היא בעצם הריבון – לדעתה. היא לא מבינה מה המשמעות של הדמוקרטיה במובן המהותי. זה לא שלטון הרוב, אלא שלטון ששומר על זכויות האדם. אני מודאג מאוד, לא במובן האישי אלא הקולקטיבי. זה מינוי שבהחלט צריך להטריד כל אדם הגון במדינת ישראל. יתרה מזו, זה אדם שאין לו מושג במשפט במדינה דמוקרטית מבחינת השכלתו - אני רואה זאת כחוצפה שאדם כזה בכלל מתיימר לאיים על בית המשפט".

      לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com